תפרים בניתוח

שלום ד"ר, אני בחורה צעירה ואני עומדת לעבור ניתוח בהרדמה מלאה הוצאת גוש שאובחן ככל הנראה כשפיר מסוג פיברואדינומה. גודל הגוש בקירוב כ-3 ס"מ, צורתו אליפסית, הגוש דיי נייד. הוצאת הגוש תתבצע דרך חתך בגבול העליון של עטרת הפיטמה, כאשר מיקומו הוא בערך 10 ס"מ רוחק ממיקום החתך. שאלתי היא: הבנתי שישנם תפרים רגילים שדורשים הוצאתם אחריי זמן מה, וכמו כן ישנם תפרים נמסים שמתמוססים בעצמם. 1 ) מה היתרונות והחסרונות לשימוש בכל אחד מסוג התפרים? 2 ) מה עדיף במקרה שלי בגבול עטרת הפיטמה כאשר המקום שם עדין וזאת כדיי לקבל את התוצאה האסטית היפה ביותר שאפשרית?( האם יתכן מצב שאם אשתמש בתפרים רגילים אז כשיוציאו לי אותם זה ישאיר סימנים וכיווצים לא יפים נוכח העורהרגיש והעדין ששם) ? תודה מראש דנה תודה מראש

לדנה שלום, הוצאת גוש בשד דרך חתך בגבול עטרת הפטמה מקובלת, ולמרות שלעיתים הפעולה קשה יותר טכנית -כדאי להתאמץ. לתפירת הרקמות העמוקות משתמשים בדרך כלל בתפרים נספגים. לתפירת העור עצמו אפשר להשתמש הן בתפרים נספגים והן בתפרים שצריך להוציאם. התוצאה האסטתית תלויה לאו דוקא בסוג התפרים אלא בהצטלקות העור שלך, בשיטת התפירה ובמיומנות התופר. ( בנוסף-מכיון שישנם סוגים רבים של חוטי תפירה נספגים ולא נספגים אי אפשר לדבר על הקבוצות באופן כללי). בהצלחה ד"ר דין עד-אל