נשאות

שלום לכולם אובחנתי לפני חודש כנשאית BRCA2 (בת 31) כולל סיפור משפחתי מגיל מוקדם מאוד (אמא וסבתא) יש לי שלוש שאלות: 1. האם הריון מעלה את הסיכויים לחלות ? אני יודעת שבאוכלוסייה הכללית ההיפך הוא הנכון אבל ההגיון שלי אומר לי כי היות וגידולי BRCA2 רגישים על-פי רוב להורמונים אזי הריון במהלכו רמות ההורמונים גבוהות במיוחד הוא גורם מסכן 2. אני מחפשת נתונים סטטיסטים לגבי הסיכוי לפתח סרטן שחלות עד גיל 40 היות ורק אז אפשרי מבחינתי לבצע כריתת שחלות מניעתית 3. הייתי שמחה אם נשאיות היו מוכנות לשתף אותי מניסיונן ולספר לי איך מתמודדים עם הפחד שלא מרפה והתחושה שמשהוא פנימי ומאיים מאוד עשוי להתפרץ כל רגע

מאיה היקרה שלום, שלחתי את שאלתך לאחד היועצים בתחום ואני מקווה לתשובה בהקדם. הפחד מפני אפשרות של התלקחות המחלה אותו את מעלה בנקודה השלישית, הינו נושא חשוב ונידון בפורום זה. אחד הסיבות לתחושת הפחד עליה את מדברת קשורה לתחושה של התמודדות עם חוסר שליטה וחוסר וודאות. למעשה מדובר בהתמודדות יום יומית אשר עלולה להיות מורכבת ומעסיקה מאוד. נשים נשאיות ונשים שהתמודדו עם המחלה והבריאו ממנה כתבו (גם בעמוד זה), על החיים עם תחושת פחד פן המחלה מכוננת בהן. ניתן לראות כי בעקבות התהליך המורכב אותו עוברות הנשים רבות, בו הן לומדות להכיר בפחד זה, לקבל אותו וללמוד לחיות עימו. נראה כי דווקא "בזכות" פחד זה, הן שינו את ההשקפה על החיים ולמדו לראות בו הזדמנות לשינוי. חשוב לראות כי תחושות הפחד אינה חייבת להיות שלילית, מכיוון שלעיתים הוא מוביל את הנשים לעשייה. למשל, בדיקות תכופות אצל הרופא, מודעות למחלה ועוד. אך במקביל לכך, תחושות אלו יכולות גם להובילך למצוא בעצמך את הכוחות הנחוצים להתמודדות זו אשר יכולים להוביל לשינוי חיובי בחייך. נסי לחשוב האם התמודדת בעבר עם מצבים של חוסר וודאות? מה או מי עזר לך במיוחד בתקופות אלו? מהם הדברים אותם את אוהבת לעשות? ומה עומד להגשים מטרות אלו? אני מקווה שתשובתו של הרופא תתקבל במהרה, ואנו כאן בשבילך ונשמח לעמוד לרשותך, אנה.

הי מאיה . אני מאוד מתחברת לחששות שאת מציגה , גם אני כמוך , צעירה , ( 30 ) ונשאית של BRCA2 . אצלי אין סיפור משפחתי ...אבל גיליתי את הנשאות שלי לאחר שאובחנתי כחולה בסרטן השד ( בשני הצדדים . )אצלי הגילוי היה עם סיום הנקה ( של 11 חודשים ) לאחר הריון ראשון . ( ילדתי בגיל 28 ) נכון להיום , למרותשזה עדיין לא רלוונטי עבורי , ( כיוון שאני עדיין מטופלת בנסיון למנוע חזרה של המחלה ) אני מתחבטת המון בשאלה האם לקחת את הסיכון ולנסות להכנס להריון שוב ( בעוד 5 שנים ). אני חליתי במהלך ההריון או מאוד סמוך לו והגידול אצלי גדל והתפתח למרות ההריון ולמרות ההנקה כך שביום שסיימתי להניק היו לי גושים בשני השדיים שאחד מהם קרוב ל6 ס"מ .ולכן למרות ששמעתי המון פעמים שאין קשר בין הריון לסרטן או אפילו שהריון והנקה מונעים סרטן, אני מתייחסת לזה במידה של סקפטיות .... למרות זאת , אם להתייחס למצבך ( שלמזלנו שונה משלי .. ) אני חושבת שאת לא צריכה לוותר על הריון ולידה . גם היום, כאמא לילדה מדהימה שעדיין לא בת שנתיים אני לא מסוגלת לחשוב על עולם בלעדיה . .ואני חושבת שהמצב אליו הגעתי אני היה נמנע אם הייתי מודעת לנשאות שלי ועורכת בדיקות לאורך ההריון . לגבי סרטן השחלות , לפחות לפי מה שהובהר לי , הסיכוי לפתח סרטן שחלות לפני גיל 40 אצל נשאיות BRCA2 הוא די נמוך , ( עם זאת מומלץ לבצע כריתה מניעתית בין גיל 35 ל40 ). לגבי הפחד מהתפרצות המחלה , אני יכולה לענות לך כאחת שכבר חלתה , שהחזרה של המחלה היא הפחד הכי גדול של כל חולה סרטן , ולדעתי הדבר העיקרי שיש להתמודד אתו ... תנסי להרפות מהפחד הזה . ,תערכי בדיקות באופן קבוע ותהיי אחראית לבצע את כל מה שאת יכולה בכדי למנוע את המחלה , אבל אל תתני לפחד הזה להפוך לאלמנט משפיע על החים שלך . לדעתי , דוקא כחולה או כמשהי שנמצאת בסיכון לחלות , חשוב לחיות , ואני מאחלת לך שלא תצטרכי להתמודד עם כלום מעבר לזה . מאחלת לך המון כוח לקבל את ההחלטות הקשות שאת מנסה לקבל צילי

לפי מחקר שפורסם בימים אלו באחד מעיתוני הרפואה החשובים בעולם נמצא שהריון מקטין הסיכון לסרטן שד בנשים מבוגרות מ 40 שהן נשאיות של BRCA 1 או BRCA 2 . נשים המבוגרות מ 40 שיילדו בעבר, כל לידה נוספת הורידה את הסיכון לסרטן ב 14% כולל אצל נשאיות של BRCA 1 ו BRCA 2. עם זאת נשאיות של BRCA 2 שהרו לאחר גיל 20 או יותר נמצאו כבעלות גבוה כמעט פי שניים לחלות בסרטן השד בהשוואה לנשים שהרו לפני גיל 20. הסיכון לחלות בסרטן השד עד גיל 40 נמוך. ולכן מומלץ לכרות רת השחלות אצל נשאיות לאחר גיל 40. בהצלחה פרופסור אילן כהן

מיה שום רב אני בת 30 נשאית לBRACA2 וחודש אחרי ניתוח של כריטה דו צדדי ושיחזור תהליך אורך וכאוב אבל מוריד את הסיכון ב 80% אני רוצה להביא עוד ילד יש לי 2 .ממליצה לך לחשוב על אופציה של ניתוח מכוון שאני עם נסיון רב ועם הרבה יעוץ מהגדולים בכירורגיהו ואונקולוגיה , התהליך כואב מטיש אבל שווה, את לא צריכה להיות גם חולה וגם לעשות הניתוח , ושיהיה לך ברור שא ז לא תוכלי לעשות שחזור מכוון שתצטרי טיפולים .גם יש מקום לדבר על מחלה מאוד עקשנית ואגרסיבית אפילו שאת תחת הרבה הברב בדיקות. בהצלחה