הכתבה על כריתה ושיחזור במוסף הארץ - חלק מהסיפור של

לכל הפורום שלום ושבוע טוב, אני מקווה שתבינו מהכתבה שהחשיפה שלי היא רק חלק מהסיפור כולו .{כל יתר הבנות לא הסכימו להחשף}הסכמתי לראיון מפני ש"אחת מתשע" פנו אליי והכוונה שלי היתה להביא את הנושא למודעות ולהעלות לסדר יום ציבורי , במקביל אני מצפה שמשרד הבריאות יגלה אחריות כלפינו ויחפש עבורנו מרפא גם כאן או בכל מקום אחר בעולם ולא ישאיר אותנו להתמודד לבד עם הזיהום הזה ולא התכוונתי להתנגח עם גורם כלשהוא. אני כעת ועוד אחרות נושאות בגופנו חיידק שאף אחד אינו יודע איך לטפל בו וכך כל חודש בערך הוא מתפרץ ומוביל אותי לשולחן הניתוחים להוריד עוד רקמה ואז נקזים , חבישות ועוד תותח של אנטיביוטיקה ....ומה צופן לנו העתיד מבחינה רפואית?. ולהזכירכם אני אפילו לא סגרתי שנה מהטיפול הכימוטרפי האחרון. פנו אלי מהתקשורת להתראיין וסרבתי, לא מפני הפחד מהחשיפה כי כבר נחשפתי, אלא מפני שהעקרון שהנחה אותי בעצם קיומו של הראיון היה לקדם ולהעלות מודעות במקביל למציאת מרפא ובאותה הזדמנות גם להעביר מסר לאחרות שלא יתפתו וילכו בעיניים עצומות לשיחזור לפני שהן יודעות בדיוק מה מצפה להן ותאמינו לי אני לא לגמרי בורה בנושא אני עובדת מעל 10שנים בחדר ניתוח ויודעת היטב גם מנסיוני העשיר מהו ניתוח....ולא ידעתי באמת מה חיכה לי . בראיון בכל תוכנית טלויזיה נותנים למרואין בערך חמש דקות לספר את סיפורו ולכן חשבתי שכדי לעשות צדק עם הנושא ולא לזלזל בחשיבותו אסכים לכתבת תחקיר ולא לתכנית בערוץ כלשהוא שמנסה להעלות רייטינג ולהשתמש בי לשם כך ע"י שתגרום לצופים להזיל דמעה כשיראו : "איזה מסכנה שעברה גם סרטן שד ותראו עכשיו מה היא עוברת " עם זה אני לא מעוניינת לשתף פעולה מפני שכוונתי האמיתית היא לקדם את הנושא ולא להעלות לערוץ כלשהוא את אחוזי הצפייה, ברור לי שמי שקרא בין השורות הבין שהסיפור הוא קשה יותר ממה שניתן היה לספר בכתבה שגם כך היתה גדולה.... החשיפה אינה קלה לי אני באופיי לא מהחשפנים ומקווה שלא אשלם מחיר יקר מיכולותיי. אני מנצלת בהזדמנות זו להגיד תודה לכולכן יקרות שלי על שאתן איתי במיוחד ל: דניה, רונית א., רותי, ליליה, רעיה, אפרת וטלי וינברגר, המילים שלכן מחבקות לי את הנשמה ואני באמת מעריכה ומוקירה אותכן, אני מבקשת עבור כולנו שנהיה בריאות ומאושרות ושנוכל להמשיך לתת ולחיות עוד איזה אלף שנים לפחות.... לילה טוב אילה קישור: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=475483&contrassID=nl&nl=08_09

איילה שלום, אני מחבקת אותך על האומץ לעמוד בכל מה שסופר ובהעלאת הנושא לדיון הציבור. דעי לך שהוא "רץ" השבת בכל מקום ואנשים רבים התקשרו האחד לשני (ואולי יותר נכון האחת לשנייה) דיווחו עליו ודסקסו אותו. כל אלה שדיברתי איתם - ציינו אכן שאיך זה שלא הייתה שום כתבה בנושא בתקשורת האלקטרונית ועכשיו כשקראתי את דברייך אני מבינה מדוע ומכבדת החלטתך. קרו בשנים האחרונות יותר מדי מקרים איומים במערכת הבריאות - וכשאמרתי שלא היה דבר כזה במדינה - הזכירו לי אותם: רמדיה, פרשת המרדים מבאר שבע ואחרים יוסיפו. ההרגשה הקשה ביותר שאני יצאתי ממנה היא - מדוע הציבור לא דווח על כך כשמצאו את הבקטריה בשיער המנתח לפני 9 חודשים? מה ההסתרה הזו ממנותחות פוטנציאליות? וכן, שהעניין הוא שאחרי כל מקרה מזעזע מן הסוג הזה - קורה שוב מקרה אחר המצטבר בתודעה הלאומית שלנו כשייך למקום רע ואחר ועד שלא יהיו סטנדרטים מחמירים במערכת הבריאות כולנו נמשיך להפגע.

אילה, היי קודם כל, את אישה יפה. זה הדבר הראשון שמוקרן מהתמונה שלך. היופי הנשי זה לא השדיים. ולגוף מה שרציתי לכתוב, לכי הלאה. אל תזנחי את העניין, כמובן, תמצאי עורך דין שהוא "תותח" בתביעות לגבי רשלנות רפואית, תעבירי לו את כל החומר, תודיעי לו שיתעסק עם מישהו מהמשפחה בעניינים הטכניים של התיק, ותוציאי לך את זה מהראש. יש לך משימות יותר חשובות בחיים מאשר לאכול את עצמך על מה שכבר נעשה. את צריכה את האנרגיות שלך למלחמה בסרטן. מאחלת לך להיות נקייה ולהמשיך להיות יפה, שנה טובה, ענת ש

איילה כשקראתי את הכתבה הערכתי, כמובן, את האומץ שלך, וגם הרגשתי היטב שזה לא כל הסיפור. את רוב מה שיש לי להגיד, אני לא יכולה להגיד, כאן בפורום. אבל שני דברים -כן. לך - שיהיו לך כוחות!! הפכי עולמות ואספי אותם. ולבנות - בנות, בנות, אל תרוצו אל השמות המיוחצנים, לא כל הנוצץ זהב. שמרו נפשותיכן.

יקירתי זוכרת את הסיפור על אתונו של בלעם? זוכרת את הסיפור על אהרון? את רוצה שאני אגיד במקומך דברים שלרופאה במעמדך לא יאה להגיד? אני מוכנה. רק תגידי מה