הפסקה בטמוקסיפן

במשך שלוש השנים האחרונות אני מקבלת טמוקסיפן (לאחר גילוי מוקדם, ממוטומיה שבהמלכה הוסר למעשה כל הגידול, ניתוח וסדרת הקרנות). האם לאור תופעות הלוואי האפשריות של טמוקסיפן מומלץ להפסיק לקחת תרופה זו ולעבור לפמרה, למשל, למהלך השנתיים הקרובות, או להפסיק ליטול תרופות מניעה בכלל. השאלה עולה כי בביקורת האחרונה בבית החולים הרופא (שאינו הרופא הקבוע שלי) אמר לי שאני יכולה לקבל "מה שאני רוצה". כעת אני מתלבטת איך כדאי להמשיך. תודה מראש על כל עצה והארה.

שלום רקפת, בכדי לתת חוות דעת צריך לקבל את כל הפרטים בצורה מאורגנת, וחוות דעת וירטואלית היא אינה הדרך הנכונה. אנו ממליצות לפנות לרופא המטפל עם כל השאלות בצורה מאורגנת להתייעצות וחוות דעת שלו. ויוה אם חוות הדעת אינה מספקת , ניתן לפנות לחוות דעת נוספת. בברכה, צוות אחת מתשע

הכוונה לא הייתה לבקש חוות דעת רפואית אלא להפנייה למקור מידע בנושא פמרה, היות והמאמר באתר אינו מעודכן (אינו כולל את הפמרה כתחליף 1:1 לטמוקסיפן במסגרת טיפול המניעה לאחר הריפוי).

לרקפת שלום, מידע על המחקר שבדק את הפמרה כתחליף לטמוקסיפן ופורסם לאחרונה תוכלי למצוא במדור "מה חדש?" באתר של אחת מתשע www.onein9.org.il, המועתק בהמשך. כמו כן ראי סקירה מקיפה בנושא בקישור הבא: http://www.breastcancer.org/research_hormonal_022405.html מתוך: אתר אחת מתשע "פמרה יעילה יותר מטמוקסיפן במניעת הישנות סרטן השד - 26/5/2005 מקור: Medscape, 23/5/05 מחקר בן חמש שנים על הישנות סרטן השד בקרב 8,028 נפגעות סרטן השד בגיל המעבר, הראה ששימוש בפמרה הוריד את סיכויי הישנות המחלה בכמעט 20% בהשוואה לטמוקסיפן. כך דווח בכנס השנתי של החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO 2005). מחקר זה הוא המחקר הגדול ביותר שנערך עד היום, המשווה בין פמרה לבין טמוקסיפן. החוקרים מצאו שהסיכון היחסי להישנות המחלה היה נמוך ב-19% בקרב אלו שנטלו פמרה לעומת אלו שנטלו טמוקסיפן. בקבוצת הפמרה התגלו 351 מקרים של הישנות המחלה, לעומת 428 בקבוצת הטמוקסיפן. בנוסף לכך, הסיכון היחסי להימצאות גרורות מרוחקות היה נמוך ב-27% בקבוצת הפמרה לעומת הטמוקסיפן. החוקרים דיווחו על שכיחות גבוהה יותר של שבץ ואירועי לב קטלניים בקרב המשתמשות בפמרה, אם כי אירועים אלה היו נדירים. בנוסף, בהשוואה לנשים המשתמשות בטמוקסיפן, נשים המשתמשות בפמרה דיווחו יותר על כאבי פרקים, שברי עצמות, ורמות גבוהות במקצת של כולסטרול. לעומת זאת, לנשים הנוטלות טמוקסיפן סיכוי גבוה יותר לקרישי דם, דימום וגינלי וסרטן הרחם. המחקר הנוכחי הוא הראשון המשווה ישירות "ראש מול ראש" בין פמרה לטמוקסיפן. החוקרים מציעים שטמוקסיפן תמשיך להיות התרופה הנבחרת עבור נשים הסובלות מכאבי פרקים ומאוסטיאופורוזיס. פמרה עשויה להיות הבחירה כאשר ישנו סיכון גבוה להישנות המחלה וכאשר ישנו חשש להתפתחות סרטן הרחם או לקרישי דם." בברכה צוות אחת מתשע