שאלה לד"ר

רוב הנשים הצעירות אחרי טיפול קרינתי וכימוטרפי מקבלות זולדאדקס תקופה זו נקראת גיל המעבר או הפסקת המחזור - ולבסוף נפסק, ייצור האסטרוגן ע"י השחלות וחלה הפסקה בייצור הפרוגסטרון. תקופה זו, שניתן לכנותה טרום מנופאוזה, מאופיינת בעליה במשקל, צבירת נוזלים ושינויים במצב הרוח. כמו כן, חלה עליה ברמת הסיכון ללקות בסרטן השד או בסרטן רירית הרחם. אז מה הרעיון להפסיק את המחזור לנשים שכבר חולות בסרטן שד אים יש סיכון לחלות שוב?

נהפוך הוא. אצל נשים שהגידול שלהן רגיש להורמון האסטרוגן והפרוגרסטרון, הורמונים אלה מהווים מעין "מצע גידול" לסרטן השד. לכן הפסקת ייצור ההורמונים ע"י שיתוק הפעילות השחלתית והפסקת המחזור - בעזרת זריקות זולדקס - "מחסלת" בעצם את "מצע הגידול" של סרטן השד, ולכן עוצרת את התפתחותו ומקטינה את הסיכוי לחזרתו.

הרעיון שהעלת אינו נכון ביסודו. נותנים זריקות זלודקס בכדי לשתק את יצור האסטרוגן על ידי השחלות. מאחר והגידול בשד נתון להשפעה שלילית של הורמון האסטרוגן, חייבים למנוע גירוי של תאי סרטן השד על ידי הורמן זה. כל התופעות שנגרמות על ידי הופעת המנואפוזה (עקב הזריקה) אינן קשורות למחלה עצמה או לסיכונים שלה. אין כל עלייה בסיכון ללקות סרטן הרחם או בסרטן השד עקב גיל המעבר.