תופעות לוואי לטמוקסיפן

שלום, אני בת 42, כחודש לאחר כריתה מלאה של השד. נתגלו מס' מוקדים סרטניים כשהגדול מביניהם הינו בגודל של 0.7 מ"מ. בלוטות נקיות. רצפטורים: ER - חיובי 43%, PR - חיובי 63%. נאמר לי כי אין צורך בטיפול כימותרפי וכי עלי להתחיל בטיפול מונע לשד הבריא ע"י טמוקסיפן. בנושא זה יש לי מס' שאלות: 1.הבנתי, לפי הכתוב באתר "אחת מתשע", כי טיפול זה איננו מפסיק את פעילות השחלות. האם ממשיך ביוץ כרגיל? למה יכול להיפסק המחזור? 2. האם בנוסף לכל תופעות הלוואי שיכולות להיות, ישנה פגיעה גם בעור הפנים (התקמטות) ו/או נשירת שיער בדומה לתהליך טבעי שקורה בגיל המעבר? 3. האם הטיפול עלול לגרום לבריחת סידן? (כיום, כבר יש לי אוסטאופורוזיס במידה קלה). 4. האם בסיום הטיפול (נאמר לי- 5 שנים) תחזור המערכת ההורמונלית שלי לסדרה (בהנחה שלא יתחיל "גיל המעבר" באופן טבעי)? 5. האם תוספי מזון / תזונה מסוימת יכולים להועיל להחלשה או מניעה של תופעות הלוואי? 6. האם ישנו טיפול אלטרנטיבי לטמוקסיפן לנשים בגילי עם סרטן בשלב מוקדם כשלי? אשמח לקבל תשובות לשאלות מטרידות אלו. תודה

שלום רב באם נמצאו רצפטורים חיוביים ל ER ו PR הרי מומלץ לטפל עם טמוכסיפן. טמוכסיפן אינו גורם להתקמטות עור הפנים או לנשירת שיער. נשים לפני גיל המעבר המטופלות עם טמוכסיפן יכולות לצפות למספר השפעות של הטיפול. הטמוכסיפן משפיע על השחלות ועל הורמוני מערכצ הרביה בדומה לתרופות לגרימת ביוץ. כלומר, ניתן לצפות בסבירות גבוהה לפעילות יתר שחלתית קבועה שתתבטא ביתירת ציסטות תפקודיות קבועות ויצירת רמה גבוהה של הורמון האסטרוגן. כמו כן ניתן לצפות לשיבוסים במחזורים. אך מכל מקום אין הטיפול גורם בהכרח לפגיעה שחלתית קבועה. כלומר, בסיום הטיפול השחלות אמורות לתפקד כפי שהיו צריכות לתפקד ללא הטיפול בטמוכסיפן. אני ממלית על מעקב צמוד במשך הטיפול כולל בדיקת רמת הורמון האסטרוגן ואולטרהסאונד לשחלות בתדירות גבוהה. במקרה של הופעת ציסטות אין צורך לבצע כל פעילות מיוחדת אלא באם הן גדולות ומלוות ברמת אסטרוגן גבוהה. במקרה כזה יש לקבל זריקות של דקהפפטל פעם בחודש ל 3 חדשים. טיפול זה ידכא את גירוי השחלות לחלוטין תוך זמן קצר. הטיפול בטמוכסיפן לא גורם כלל לבריחת סידן מהעצמות. אני תקווה שתשובתי תהייה לך לעזר. אשמח לעזור בכל שאלה או בעייה נוספת בנידון. שנה טובה פרופ' אילן כהן

תודה על תשובתך. הצלחת קצת לבלבל אותי: אם תאים ממאירים בשד מתפתחים עקב אספקת אסטרוגן, הרי שלא ברורה לי תרומתו של הטמוקסיפן, המגביר את יצירת האטרוגן. כיצד, אם-כן נמנעת התפתחות הסרטן בעזרתו? שאלות נוספות - הבנתי שישנו קשר בין סרטן השד לסרטן השחלות. האם זוהי אותה נטייה גנטית? מה תרומתו החיובית או השלילית של הטמוקסיפן להתפתחות סרטן השחלות (האם עקב אסטרוגן גבוה בשחלות עלול להתפתח סרטן)? לנוכח הקדמת גיל המעבר בעקבות נטילת הטמוקסיפן - האם ישנן אלטרנטיבות אחרות לנשים בגיל הפריון? האם מלבד אי-הנוחות של תופעות הלוואי ישנן השפעות בלתי-הפיכות? תודה

אפי שלום . תיקראי את המידע שהעברתי לגבי שיטת ריפוי חדשה . נשמח לענות על שאלות ולספק מידע נוסף במידה ותבחרי לשאול . שתהיה לך שנה טובה והרבה בריאות . בכבוד רב אור ואהוד רונן