כריתה מונעת -המשך

דיון מתוך פורום  סרטן השד

20/02/2006 | 09:04 | מאת: דליה

אחרי תיאום עם הכירורג המקסים(ד"ר ניסן אבירם)ברצוני להגיד עליו רק הדברים הכי טובים שאפשר הוא מלאך בעיניי.ד"ר ניסן תיאם עם ד"ר גרין שתראה אותי ותדבר איתי על האופציות הקימות.אז שהלכתי לביקור הראשון הרגשתי לא נוח איתה בהתנגות של יחס לא מתאים לתהליך שאני צריכה לעבור מיהרה והתבלבלה במה היא הולכת לעשות איתי .אמרתי לעמצי כנראה הפחד שלי נתן לי ההרגשה הזו .שבוע לפני הניתוח ד"ר ניסן ביקש ממני ללכת אליה לסדר את העיניינם לפני הניתוח .בקש להרים אליה טלפון וללכת . אך קבעתי תור מסודר, כשהלכתי לשם וראתה אותח בפרצדור כאילו נפל עליה משהוא כבד אמרה לי נראה לי שאני לא יכולה לראות אותך אך תחכי.חיכיתי כ 45 דקות היו אצלה נשים יצאה ונכנסה לעוד חדר לעשות פעולה .ואני אחריה לאן היא נגשת מכוון שהאחיות ביקשו להיות בסביבה שלא תברח. לצערי היא יוצאת מהחדר , רדפתי אחריה (כאילו אני לא קיימת)בפרצדור אמרה אינני יכולה לקבל אותך מכוון שיש לי ישיבה ,רופא אחר יבדוק אותךאמרתי לה שיש לי ניתוח שבוע הבאה ,ענתה שהיא לא המנתחת ושיש לה ניתוח אחר באותו יום אולי היא תהיה נוכחית בסוף הניתוח (ידעה על הניתוח שלי 3 חודשים לפני , ורשום אצלה בתיק שלי )התפרצתי בבכי ובעלי אמר כנראה אני מוותר על הניתוח . המשיכה בדרכה אפילו לא הסתכלה עלי, אחיות לקחו אותי לחדר שלהם להרגיע אותי ודיברו איתה שתחזור מכוון שאני מאוד כועסת אך לא הסכימה ונותרתי בלי תור ומחפשת רופא אחר, ברצוני להגיד שיכלה מהתחלה להגיד שהיא לא רוצה לנתיח אותי ואני לא יודעת למה?או אולי היא רוצה פרטי ואין לי בעיה לשלם! אבל לא מתנהגים בצורה שהיא התנהגה הורידה לי כל הכוח שהיה לי והתהליך שבניתי תוך 6 חודשים בשיחת פרצדור ובשל ישיבה .

לקריאה נוספת והעמקה
20/02/2006 | 17:38 | מאת: אנה גולדברט

שלום דליה היקרה, מקריאת דברייך מתעוררת בי תחושה של חוסר אונים וכאב רב. אני מתארת לעצמי שברגעים אלו נפגעת מאוד והתמלאת כעס רב. באופן כללי חווית הניתוח נחשבת לחוויה מעוררת דחק רב בקרב אנשים. במקרה שלך, אני מתארת לעצמי כי קבלת ההחלטה באה בעקבות תהליך לא פשוט שעברת עם עצמך, במהלכו נאלצת להתמודד עם שאלות לא פשוטות שעלו ועם מחשבות לא נעימות. את כותבת כי במהלך חצי שנה אספת כוחות וגייסת משאבים פנימיים במטרה לסייע לעצמך בהתמודדות. למרות שאת כותבת כי אסטרטגיות ההתמודדות שבנית במטרה לסייע לעצמך בכל התהליך כרסו. נראה כי בכל זאת הם חזקים מספיק ועומדים איתן. אני רואה זאת בצורת ההתמודדות הפעילה, בה בחרת לנקוט כאשר פנית לפורום במטרה לקבל המלצות לכירורג שד. ההתמודדות הפעילה בה האישה מחפשת מידע ומנסה לקחת אחריות לגופה הינה ההתמודדות האדפטיבית ביותר ונשים שנוקטות בדרך זו, חשות מצוקה מתונה ביחס לנשים אשר נמנעות מהתמודדות עם המצב. אני מאמינה כי תחושת הכעס והאכזבה היו וודאי רבות עוצמה ואני באמת מצליחה לחוש את הכאב העולה מדברייך. אולם, אני מאמינה כי התהליך אותו עברת הוא משמעותי מספיק, על מנת לעמוד גם בחוויה קשה זו. לצורך מציאת מנתח את יכולה גם לעיין ברשימת היועצים שלנו ולהיעזר במנוע החיפוש של הפורום באמצעות מילת חיפוש "כירורג שד" למציאת המלצותיהן של נשים בפורום. כמו כן, אני מציעה לך לקרוא את הפרק אודות כריתה מניעתית באתר של עמותת "אחת מתשע". להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=breast_surgery.doc אנו כאן לרשותך בכל עת, בברכה, אנה

מנהל פורום סרטן השד