קשר בין אישי, מגע, תיקשורת.

כמנחה קבוצות תמיכה לחולות סרטן, אני נתקל בטבו מלגעת בהתייחסות של החולות לקשר הבן אישי למגע וליכולת והתעוזה לגעת בשינוי הפיזי הנפשי בעקבות מחלת הסרטן. קל לחולות להביע כעסים, אכזבות,צפיות וכד'. קשה לחולות לקבל את הלגיטימציה שלבן זוג לא פחות קשה .............וחוזרת האמירה "מה כל כך קשה ....... אחרי הכל הוא נשאר..........." אשמח להתייחסות של אחת המנחות שלכן בקבוצות תמיכה לקבל טיפים הן לטבו שלא משרת.....מקבע מצב לא נוח......ולהבין שהקושי של הבן זוג לגיטימי ואפשר לעזור אחד לשני ..... כן הייתי רוצה מודל אם קיים .איך עוזרים לשני בני הזוג להכיר בשינויים שחלו ולחזור לפעילות המינית שהיתה לפני כן. תודה . אבי.

לא ממש הבנתי את השאלה....... בכל מקרה "העבודה" על המיניות והזוגיות צריכה להיות משותפת.לבני הזוג בן הזוג חשוב שיפגין סבלנות.התהליך קשה ולא פשוט אני שומעת הרבה שהנשים שחלו עם יסורי מצפון שלא מהנות את הבעל.......וזה מתסכל אותן

טיפול בזוגיות ובמיניות ידועה לי כתהליך ארוך קשה כרוך בסבלנות ובסובלנות רבה. שאלתי איך נוגעים בטבו ........הדימוי העצמי האובדן כתהליך מקביל למה שהבן זוג חווה גם הוא איבד משהו...........לאבי........ כתב/ה: > > לא ממש הבנתי את השאלה....... > בכל מקרה "העבודה" על המיניות והזוגיות צריכה להיות משותפת.לבני > הזוג > > בן הזוג חשוב שיפגין סבלנות.התהליך קשה ולא פשוט > > אני שומעת הרבה שהנשים שחלו עם יסורי מצפון שלא מהנות את > הבעל.......וזה מתסכל אותן

לאבי, על מנת לענות על שאלתך, חסרה לי יותר אינפורמציה אודות הקבוצות אותן אתה מנחה. משך הזמן של הקבוצה ומי הן המשתתפים. בקבוצות שמתקיימות פה בעמותה, שהן קבוצות שמיועדות רק לנשים נפגעות סרטן השד, ונמשכות לאורך תקופה ארוכה, בהחלט עולה הקשר הבין אישי בכל מיני היבטים. נראה לי מאד משמעותי התקופה בה הנושא מדובר במסגרת הקבוצה. באיזה שלב הנשים בקבוצה נמצאות. האם הם קרובות לגילוי המחלה? בתקופת הטיפולים? אחרי תקופת הטיפולים? מניסיוני, ככל שיש מרחק מתקופת הטיפולים ורק לאחר שהתגבשה קבוצה אשר עובדת לאורך זמן, יש אפשרות לגעת בתכנים אלו. תכנים אשר גם ללא הסרטן אנו מתקשות מאד לגעת בהן. אלו נושאים שמאפשרים רק לאחר שניתנת לכל אחת מהנשים את הליגטימציה לערוך בירור של הצרכים והרצונות שלה. בתהליך הקבוצתי אנו מנסות להבין מה השינויים שחלו אצל כל אישה ואישה, שינויים שקשורים בין השאר לדימוי הגוף שלה, לתפיסה של של הקשר הבין אישי, והרצונות והצרכים שלה. רק לאחר בירור זה מתפנה המקום לבחון את הצרכים והרצונות של בן הזוג, והקשיים שלו. ולפעמים, כן לוקח הרבה זמן עד שניתן לראות את הקושי של האחר. ה"טיפ" שלי הוא פשוט לתת לדברים זמן. רק כאשר יש לי לגיטמציה מלאה ואמיתית לקבל את הקשיים שלי והכאב שלי, רק מהמקום הזה אני יכולה להתחיל ולנסות להבין את הכאב והקושי של האחר. ובנתיים...מכיוון שבן הזוג הוא מאד משמעותי בתוך המערכת הזוגית. וכאמור, העובדה כי האישה חלתה בסרטן השד, אינה מפחיתה מהכאב ומהקושי שלו. ובנוסף לכך יש לזכור כי דרך ההתמודדות שלו מאד משמעותית ויכולה לתרום באופן ניכר להתמודדוות של האישה ושל משפחתה עם הסרטן. אני מציעה אולי לקיים מפגשים קבוצתיים לבני הזוג, בתחילה בנפרד, ואולי אחר כך ביחד. זה המעט שאני יכולה לתרום לך כרגע. אני לא חושבת שיש כאן "מודל" או נוסחה שאפשר לעבוד איתה, כי בסה"כ לכל אישה בתוך התהליך הזה יש את הקצב שלה בו היא מוכנה לחשוף ולגעת בדברים. מקווה שעזרתי קצת, נועה גואטה רכזת תמיכה "אחת מתשע" מנחת קבוצות תמיכה