תשישות בעקבות טיפול כימו. ארוך.

שלום רב, אני חולה (בת 55) בסרטן שד מפושט ומקבלת טיפול בטקסוטר שבועי, בתוספת זומרה פעם בחודש. כ-4 שנים, טופלתי בתרופות הורמונליות עד לחזרת המחלה, וזה הטיפול הכימותרפי הראשון. עד עתה קיבלתי 14 טיפולים והמרקרים ירדו בצורה מאוד משמעותית. בשבוע האחרון הרגשתי ברע , והסתבר שיש לי (שוב) נוזל פלאורלי בריאות.נשאב כחצי ליטר. אני מאוד מאוד חלושה וסובלת מרוב תופעות הלואי.הכי גרוע - מצב רוחי ירד לתחתית. 1.האם יש סוף לטיפולים קשים שכאלה שלא מאפשרים לחיות חיים סבירים, ועדיין לחיות? 2.האם תוך כדי טיפולים יש סיכוי לשיפור במצב הגופני? בכח? באנרגיה? תודה רבה לכל מי שיוכל לענות, ריבי

ריבי היקרה שלום, אני מבינה כי מזה זמן רב את נאלצת להתמודד עם תופעות לוואי של הטיפולים הגורמים לתשישות נפשית וגופנית. באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק להתמודדות עם תופעות לוואי אלו, אני מצרפת לך קישור לפרק זה בתקווה שתוכלי להיעזר בעצות הרשומות בו. http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tips2.pdf נשים רבות המקבלות טיפולים כימותרפיים מתמודדות עם ירידה במצב הרוח. אולם, ישנם דרכים לנסות להקל על מצוקה זו. אני ממליצה לך לגשת לשוחח עם איש מקצוע, פסיכולוג או פסיכיאטר בבית חולים בו את מטופלת ולנסות להתאים לך טיפול אשר יקל על מצוקה זו. כמו כן, את יכולה לפנות לקו החם של העמותה המאויש על ידי נשים אשר עברו חוויה דומה לשלך בטלפון שמספרו 1800-363400. בנוסף, באם תרצי את יכולה לקחת חלק בקבוצת תמיכה המתקיימת בעמותה בה משתתפות נשים המתמודדות עם קשיים דומים. לשם כך את יכולה לפנות לטפלון שמספרן 036021717 שלוחה 226. כמובן שאנו כאן בשבילך בכל עת, אנה

שלום, ראשית - יכול להיות שמצב הרוח "בתחתית" הוא תופעת לוואי של הטיפולים, ולא רק תגובה רגשית על המצב. אם תתייחסי לזה כתופעת לוואי, יהיה לך יותר קל. בכלל, תפרגני לעצמך להרגיש עייפות נפשית ופיזית. זה חלק מן התהליך, ולא צריך לצאת מראש מהנחה שכך זה יהיה תמיד. מותר גם לקטר, להתפנק ו"להישען על אחרים". אני מסכים עם אנה: עזרה פסיכולוגית, ו/או קבוצת תמיכה, יכולים לעשות המון. את נמצאת במצב של חוסר ידע וחוסר ודאות, ואם תמצאי דרך לקבל את זה, ההתמודדות עם הקושי הפיזי ותופעות הלוואי תהיה יותר נסבלת. תאמיני: ההתמודדות הזו שווה. תמיד יש בשביל מה לחיות.

ריבי שלום כחולה שהחלימה אנסה לעזור ולתרום לך מנסיוני האישי. טבעי מאוד שאת מרגישה רע, הרי את עוברת טיפולים, ובהתאם גם מצב הרוח יורד לתחתית כי את מרגישה שאין לך שליטה על החיים ואת לא נהנית מהם. אני הרגשתי בדיוק כמוך, והדבר הכי טוב וחשוב שאני רוצה שתדעי שהכל עובר, שוכחים מהטיפולים, מצב הרוח משתפר והחיים חוזרים להיות יפים ומשמחים. בינתיים, תעשי רק דברים שנעים לך לעשות, תשתדלי לטייל כשאת יכולה באוויר הצח, תקראי ספר, תראי טלויזיה, ותעשי כל ורק מה שאת אוהבת. אני מבטיחה לך שהסבל יעבור. בענין השיפור במצב הגופני - את בוודאי מרגישה חולשה וזה טבעי. אל תלחמי עם הגוף - תשני מתי שתרגישי צורך, תנוחי, אל תתאמצי. גם השלב הזה יעבור. מבטיחה!!! אם יש לך עוד שאלות אשמח לעזור לך בכל שאלה