שלום.... יש מישהו בבית?!

שלום לכולן. אני חדשה. מותר להציג את עצמי? שמי יפעת, אני נשואה ליונתן (השנה נחגוג 10 שנות נישואין, רובן מאושרות...). יש לנו שני ילדים קסומים ונפלאים - אידן הנסיך (זו לא טעות כתיב, אידן ב"א") בכיתה ב' (בן 7.5) ודניאל המדהימה, בטרום חובה (בת 5 וחודשיים). לי מלאו 40 חורפים השנה, ויונתן או-טו-טו בן 57. שני ההריונות היו טבעיים, רצויים, בריאים ובעיקר מאושרים. אני אוהבת להיות בהריון. לפני שנתיים, כשמלאו שלוש לדניאל, הפסקתי לקחת גלולות והתחלנו לנסות בשלישית. אחרי שנה וחצי כששום דבר לא נתפס, החלטנו ללכת לבדיקות. התוצאות הראו ירידה משמעותית הן בכמות והן באיכות הזרע של יונתן, ואצלי הביוץ לא היה סדיר. לפני שנה הופנינו ע"י הגינקולוג למרפאת פריון ברעננה, שם פגשנו את דר' יחזקאל מנשה. לא הרגשתי "חיבור", ועל אף הרצון העז של יונתן לילד/ה נוסף/ת, הוא כיבד את ההחלטה שלי לא להתחיל בטיפולים. קו המחשבה שלי היה שאם יש לנו כבר שני ילדים בריאים ואנחנו משפחה מאושרת, אז אולי זה שאנחנו לא מצליחים יותר זה סימן, שככה זה אמור להיות? ואם זה כן אמור להיות, אז מתישהו זה יקרה... חוצמזה, ואני מתנצלת מראש אם האמירה שלי תפגע במישהי, באמת שאין לי כוונה כזו, אבל האמת לאמיתה היא שאני ממש ל-א ר-ו-צ-ה תאומים.... אולי זו הפריווליגיה שמגיעה עם זה שכבר יש לי שני ילדים שמאפשרת לי להיות כזו חצופה, אבל אני ממש לא רוצה. ומפחידה אותי הסבירות הגדלה להריון עם תאומים במידה וניעזר בהורמונים. בחודשים האחרונים (כחצי שנה) המחזור שלי נעשה ממש מסודר, 30 יום כמו שעון... והחודש הוסת איחרה. הייתי צריכה לקבל ב- 15 בחודש... וכלום. וגם לא היו סימנים גופניים שאני מכירה אצלי טרום-וסת... נאדה. ופתאום, אחרי שלושה ימים, הכתה בי המחשבה - אולי זה קרה סופכלסוף??? אולי אני בהריון טבעי ומבורך? אולי???? אבל אתמול קיבלתי וסת. באיחור של 6 ימים, אבל אתמול קיבלתי וסת. היא היתה שונה מהחודשים האחרונים (דימום קל יותר), אז קיוויתי שזה "רק" דימום ושאני כן בכל זאת בהריון. אבל היום כבר ברור שלא, הדימום ויסתי לחלוטין. ואתמול, כשראיתי את הדימום, הבנתי שאני רוצה. אני רוצה. אני באמת רוצה. אני רוצה להיות בהריון. זו המחשבה הראשונה שעברה לי בראש אחרי האכזבה כשראיתי את הדם. אני רוצה להיות בהריון. ואז מיד חשבתי - האם אני גם רוצה עוד ילד/ה? א שאני פשוט רוצה להיות בהריון? כמה זה מורכב, הא?! איזו פצצה זרקתי לכן עכשיו... גיל 40. הגוף משתנה. החול שבשעון הולך ואוזל. ואם לא עכשיו אז בקרוב מאד כבר לא תוכלי להיכנס להריון, אישה, גם אם מאד תתאמצי. כי הנפש שלך אולי צעירה וחיונית, אבל הגוף... לגוף אמת משלו. ואני כל כך אוהבת להיות בהריון. כל כך רוצה להרגיש שוב, עוד פעם אחת, את התינוק/ת זז/ה לי שם בפנים.... בועט/ת... מתפתח/ת.... הגלים האלה, הדגדוגים מבפנים... ההתחברות לייצור/ה הזה/ו שנוצר/ה באהבה, וגדל/ה בבטחה, ובעוד זמן (ארוך, קצר) אפשר יהיה לחבק ולנשק ולהסניף אותו/ה... אז כנראה שכן, כנראה שאני גם רוצה את הילד/ה שבא/ה בסוף ההריון... אבל קודם כל, לפני הכל, אני רוצה להיות בהריון. רוצה את השינוי בגוף, את הבטן, את התחושות, את ההתרגשות... רוצה את האפשרות להיפרד מהאפשרות של להיות בהריון. רוצה הריון אחד אחרון לפרידה... אז קבעתי תור. מחר. 11:30 בבוקר. דר' יחזקאל מנשה (ברירת מחדל...). אוספת את כל האופטימיות והחיוביות שלי כדי להשפיע על המפגש איתו שיהיה פרודוקטיבי וחיובי וטוב ונעים. מישהי יודעת למה התורים אל דר' מנשה כל כך זמינים, לעומת דר' אמודאי, למשל, שמקבלת באותה מרפאה והתור הראשון הפנוי אליה הוא רק ביוני?! מודה לכן מראש על האוזן הקשבת... שיהיה שבוע נעים, יפעת.

היי יפעת, חשוב שיהיה לך רופא טוב שתסמכי עליו. תקראי הרבה חומר תביני בעצמך מה את הולכת לעבור. תשקלי לקחת רופא פרטי שייתן לך הרבה "תשומי"וזמן... והכי חשוב תהיה אופטימית :-) זה לא קל להיות אופטימיים אבל זה הכרחי וחשוב להצלחה. בהצלחה לך (וגם לי...ב"ה)

תודה רבה על התגובה, נורית.... אני מסכימה - האופטימיות היא תכונה נדרשת והכרחית במסע הזה... שיהיה באמת בהצלחה, ובמהירות! לכולן....

ברוכה הבאה אלינו הביתה! יש ועוד מישהו בבית! ריגשת אותי מאד עם המילים שלך. כבר מתחשק גם לי עוד הריון וילד בסופו, אבל אצלי כנראה שבאמת אצטרך להסתפק בשניים... אני ממש לא יודעת לספר כלום על הרופא שלך, ואם לא היה חיבור איתו, את לא חייבת ללכת אליו. את ממש יכולה לבחור לך מישהו אחר. יש היום כל כך הרבה מומחי פריון שהבחירה עצמה לא פשוטה :-) לגבי תאומים, אל תרגישי לא נעים, אני את ההריון האחרון התחלתי עם שניים וסיימתי עם אחת מהממת שישנה לה עכשיו במיטתה/נו. בהתחלה היינו בשוק ובהלם ולא ידענו מה לעשות. שנינו לא ממש רצינו תאומים. כנראה שאחד מהם שמע ונפרד לו לדרכו. אני מאמינה שאם בכל זאת היו נשארים שניים, היינו מוצאים את הדרך להכיל את שניהם. ואני מאמינה שגם את וזוגך תמצאו. מה אומר ומה אגיד? מאחלת לך שדרכך תהיה קצרצרה, הכי לא מציקה ומקשה, ותדעי שאנחנו פה לכל דבר וכל עניין! לילה טוב!

היי... תמיד מדהים אותי כשזה קורה (וזה קורה...), שאני פוגשת מישהי "חדשה" וזה מרגיש כאילו אנחנו מכירות חיים שלמים, או גלגולים שלמים... ואותך אפילו לא פגשתי בעולם המוחשי! אין לי שום תמונה לחבר לשם שלך, רק את המילים הכתובות ואת כל ההוויה והרוח (spirit) שלך שמגיעות איתן... רוצה קודם כל לומר לך "תודה!" על ההתייחסות למגילה שכתבתי. וגם לעדכן שאתמול נפגשנו (יונתן ואני) עם דר' מנשה במרפאה לפריון של מכבי ברעננה. מכיון שהפעם האחרונה שהיינו אצלו היתה לפני שנה וחודש, הוא הסביר שצריך לחזור על סבב בדיקות הדם וא"ס (מעקב זקיקים) כדי לקבל ערכים עדכניים. הוא גם אמר משהו שהפתיע אותי לגמרי, וזה שלפי הבדיקות של שנה שעברה, נראה כאילו אני בכלל לא מבייצת.... לא ידעתי מה לעשות עם האמירה הזו, שאלתי לגבי הזקיקים שנצפו במעקב, הוא הסביר שהזקיקים הם הבית של הביציות לביוץ, אבל שלפי רמות ההורמונים וגודל הזקיקים לא נראה שבכלל היה ביוץ. שאלתי מה זה אומר, גם לגבי היכולת להיכנס להריון וגם לגבי סוג הטיפול שיידרש, והוא ענה שאין כרגע טעם להתעמק בזה, כי זו יריעה ארוכה ומגוונת של בעיות ופתרונות, וכשיהיו לו התוצאות הוא יוכל להסביר לי את המצב הספציפי שלי ולהציע פתרון/ות. הערכתי אותו על התשובה. הבוקר עשיתי בדיקת דם (יום 4) ויש לי הפנייה לבדיקת דם + מעקב שאבצע ב- 03/05 ואח"כ עוד בדיקת דם ביום ה- 20. אני אעשה קצת חיפוש על חוסר ביוץ, כי לא ברור לי אם אני באמת לא מבייצת, מה יוצא מהגוף בוסת (סליחה אם אני נשמעת ממש בורה...). מה יהיה??... שוב יצאה מגילה... (ניסיתי לקצר, המילים נשפכות ממני לבד). שיהיה לכולנו ערב קל ויום רגוע מחר (אני בוכה מהבוקר עם כל הכתבות בעיתון), וחג עצמאות וחירות אמיתי!!! לבשורות טובות, יפעת.