מאוכזבת וממש קשה לי לקחת החלטה

איזה טיפול לעשות בפעם הבאה בגלל שנכנסתי להריון פעמים בהזרעות באופן טבעי לגמרי .אז יש לי נטיה להמשיך בטבעי אבל הרופא שלי רוצה לעבור לivf יש לי מיומה ברחם שאני מפחדת שתגדל מההורמונים .ובכלל שומעת כל הזמן שהורמונים הורסים את איכות הביצית וממש מפחדת ..... יש למישהי רעיון מנסיון מה כדי לעשות ?

קרני היקרה, קודם כל אני מאוד מצטערת לשמוע שההזרעה נכשלה. האכזבה תמיד צורבת. לגבי שאלתך: חלקה רפואית (עניין המיומה) ועל זה אני לא יכולה לענות לך, אבל אנסה לזרוק לך כמה מחשבות. ראשית, ובעיניי כמעט הכי חשוב: האם את סומכת על הרופא שלך? מה הוא אומר בעניין המיומה? ובעניין פגיעת ההורמונים באיכות הביציות? אסור אף פעם לקבל את מה שהרופאים אומרים כתורה מסיני, אבל כן חשוב למצוא רופא שסומכים על דעתו ומתחשבים בה. שנית, הדעה שלי מוטה כמובן מהניסיון שלי, שבו כמה חודשי ניסיונות הטבעיים (לא הרבה, אם אודה על האמת) כשלו, שתי הזרעות עם הורמונים כשלו, וההפריה הראשונה הצליחה. אז אני יודעת שהיתה פה גם הרבה מקריות ומזל, אבל אני נהייתי קצת "חסידה" של הפריות, בבחינת השיטה שמגדילה את הסיכויים בכל חודש. לפעמים אני רואה בפורומים סיפורים של נשים בגיל מבוגר (לא סוף תקופת הפריון של 43-45, אלא בגילנו 39-40-41) שעושות שש-שבע הזרעות לפני שהן עוברות להפריה ולי תמיד נחמץ הלב על הזמן שהן מבזבזות. מצד שני, כמובן ששומעים יותר על הסיפורים שבהם זה לא מצליח מאשר על אלה שכן הצליחו. הרופאה שלי היתה בדעה שבגילי (אז 39), עושים שתיים-שלוש הזרעות, לבחירתי, ואז מתקדמים להפריה אם לא מצליח. אני בחרתי לעבור להפריה כבר אחרי שתי הזרעות, וממש לא מצטערת כמובן. אבל זה ניסיון אישי, אני יודעת. כרגע אני בהכנות לחזור לטיפולים, ובכלל לא מדובר על אופציה של הזרעה. אני יודעת שיש סיכוי שנחזור לזה אם ההורמונים לא כל כך יעבדו הפעם - שזה החשש שלי, כי השנה וחצי שעברו מאז הטיפול הקודם עלולות להיות מאוד משמעותיות. אבל את זה לא נדע עד שלא נתחיל לנסות. מקווה שעזרתי במשהו ולא סתם בלבלתי עוד. רק את עניין המיומה וההורמונים אני חושבת שאת חייבת לבדוק עם מומחה לפני שאת מקבלת החלטה. לי לא היה שום שיקול כזה, כי אנחנו נחשבים לגמרי מקטיגוריית הגיל, בלי שום ממצא אחר.

לגבי המיומה אין לי מושג!!!! לגבי איכות הביציות......קשה לי להאמין שזה הורס את איכות הביציות. עובדה שכמעט כל הנשים שעוברות טיפולים מצליחות בסוף. אם זה היה פוגע באיכות סביר להניח שלא היו הרבה הצלחות. תחשבי על זה ....אבל חשוב מאוד ללכת למומחה עם נסיון בתחום. כי הגיוני שמינונים לא נכונים של התרופות אכן יכולים להרוס את הביציות. לסיכום אם הרופא מומחה ויודע מה הוא עושה, אין סיבה לחשוש מהרס ביציות או איכות ביציות.

דבר ראשון צר לי לשמוע שההזרעה לא צלחה. לגבי המיומה: למיטב ידיעתי, אם המיומה אינה דוחקת רירית אז היא לא מהווה בעיה. גם לי ישנה מיומה קטנה שאינה דוחקת רירית. ניתן להקטין מיומה גם ע"י טיפולים אלטרנטיביים כדוגמת דיקור.על מנת להעלים אותה או לפחות להקטין הטיפול אורך כ-3 חודשים ואפילו פחות, הכל תלוי בגודל המיומה. באשר לאיכות הביציות והורמונים: גם נטיית הלב שלי אומרת ללכת על פחות הורמונים וזה מה שגם אני התחלתי לעשות. לצערי עדיין אין הצלחה, אבל זו רק ההתחלה בדרך הזו. אני מבינה את הרופא שלך לגבי המעבר ל-IVF - אכן הסיכוי גבוה יותר. מה שאני יכולה להציע לך אם את פתוחה עם הרופא שלך והוא קשוב לך, אז בקשי ממנו טיפול עם מעט הורמונים, בכדי שיהיו לך לפחות 2-3 ביציות. מינון כדוגמת: 3-4 מנופור עם צטרוטייד. זה גם מה שאני עשיתי. את יכולה לבקש עוד דבר אם את ממש ממש רוצה ללכת על ביצית ממש טבעית. את יכולה לעשות את אותו הדבר כמו בהזרעות, דהיינו ביצית 1 ולעשות IVF ללא הרדמה. זה ממש ממש לא נורא. אני עשיתי פעם אחת כזו ושאבו 2 ביציות וזה ממש ממש לא כאב. את יכולה לקחת משכך כאבים לפני. התשובה מעט ארוכה אך מקווה שעזרתי והפגתי במעט את החששות. עוד משהו לגבי המיומה: ישנה בדיקה שנקראת הסטרוסקופיה אבחנתית ללא הרדמה שבה ניתן לאבחן את מצב המיומה ומיקומה. ודרך אגב גם אני מסכימה עם מה שכתבה קרן החדשה. מאחלת הצלחה בכל החלטה אשר תבחרי ומחזקת אותך :-)

לצערי במיומות אני לא מבינה כלום. כשאני הייתי בשלב הדילמה אם לעבור להפריה, אני זוכרת שקרן החדשה כתבה לי משהו דומה, שלה זה הצליח מהר והיא בעד אבל שלא בטוח שזה יהיה מהר כ"כ. למרות שעברתי בסוף לא פחות מ-6 הפריות, אני ממש בעד. מצאתי שאני הרבה יותא רגועה בהפריות, כי בהזרעות יש משהו שהוא "על עיוור", את לא בדיוק יודעת מה הולך בפנים, מה איכות העוברים וכו'. חוץ מההרדמה (שאני דווקא אהבתי אותה, כי לא מרגישים כלום וישנים טוב), התהליך מאוד פשוט ולא חייבים לפוצץ אותך בהורמונים, בטח לא על ההתחלה. אז ככזה אני רואה אותו כמגביר את הסיכוי בכל חודש, בדומה לקרן ולכן ממליצה עליו. אבל אם את מרגישה שאת עוד לא מוכנה, אז תחכי עוד טיפה, עוד חודש חודשיים, שלא תתחילי את זה ממקום של פחד גדול מדי. בהצלחה!

ואני מבינה לגמרי את החששות שלך, אז טפו טפו, חמסה חמסה, בלי עין הרע ;-) ולקרני: כמו שדניאלה ציינה, ולא כתבתי לך בהודעתי המקורית מהבוקר, גם הטיפול עצמו להפריה לא תמיד קשה יותר מהטיפול להזרעה. לפחות אצלי הוא לא היה. אני עברתי פרוטוקול קצר, ולא הרגשתי הבדל גדול כל כך בין ימי הזריקות להזרעות (עם הורמונים) לימי הזריקות להפריה (חוץ מזה שמנוגון באמת כואב יותר מגונאל, אבל זה דקה ביום), וכמו דניאלה גם אני עברתי את ההרדמה בקלילות, וגם לא היו לי כאבים משמעותיים אחרי השאיבה וכו'. אז ברור לי שלא כולן בנות מזל כמוני בנקודה הזאת, אבל רק שתדעי - בין שלל סיפורי הקשיים בפורומים - שיש גם כאלה שזה קל יחסית אצלהן. אם אני לא טועה, גם החוויה של מטופל"שית, שמדי פעם מבליחה לכאן, היתה דומה. בהצלחה!!!

אני יודעת שרוב הבנות כתבו לך למטה שכדאי IVF... אני דווקא נוטה לכיוון השני. הרית פעמיים מהזרעות. אין סיבה שזה לא יקרה בשלישית. והפעם לתמיד. לגבי המיומה, אני חושבת שבאמת צריך להיות איתה במעקב ולראות שהיא לא מפריעה למבנה הרירית וחלל הרחם. וכן, כמות הורמונים של IVF בהחלט יכולה לגדל אותה. את יכולה להעזר בתזונה מדוייקת בתוספת צמחי מרפא ע"י מומחה וזה יכול להעלים לך אותה. זו דעתי האישית. ואני יודעת שעכשיו בלבלתי אותך לגמרי :-) לכי אחר ליבך. הוא יודע הכי טוב בשבילך. קחי יום מנוחה בחוץ, לכי לים. שבי תקראי ספר מול השקיעה על החוף. עם עצמך. בסוף היום תחזרי הביתה ולפני שתלכי לישון תשאלי את עצמך מה את רוצה. אני מאמינה שתמצאי את התשובה...

כמה כייף לחזור מיום עבודה קשה ולראות כל כך הרבה תגובות זה מרגיש שאת לא לבד .אני עוברת ימים קשים .חודש לפני יום הולדת 40 שקשה לי חשבון הנפש שאין לי זוגיות ועכשיו גם הרצון לילד והקשיים בדרך .