היי נועה יקריתי וכל הבנות היקרות

מה נשמע? אני עכשיו בעבודה ופתאום נכנסתי וראיתי את ההודעה שלך אצלי הכל בסדר אחרי הטיפול האחרון שהיו 2 ביציות והעובר התפתח רק 48 שעות ונתקע אז לא יצא כלום מבאס רצח אבל אין ברירה חייבים להמשיך נכון להיום אתמול קבלתי מחזור ממש מוקדם מהרגיל בגלל כל הפעולות שעשו ובכל מקרה החודש הם לא עושים כלום ורק במחזור הבא ביום ה21 אני יגיד להם והם יעשו לי את השיטת פיפל שפעם שעברה הם לא עשו וזה כבר יגלוש לאוקטובר והם אמרו לי שהם יתנו לי פרוטוקול ארוך עם ספריי של סופרפאקט או משהו אחר זה גם לוקח איזה שבועיים בקיצור שאיבה תכלס תיהיה בעזרת השם לקראת נובמבר בקיצור ממש מלא זמן אבל אולי הכל לטובה ונעבור את החגים בשלום ובמנוחה עם המשפחה ובעלי האהוב למרות שאם הייתה החזרה אז היום הייתה אמורה להיות תשובה ואם היה חיובי אז בחגים כבר היה לנו חג שמח אבל הכל אם ואם ואם ואם והסיפור הגדול הוא שבעלי שוב רוצה לעשות בדיקת זרע אולי התשנה משהו ואני מפחדת שזה יחזיר אותנו אחורה כי המעצבן בכל הנושא שכל פעם שלא מצליח אז צריך לבחור תורם אחר וגם לחתום שוב והכל מההתחלה אז זה בעיה עם בעלי אבל מצד אחד אני הכי מבינה אותו וכמו שאני עושה הכל בשביל שיהיו ביציות אז הוא רוצה גם לנסות ולעשות שוב אולי יצא משהו אי אפשר לדעת בקיצור באסה רצינית והגוף הפעם ממש התחרפן והייתי נפוחה מאוד מהזריקה הראשונה שקבלתי ואחרי שאיבה כל הגוף שלי היה תפוס בשאיבות הראשונות שלי ממש לא הרגשתי כלום כנראה גם הגוף כבר מתעייף וקשה לו עם כל הפעולות האלו בקיצור יהיה טוב מה אני יגיד לך אני מפחדת שאני לא התייאש כי אחרי התשובה הייתי באמת על סף ייאוש והכי עצוב זה שאפילו לא בכיתי מרוב שהדחקתי ורק אחרי כמה ימים הגיע הבכי ובעלי ממש חיזק אותי אז לפחות בשבילו וכמובן שגם בשבילי אחנחנו ניהיה חזקים כי אין ברירה ועד שלא נצליח פשוט לא נרפה אז בכל מקרה אנחנו יוצאים לחופשה בחודש הבא באילת ממש לנוח מהכל עבודה זריקות טיפולים רופאים תשובות ממש מהכל אני חייבת את זה לנפש ובמיוחד לגוף ואז יעברו החגים בכיף עם הרבה מנוחה ומשפחה ואחרי זה נתחיל שוב במרתון של הטיפול למרות שאני מפחדת מהשיטת פיפל הזאת אבל באמת זה יהיה הפתרון אי אפשר לדעת בכל מקרה תודה רבה על ההתעיינות ובטוחה שבסוף התשובה שלי תגיע אוהבת מעריכה ומכבדת אותכן מאוד ליאת פריינטה

את מרגשת אותי עד דמעות. את האישה החזקה ביותר שהכרתי. באמת. עוד לא זכיתי לפגוש נשים כה אמיצות, דבקות למטרותיהן, שלמרות הנפילות המרות כל כך מוצאות את הכוחות לנסוק שוב למעלה למעלה. בלי להפסיק. עם ייאושים כל כך קטנים שאני ממש לא קוראת להם להתייאש. יקירה, אני מבינה לליבך בנוגע לזרע של בעלך שרוצה לראות שוב מה קורה אצלו כמו שאמרת, מה צריך לקרות יקרה, מה שצריך להיות כבר היה. קחי כל יום כמו שהוא מגיע אלייך. נסי לא להכנס לחישובים וספקולציות. את כל כך חזקה שאין לי ספק שאת תזכי באוצר הכל כך גדול הזה שקוראים לו ילד. אל תפחדי מפיפל. הבנות אומרות שזה ממש לא נורא, גם כשעושים מספר פעמים. הכל כבר קטן עלייך. ולגבי התשישות של הגוף והנפש, טוב שלוקחים חופש, אבל מתוקה, מה עם קצת טיפולים אלטרנטיבים כדי לחזק ולהחזיר כוחות? אני חושבת שיעשה לך מאד מאד טוב אם תוסיפי דיקור או שיאצו או כל דרך אחרת שתתאים לך. מגיע לך ולגוף שלך קצת עידוד מבחוץ. את עומדת בבלתי יתואר בכזו גבורה, קחי לך עזרה. אפילו שיש לך בעל שנשמע זהב. אתם בכלל נשמעים לי כמו ההורים הכי מופלאים שיכולים להיות לילד שיהיה שלכם. והוא ישמע אתכם ויבוא. הלוואי שממש ממש בקרוב. ואם זה נובמבר אז שיהיה נובמבר. מתי שיהיה. נשיקות גדולות אהובה!