פוחדת

דיון מתוך פורום  סרטן השד

20/08/2005 | 20:15 | מאת: הבת

שלום לצוות או לכל אחת שיכולה לענות אימי חלתה בסרטן השד לפני חמש שנים, עברה ניתוח של הוצאת הגידול בחזה ובבלוטות הלימפה, כמו כן עברה סידרה של הקרנות וכימוטרפיה, מאז עברו חמש שנים שקטות באופן יחסי ובדיוק לפני חודש עברה סיטי וגילו שזה חזר בשד, בבלטות הלימפה שבבית השחי וכן בריאה התגלתה גרורה. לפני שבועיים עברה בדיקת PET והשבוע קיבלנו את התשובה המרה שדווקה הריאה תקינה אך יש גרורות בשלד!!! אני מפחדת נורא שכן היא עוד לא יודעת (אנחנו המשפחה קיבלנו את התשובה לפניה), ובטח השבוע יקרא לה האונקולוג לבשר לה. עברנו סוף שבוע עצוב מאוד וקשה שכן היא עצמה עוד לא יודעת. אני לא יודעת מאיפה להשיג את הכוחות, אני חושבת על זה וידוע לי שזמנה לא ארוך במיוחד. כרגע היא מרגישה דיי טוב ואפילו טוב מאוד. שאלתי: האם כימוטרפיה תועיל במשהו? מה יכול להקל על סבלי, אני מרגישה צורך להאחז בסיכוי כלשהו, האם משהי עברה טיפול דומה ועכשיו היא מרגישה טוב? אני בטוחה שהיא תכנס שוב לטיפולים הכימוטרפיים היא שוב תרגיש רע מאחר ואלו יהיו טיפולים קשים וכואבים יותר ממה שחוותה בעבר. אני חייבת לשמוע איזשהו סיכוי או תקווה, מי יכולה לנחום אותי????

לקריאה נוספת והעמקה
20/08/2005 | 20:56 | מאת: דור

יקירה אין לך מה לדאוג גם לי יש אותו בעיה ועם גרורות בעצמות אפשר לחיות הרבה זמן. תישמרי על קור רוח ותתחזקי. שבוע טוב

20/08/2005 | 22:38 | מאת: לא לפחד

אם את זקוקה לתמיכה ועידוד הכנסי לאתר המצ"ב תקבלי תמיכה מקצועית ונפשית http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=forum&forum=120

21/08/2005 | 13:55 | מאת: ורד

בת יקרה. כחולה שסיימה את הטיפולים מכתבך נגע ללבי. אין שום סיבה לאבד תקווה. חלילה. ולמה את חושבת שזמנה של אמא שלך קצר? מה אמר לכם האונקולוג? האם אמך כבר יודעת? את צריכה לזכור שאי אפשר למנוע מאמך את הידיעה על המחלה ואולי תופעתי לראות שלאחר שאמך תשמע זאת ויעבור מעט זמן, אמך תתאושש ותרצה להילחם. נכון שטיפולים כימותרפיים לא קלים. אני חושבת שעליכם לעשות שיקול בעד ונגד. לדעתי השיקול של הרגשה רעה בזמן הטיפולים לא צריכה להשפיע על החלטתכם כי הטיפולים יסתיימו יום אחד, ואם הם יועילו אז הכל שווה, לא?

21/08/2005 | 16:01 | מאת: הבת

תודה רבה רבה לכל העונות ולכל התשובות שבאמת באו מהלב ומהנסיון אני חייבת להגיד ועוד בדמעות שהתעודדתי קצת ואני מרגישה לפי תשובתכן שעוד לא אבדה התקוה. יש לנו רופא במשפחה (בעלה של אחותי) שזהו לא מקצועו כמובן (אונקולוג) אך הוא זה שקיבל את התשובות ומכל הצער הוא זה שבישר לנו האחים את התשובה. אימי כמובן עוד לא יודעת מכלום וקשה לי מאוד שהיא עדין לא יודעת כנראה אני מחפשת נחמה שברגע שהיא תדע יהיה יותר קל כי היא זאת מחזקת אותנו (מצחיק שזה ככה), עכשיו אנחנו מחכים לאונקולוג שיצור קשר ויבשר לה את הבשורה. מבטיחה לעדכן... ומרגישה שעזרתן לי לדעת שאפשרי לחיות עוד שנים רבות, האומנם?

21/08/2005 | 15:57 | מאת: מיכל כהן

פוחדת יקרה שלום רב לך, קראתי את דבריך מלאי החשש והכאב בהתרגשות ובכאב גדול. התמודדות עם מחלה חוזרת וגרורות היא התמודדות קשה ובלתי נסבלת. אני שומעת מתוך דבריך את השאלה הלגיטימית ביותר במצב הבלתי נסבל הזה - כיצד אני יכולה להקל על סבלי ועל סבלה של אמא. אכן, השאלה הגדולה ביותר היא מהיכן שואבים את הכוחות להמשיך הלאה עבור עצמך, אמך ומשפחתך. לצערי, אין לי פתרון קסם אלא רק כמה מילים שאולי יוכלו לעזור לך. נראה לי שמילות המפתח בהתמודדות זו הן הקשבה, שיתוף, תמיכה וקבלת עזרה. הקשיבי לעצמך ולאמך. הקשיבי לצרכים שלך, לרגשות ולמחשבות שלך כמן גם לאלו של אמא. מנסיוני כאן בקו החם, אני יכולה לומר לך שהקשבה אמיתית לחולה ולרצונותיה היא משמעותית וחשובה לאין ערוך בתהליך. שתפי אחרים במה שעובר עליך והרשי לעצמך לקבל תמיכה רבה ככל האפשר מסביבתך ואפילו כאן בפורום שבו תוכלי לשמוע מנשים אחרות שעברו התמודדויות דומות. הרשי לעצמך להעזר גם באנשי מקצוע כמו עו"ס בבית החולים בה אמא מטופלת. אני שומעת אותך כואבת אך גם לא מוותרת ושואלת ומבקשת עזרה ועל כך אני מחזקת אותך. קראת לעצמך פוחדת ולא סתם, הדאגה שלך לאמא מאוד ברורה לי. הכניסה המחודשת לתקופת הטיפולים היא בוודאי לא קלה ומייאשת אך יש בה תקווה. אני מזמינה אותך לשתף גם אותנו ולהתמך גם בנו ולפנות למתנדבות הקו החם של עמותת אחת מתשע שתוכלנה לתת לך אוזן קשבת וכתף תומכת. אנחנו כאן עבורך. מספר הטל' של הקו החם 1-800-363-400 מיכל כהן, עו"ס רכזת קו חם, עמותת אחת מתשע

21/08/2005 | 20:51 | מאת: רחלי

שלום לך קיבלת כל כך הרבה תמיכה מסביב ואני יודעת כמה קשה לך אני גם אחת שמתמודדת עם המחלה שחזרה אחרי 8 שנים ואני עדיין אמא לילדות צעירות את יודעת אסור אף פעם להרים ידיים כי אף אחד לא יודע כמה זמן נשאר לו לחיות תראי מה שקורה סביבינו ורק בתאונות דרכים אנשים עוזבים את הכול ולא חוזרים יותר לביתם אז מי אנחנו שנחליט כמה זמן נשאר לכל אחד, גם את וגם אמא צריכות לקחת את הדברים כמו שהם כי אין משהו אחר שאפשר לעשות וכמו שכתבו לך אפשר להמשיך הלאה ולחיות טוב, והטיפולים כן לא קלים אבל אפשר לעבור אותם תאמיני לי, זהו אני מאחלת לכם דרך קלה וצריך להאמים שיהיה טוב, רחלי

21/08/2005 | 21:22 | מאת: מן

יש סוגי גרורות שאפשר לחיות איתן, יש לי חבר עם אשה כזו,כבר 8 שנים,וגם פה אם תדפדפי אחורה תראי מקרים רבים שאפשר להגיע לרמיסייה (הפוגה ) מוחלטת,ספרי לאימך דוגמאות אילו. היי חזקה

22/08/2005 | 08:01 | מאת: הבת

אני מחכה מאוד לקרוא את התשובות ולקבל עידוד מכם, כל יום. תודה רבה על התמיכה האמיתית ותודה על הדוגמאות שנותנות לי תקווה שאולי יש סיכוי ושהיו לה עוד המון שנים לחיות, תודה.

25/08/2005 | 14:02 | מאת: היילי

היי, זאת שוב אני, אני מציעה לך לדבר אם חבר או חברה טובים, מנסיון, זה מאד עוזר לשתף בבעיות. אם את רוצה, מס' האייסי שלי הוא 224003526 , אשמח מאד לדבר איתך.

מנהל פורום סרטן השד