בא לי לצחוק מעצמי קצת...

למה התכוון המשורר? בעלי נוחר בסלון, כבר הזרקתי מנוגון, חיטטו לי בזקיקם חוררו לי ת'ורידם. דקא- קוד לדיכאון, וגונל בעיפרון (טוב, בעט, אבל זה לא מתחרז) גם הבוס צעק - חמס מהאיחורים נמאס! מתנפחת לי בנחת וכואב לי כבר הת..ת עוד זריקה אחת נשבעת- שאני כבר משתגעת. וחזור אל הפזמון: בעלי נוחר בסלון (יותר חזק) כבר הזרקתי מנוגון... ואם זה לא היה מצחיק אותי עכשיו- הייתי בוכה. אוהבת, דורה.

(-:

חה חה, מה עוד נשאר לנו במקום לבכות אז... לצחוק. נקוה שהכל יעבור לך בקלות, הזריקות והטיפולים. בי מתוקה. נטלי.

/

בכל מחלקות האיי וי אף בגדול על הקיר!! ענק!!!!

עכשיו נראה איזה מפלגה תרים את הכפפה ותכניס את זה למצע שלה בתחום החינוך (-;

נכון... גם בעלי נוחר..כמו סימפוניה ,עד שאני מתחילה לצעוק ..דייייייייייייייייייייייייייייי מה יהיה אהההההההההההה. ועם כל הטיפולים, זה מושלם.

אפשר לתלות במרפאה...חחח...

אפשר לתלות במרפאה...חחח...

איזה כיף / מטופלת איי. וי. אף. ויופי שצחקנו לנו ביחד. מוסיף לבריאות ושורף קלוריות... דורה.

אוהבת, רומי