עצב אין סופי...
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
אנחנו כבר שנים בסיפור הזה... בהתחלה סירבתי להאמין שאנחנו בסטיסטיקה...לא יכול להיות שזה קורה לנו... ניסינו וניסינו וללא הצלחה...זוגתי ביקשה שנפנה לטיפול...ואני התביישתי, ראיתי אותה בכאבה וסבלתי. בהתחלה הזרעות....ולא קורה כלום..והיסטרוסקופיה ושאר קללות...ולא קורה כלום...וטיפולי פוריות..ושאיבות והפריות ועד עתה כלום... ואני רואה את העצב בעניים שלך...אני שומע אותו בנשימות שלך בלילה...ואין לי איך להציל אותך, ואני אבוד... ואת מתרסקת..וקמה וחוזר חלילה ואני יכול רק לחבק וללחוש שיהיה בסדר... את דומעת ושואלת מתי..., גם אני שואל מתי..בשקט בלילה, אחרי שוידאתי שנרדמת, סוף סוף שלווה. אני אוהב אותך יקרה שלי, קטנה שלי...אני מתחרה עם העצב על התשומת הלב שלך ולאחרונה מפסיד לו יותר מדי פעמים... הלוואי ויכולתי לעשות אותך מאושרת... רציתי שתמיד תהיינה לי התשובות הנכונות בכל רגע, אבל גם אלו כבר לא באות...ואת עייפה... אני צריך אותך יפה שלי, אני צריך אותך רגועה ומאושרת. יש לנו זאת את זה ואנחנו יחד...אני יודע שהכל זה רק גיבוב של מילים שלא מקלות על הכאב..על הבור העצום שפעור ביננו. יש לנו הכל ובו זמנית אין לנו כלום. קירות הבית שבנינו בוכים עלינו. אני מחבק אותך קטנה שלי כל לילה, נרדם רק אחרי שהנשימות שלך נרגעות...אני מאחל לנו שזה יבוא, ושעד שזה יקרה לא נאבד את הדרך, את הביחד, אותנו... אוהב ומעריץ אותה יקרה שלי. זה שאת בשבילו הכל
אתה בעל נפלא! ועם כזו אהבה תצלחו את הכל, מאחלת לכם את כל האושר בעולם - מגיע לכם !! גרמת לי לייבב... מקווה שזוגתך תקרא את שכתבת
אתה מדהים! וחשוב לי שתדע שישנה חשיבות אלוהית לעובדה שאתה שם בשבילה - בשקט וברעש. כשהיא ערה וכשהיא ישנה. היא תרצה לדעת - זה יחזק אותה! תגיד לה - הכי בכנות - פנים אל פנים - את מה שכתבת כאן. כי היא רוצה לדעת. ואם אני הייתי במקומה הייתי עונה לך - שלפעמים חלק מהכאב זה לדעת שלא אוכל לתת לך את מה שאלוהים רצה ממני בבריאה. שבתוך תוכי כואב לי עלי אבל לא פחות עליך. שאתה אוהב ותומך אך לא מבין את גודל הבושה והכישלון שלי מעצמי. שבעולם החיצוני אני שולטת בהכל ורק כאן לא מצליחה. אני הייתי רוצה שתדע שאני מעריכה בשקט בשקט את הימים שאתה חזק מולי ובוכה בלילות, שאני יודעת שאיכפת לך ושאני אוהבת בחזרה. ושאם יש מישהו שהייתי רוצה שיהיה איתי במסע הזה - זה אתה. כך הרגשתי עם בעלי. ואני די בטוחה שכך היא מרגישה איתך. שולחת חיבוק ענק!
לא נשמע אמיתי בכלל
יחד עם זאת עדין חייבת לפרגן על הכתיבה
בגלל זה נראה לי איזה סופר. אולי הוא כותב על סיפור אמיתי שלו . למה באסה?
בלב שלי רציתי שזה יהיה בעל של מישהי מפה :)
מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה
