ועוד ממעללי האונקולוגים

שלום לא הייתי כאן יומיים כי הייתי די "מחוקה", הבת שלי הצטננה ביום ראשון, ואני נדבקתי ממנה קצת, אבל יותר גרוע מזה, שני לילות היא בכתה ובלילה השני גם הקיאה, ופשוט "גמרה" אותי. ועם כל זה, אחותי שכנעה אותי ביום שלישי לנסוע בכל זאת להדסה לקבל את הזומרה. עם כל העייפות והזומרה היו לי כאבי בטן, והייתי חלושה כל כך שבקושי תפקדתי. אני לא צריכה להמשיך לתאר את זה, אני די בטוחה שרובכן, אם לא כולכן, מכירות את זה. בכל מקרה, עכשו יודפת במצב תקין, וגם אני מרגישה יותר טוב, רק שיש לי חום. אבל זה לא דבר רע. לא סיפרתי לכן, אני חושבת, על עניין החום כחלק מהטיפול. אז ככה. גם בחלק מהימים שהייתי בסנט ג'ורג' וגם בימים האחרונים יש לי כל הזמן חום בסביבות 37.7, ולמרות שאני מרגישה שגם זה מחליש אותי, אני לא עושה כלום נגד החום, ולמה? כי לפי גישת סנט ג'ורג' חום זה סימן טוב, סימן לכך שהמערכת החיסונית חוזרת לעבוד, וכמו שד"ר קרויס אומר, המטרה הסופית היא לא להרוג את כל התאים הסרטניים, כי את זה הם לא יכולים לעשות, אלאלהביא את המערכת החיסונית למצב שהיא תילחם בסרטן בכל פעם שתאים רדומים שלו יתעוררו. זה, לדבריו, הסיכוי היחיד לחולים גרורתיים לחיות שנים רבות. (כמובן, אני לא מדברת על חום שנובע מירידה חדה במספר התאים הלבנים, שזה דבר אחר לגמרי שנובע מכימותרפיה, ושמחייב אשפוז) בכל מקרה, מה שרציתי לספר על מעללי האונקולוגים הוא שהאונקולוגית שלי הודיעה לי שהיא לא יכולה להמשיך להיות הרופאה המטפלת שלי, כי ראש המחלקה שלה הורתה כך, בנימוק שעכשו הרופאים הגרמנים הם הרופאים המטפלים שלי, ואם אני רוצה בדיקות או תרופות, או אם תהיה לי בעיה, שאפנה לרופא המשפחה שלי (עם בעיה אונקולוגית?!) עם ההמלצות של הרופאים מסנט ג'ורג'. מה יש לכן לומר על זה?! האונקולוגית שלי אמרה שהם לא יכולים לקחת אחריות על הטיפול שנעשה בגרמניה (וברור לי שמנהלת המחלקה שלה דיברה מגרונה, כי יומיים קודם לכן היא לא אמרה לי שום דבר כזה), ולכן היא לא יכולה להיות הרופאה המטפלת שלי. לקחת אחריות? איזו אחריות הן לקחו על עצמן כשהן הפנו אותי, לפי הפרוטוקול, לדרך ללא מוצא? איזו משמעות יש בכלל ללקיחת האחריות במצב שאתה בסך הכל מנתב את האדם אל המוות שלו? אני חושבת שזאת חוצפה ושערורייה להילחם בי רק מכיוון שאני רוצה להציל את עצמי, ומכיוון שאני לא מוכנה לקבל עליי בשקט את הדין ולצאת מן העולם "לפי הפרוטוקול". אני הולכת לישון לפני אצבור לי עוד עייפות ענת ש

ענת מבלי להסכים להרבה מהדברים שכתבת, כמה דברים פרקטיים: 1.זומרה היא עירוי פשוט של רבע שעה, למה לך לסוע עד ירושליים בשבילו. אני בטוחה שאת העירוי הזה את יכולה לקבל קרוב למקום מגורייך, כי נותנים אותו גם לא במרפאות אונקולוגיות. 2. לדעתי, אם אלה פני הדברים, עליך להתלונן בפני משרד הבריאות (נציבת קבילות הציבור, למשל) וכן בפני הועדה לאתיקה של הסתדרות הרופאים. אסור, אסור שדברים כאלה יקרו. המחלקה היא לא הקליניקה הפרטית של אף רופא. 3.הדסה, את יודעת, אינה המקום היחיד לטיפול אונקולוגי. לטובתך, מצאי לך מחלקה קרובה יותר לביתך ובעיקר - יותר אנושית ונאורה. 4. צרי עמי קשר , אם יש בעיה, אשמח לעזור. תרגישי טוב רותי לאופר

אני איתך באש ובמים. תזכרי את זה אם מישהו חנסה לעשות לך צרות. וחוץ מזה: מתי בדיוק את ישנה אם בכלל?

לענת, תהיי חזקה, אל תיתני לאווילים הקטנים האלה לחדור דרך הקרומים שלך. את צרעכה את כל הכוח לדבר האמיתי. תנסי לתת לאנשים שאוהבים אותך לטפל במקומך בביורוקרטיה. שלך.

ענת בוקר טוב, קודם כל, תנוחי והרבה... ובדיוק כמו שאמרה ד"ר לאופר, יש מקום להגשת תלונה, ותחליפי רופא ומהר. אבל, לחזק את דברי דניה, ידידה שלי שנמצאת במצב גרורתי, נותנת לבעלה לטפל בכל הנושא הבירוקרטי, היא אמרה שיש לה דברים חשובים יותר, וזה לטפל בעצמה, ולהוריד לחצים מיותרים. אותו דבר עשה גם קרוב משפחה, שגם הוא מקבל טיפולים בגרמניה, את כל הבירוקרטיה והניירת עושים עבורו ובשמו אחרים. תרגישי טוב.

ענת קודם כל תרגישי טוב אני לא מצליחה להרגע מהסיפור שלך, ואולי טוב שכך.. אנא שיקלי: 1. לערב את היועצת המשפטית של העמותה (רקפת) 2. לערב את העיתונות כל כך אסור להתנכל לאנשים, קל וחומר לחולים, ש.. אסור , אסור , אסור לשתוק!

ד"ר לאופר, תודה על העצות. אני אכן חייבת לעשות משהו, ואעשה. רק שאני מתכוונת לשקול מה, ובינתיים אני מניחה להדים להתגלגל. אני מתארת לעצמי, אולי אני מקווה בלי תשתית, שיהיו בסגל של האונקולוגים בהדסה עין כרם כמה רופאים ש"יפתחו" דיון מוסרי לגבי הקביעה הפושעת הזאת. בית חולים שבין כתליו התרחש המקרה של דסי רבינוביץ', שהוא מקרה הרבה יותר חמור משלי, צריך להיזהר קצת יותר. אבל אולי הם לא מכירים את החוכמה העתיקה: "מי שנכווה ברותחין, נזהר בפושרין". (ולמי שלא יודעת, דסי רבינוביץ' הייתה מטופלת בעין כרם, וכיוון שהיא פנתה לטיפול אצל אונקולוג חיפאי, אסר מנהל המחלקה דאז, פרופ' ירחמילביץ', לטפל בה, ואכן פעם כשהיא הגיעה לחדר מיון עם ספירה נמוכה מאוד של כדוריות דם לבנות, הצוות, שפחד ירחמילביץ' נפל עליו, לא (!!!) טיפל בה. כן, אז אף אחד לא העז להתנגד להוראה לא לטפל בנערה בת 19 שהעזה ללכת לחפש לעצמה טיפול אחר. בסופו של דבר היא נפטרה, ולא זכתה לראות איך אחרי הרבה ניסיונות של כסת"ח העיפו אותו מראשות המחלקה) ושוב תודה, ענת ענת ש

ענת היקרה, על מנת שננסה לעזור אנא התקשרי אל רקפת אנוך אשר עומדת בראש פרויקט "הגנה ושמירה על זכויותיך" בעמותה. מספר הטלפון הוא : 03-6021717 שלוחה 201 . נשתדל לסייע ככל שנוכל.

לענת היקרה, ד"ר לאופר לצוות היקר ולכל הבנות, כיוון שאני עוברת בעצמי ימים לא קלים נכנסתי רק עכשיו לפורום ושוב גיליתי שאין גבול לעיתים לאטימות, חוסר הרגישות ואף האכזריות שמגלים חלק (ומדגישה חלק, כיוון שבאמת יש גם כאלה שאחרים ...) מהרופאים האונקולוגים. איך אפשר להיות כל כך אכזרי כאשר אדם נלחם על חייו וזכותו המלאה למצוא פתרונות משלו אם אין להציע לו חליפיות. הרי כפי שכתבת ענת, זה בדיוק הזכיר לי את סיפורה העצוב של דסי רבינוביץ, וכפי שד"ר לאופר אמרה אין אנו משווים, גם זה מספיק חמור. הרי מאז הודגשה זכותו של חולה לקבל חוות דעת וטיפול בכל מקום שיראה לנכון. ענת יקרה, אני סבורה שלמרות כל הכאב והתחושה הקשה שמלווה אותך, עלייך דבר ראשון להיות אחראית לבריאותך ולמצוא מקום אחר לטפל בעצמך ורצוי בדחיפות האפשרית. במקומך, כף רגלי לא היתה דורכת יותר בבית החולים בו את מטופלת. לא הייתי מסוגלת להסתכל בפניה של מנהלת המחלקה והרופאה המטפלת. מי שמן להיות אלוהים שחורץ גורלות?!!! נורא, וכפי שד"ר לאופר מזועזעת, כולנו פשוט נחרדות לקרוא זאת. אני מקווה שלפחות מנחם אותך לראות שד"ר לאופר (שכפי שאת יודעת היא אונקולוגית...) נחרדת מכך לפחות ממך ולא מוצאת מנוח לעצמה. בגלל רופאים כאלה, נוצרת דיעה כללית שלעיתים מוטעית על כלל האונקולוגים וחבל שחלק טורחים לקלקל את עבודת הקודש שמבצעים אחרים, כולל ד"ר לאופר, בן-ברוך וכל הרופאים האחרים. ושוב, מבלי להכיר את ד"ר לאופר אישית, ורק מהכרות מהפורום ובטלפון, אולי כדאי לך ענת לשוחח איתה. אני פשוט הוקסמתי והייתי המומה מהסבלנות, האמפטיות , הכנות שאדם שאינו מטפל בך מקדיש לך. אולי היא תוכל לעזור לך (וראית שאכן הציעה לך להתקשר אליה) ולמצוא לך מקום אחר , אכפתי וחם כדי לקבל את הטיפול שמגיע לך. שימי לב כמה פעמים כתבה לך והתייחסה, לדעתי רק תרוויחי מכך. ובבקשה, עשי זאת למען בריאותך, ואל תתני להדים להתגלגל... אל תסמכי על כך, רק על עצמך ומי שרוצה לסייע לך. התרכזי בהחלמתך, ואח"כ שתמצאי את המקום המתאים, תטפלי מבחינה משפטית באלה שמנסים לחבל בזכותך לחיות שנים רבות. ענת יקרה, מה שנותר לי לאחל לך זה המון כוח וסבלנות במאבק שלך, כי כפי שראית לצערך ולצערינו, שבמקום להפנות משאבים וכוחות למאבק שלנו, אנו נאלצים להאבק גם באלה שאמורים לעזור לנו, שהופכים לאוייבינו... אני בטוחה שתמצאי רופאים אנושיים ואמפטיים במקום אחר, ויש כאלה. עצוב לי שאחרי כל מה שאת עוברת בכל כך הרבה אומץ זאת החוויה שאת עוברת כעת. אנא, אל תתני לזאת לחבל בדרכך האמיצה. תהיי פרקטית כפי שאת ומצאי לעצמך מייד כתובת אחרת. מחזקת את ידייך, המשיכי להיות חזקה ולוחמת בשביל עצמך, בתך ומשפחתך, ואנו כאן בשבילך , מקשיבות, כועסות, עצובות אך במקביל מנסות לעזור לך בדרכינו שלנו... שיהיה לך לילה טוב, צברי כוחות ומקווה לשמוע ממך בשורות טובות. לילה טוב גם לד"ר לאופר הנפלאה, הצוות האכפתי ולכל הבנות שתומכות.

ענת צהריים טובים קראתי את ההודעה שלך ומאוד התרגשתי. נראה לי שאני יכולה לעזור לך, אשמח אם תיצרי קשר טלי