לרופאים-כימו בגיל טרום בלות, והריון.

נאמר לנו שהכימו בגיל 45 שהוא טרום בלות,אמור מעבר להשמדת תאים סרטניים,להביא את האשה למצב של גיל הבלות,דהיינו שהשחלות יפסיקו לעבוד וכו".(זה הוסבר הן ע"י האונקלוג והן ע"י הרופא הגניקולוג),מהסיבה של חיסול האסטרוגן המעורר תהליך סרטני בסוג זה של סרטן 0רצפטורים תגובה גבוהה). שאלתי:האם זה אומר שלאחר טיפול כזה למעשה הפוריות אובדת לחלוטין ואין להחזירה.\ האם בכלל ניתן לחשוב על עוד הריון לאחר סיום הטיפולים, והאם יש בהריון נוסף סיכון בגיל ובמצב זה.(כיום יש לנו 2 ילדים-כלומר האם נסתפק ב-2).

היי מן, אני לא רופאה, אבל, לעניות דעתי, אם הרצפטורים היו חיוביים, הרי שקרוב לודאי אשתך תקבל למשך 5 שנים טמוקסיפן או כדור אחר?! ואם כו, היא תגיע לגיל 50, ואז לי אישית לא נראה שיש מקום לחשוב על עוד ילד. תהנו ממה שיש, והרבה בריאות. ובכלל, תחשבו לא על מה שלא יההי או אולי לא יהיה, אלא איך עוברים את ה"עכשיו" ומשם גם ממשכים הלאה לאחר מכן. ועוד, מחברה שלי שמעתי סיפור - אמיתי, לצערי - על אשה שבגלל שבעלה רצה בן, (היתה להם בת ואז גילו אצלה גידול בשד) והיא הסכימה, נולדה עוד בת, הסרטן חזר. ולמרות זאת שוב ניסו הריון - למרות הזהרות הרופאים - העובר מת, הסרטן חזר והאשה לא החלימה.... תמשיל תמוך בה ולחזק אותה, ותשמחו עם שני הילדים שיש לכם. נלי

היי נלי אם כך לגבי נשים צעירות שחוטפות אתזה זה טראגי מאחר ולא תוכלנה להביא ילדים בהמשך?....,יש לי חבר נשוי בשנית אשתו בת 41 , (יש להם ילדים מנישואין קודמים),עומדים להביא ילד משותף והיא תקבל טיפול הורמונלי,האם עלי להציע לו להימנע מכך אם הוא רוצה לשמור עליה? (אין לה הסטוריה משפחתיתי של ס.השד.) תודה מן

הסיכוי להריון בגיל 45 הוא קטן מאד, למרות שעדיין יש ווסת, הביציות והביוצים אינם תקינים בדרך כלל. טיפול כימי בגיל 45 כמעט תמיד יגרום להפסקת וסת באופן סופי, בנוסף הטיפול ההורמונלי שאשתך תקבל גם הוא אינו מאפשר הריון. צר לי אך נראה לי שהריון במצב שתארת בדרך כלל אינו בר ביצוע. דברו על כך עם האונקולוג שלכם, יש אפשרויות לשימור פוריות, הקפאת עוברים לפני הטיפול הכימי ועוד, בדרך כלל בגיל 45 לא מתבצעות אך אם זה בנפשיכם, דברו ודונו.