תגובות לתגובות שלכן

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

12/10/2011 | 15:57 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

חג שמייח לכל הבנות היקרות שהגיבו לתגובה שלי. הגבתי לכן חזרה איפשהו בנבכי הפורום, שם נמצאת ההודעה המקורית שלי :-) חג סוכות שמח וכייפי לכולכן :-)

לקריאה נוספת והעמקה
12/10/2011 | 21:36 | מאת: דורה

טוב מאד שאת לא נלחצת הפעם. כולה שלושה ימים של גירוי שחלות. זה עדיין מאד מאד מוקדם. ואכן, סביר להניח שהמתוקים יגדלו ויתרבו וביום שישי כבר תכירי כמה מהם מקרוב.. את הספר שקראת בכיפור אני לא מכירה אבל כל הכבוד לדניאלה, וכל הכבוד גם לך, 380 עמודים... האמת היא שגם אני קוראת ככה- המון המון בבת אחת. אבל אני קוראת לאט כי אני כל הזמן עוצרת לחשוב באמצע, חוזרת אחורה לראות משהו שנזכרתי בו או שהסופר הזכיר כבר קודם, קוראת משפט או פסקה שוב כדי להרגיש אותה יותר או כדי להגיד אותה בלב באינטונציה המתאימה, ועוד, ועוד, ועוד. ככה יוצא שאני קוראת הרבה מאד זמן, אבל יכולה לשבת ולטחון ספר ענק ביום בלי בעייה. ואם אנחנו כבר בדיון ספרותי (וברור לי שלא, אבל אני הופכת אותו לכזה, כי אני נורא רוצה) אז ספרים שלא גורמים לי לחשוב הם ספרים שאני לא כל כך אוהבת. והכי רציתי זה להמליץ לך על ספר, אז נכון שהחיבור קצת מודבק, אבל זה בכ"ז יוצא קשור לעניין- אלה תולדות, של הסופרת אלזה מורנטה. אבל יש הערת הזהרה לספר הזה, זה ספר שגם שובר לך את הלב, כמה וכמה פעמים, ובסוף לא רק שהיא שוברת לך את הלב, היא גם דורכת על השברים ועושה וידוא הריגה... ראיתי גם את מה שכתבת על החתולים, אי שם בשרשור חיות המחמד שלנו. אני בוחרת שלא להתחיל בכלל בהרצאה. אבל רסט אשור שיש לי כזו ושבסופה הייתי מוכיחה לך שאת טועה (-: אחרון חביב- תודה על ההמלצה לעסוק בפרקטולוגיה (((-: קרעת אותי מצחוק!!!!!!!! הקשר המשפחתי שלי הוא לקרדיולוג, שלא נדע מצרות. וגם דרך כאלו שכבר לא איתנו (לפסיכיאטריה)... אני מאד אוהבת שאת מקשקשת. אני חושבת שכאן זה מקום מצויין לכל ההגיגים והבדיחות והשטויות. כאן אנחנו חברות, גם כשקשה, ומה לעשות, זה חלק גדול מאד ממה שעובר על נשים בטיפולי פוריות. אבל גם כשרוצים לפטפט וגם כשרוצים לצחוק וגם כשרוצים להצביע פה אחד שאין כמו קרמבו וניל ושכל שאר הקרמבואים הם מוטציות. (כן, אני יודעת שאין לנו שרשור על קרמבואים, אבל אולי מן הראוי שיהיה לנו אחד כזה. זה נושא חשוב מאד מאד מאד מאד. לא?) אז פטפטי לך בכיף, אני תמיד שמחה להתפטפט איתך בחזרה. חג סוכות שמח (שניהם טרחו על הקישוטים), אוהבת אותך המוני המונים. חיבוקים ונשיקות ומזמוזים וכל הגישעפט!!! דורה. (ד.א. הנה סיפקתי לך חומר קריאה לכל החג....חחחח).

13/10/2011 | 20:46 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

איך עבר עד עתה החג?. כן אז מחר בע"ה כפי שאת אומרת אני מקווה שאני אזכה להכיר כמה מהזקיקונים מקרוב. הגיע הזמן שגם הם יתוודעו אלי. עד עכשיו אני מתנהגת אליהם יפה. בינתיים מה שאני מצליחה לחוש מאוד מקרוב זה את תופעות הלוואי של הפיוריגון כדוגמת: בחילות, מיחושים קלים בבטן. כנראה שערכי האסטרדיול (E-2) שלי מתחילים לעלות. גם בטיפול הקודם היתה קפיצה בערכי האסטרדיול. מעניין מחר מה יהיו הערכים. אכן סיפקת לי חומר קריאה (כמעט) לכל החג :-) אבל זה היה כיף. תמיד אני נהנית לקרוא את התגובות שלך. את תמיד מחכימה אותי בכל התחומים. אז אני רואה שאני לא היחידה שקוראת ספר לפעמים ברוורס. פתאום אני עוצרת, מדפדת כמה דפים לאחור, מנסה להפנים וממשיכה הלאה. נו אז לתומי חשבתי שרק לי ישנה איזושהי שריטה.... דוקא אהבתי מאוד את הדיון הספרותי. נו אז אפשר להפוך את הפורום או להוסיף לו את הכינוי פורום פוריות חברתי וספרותי. תאמיני לי שאפשר להוציא ספר מהתגובות שלכן ושל חלק מהבנות כאן. אני אישית עשיתי לי תיקיה במחשב (ואני צריכה לגבות אותה) של תגובות שלכן ושל הבנות לתגובות שלי וגם של אחרות. יש כאן תגובות שממש ראויות לקריאה נוספת והן מעוררות מחשבה וכמובן עידוד בלתי רגיל. לגבי הספר עליו המלצת: אכן עושה רושם מעניין מאוד ואני מתעתדת לקרוא אותו. קראתי את הביוגרפיה של הסופרת, ויש לציין שהסוף שלה לא היה טוב (היא שמה קץ לחייה). אני כרגע קוראת את הספר: "הכלב היהודי" מאת אשר קרביץ. הנה אני עושה העתק הדבק אודות הספר: הכלב היהודי הוא סיפורו של כורש, כלב יוצא דופן, שנולד בשנת 1935 למשפחה יהודית בגרמניה, ומת בשנת 1947, אחרי ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. זהו סיפור גבורה והישרדות, סיפור על חברות אמיצה, שבוחן את משמעותה של נאמנות, את משמעותם של ערכים אנושיים ולא-אנושיים, ואת משמעותם של החיים בתקופות קשות ובכלל. הסיפור מסופר מפי הכלב, מנקודת מבטו של יצור נבון המיטיב לראות להתבונן ולהבין מבני אנוש. התחלתי לקרוא אותו היום, והוא פשוט קולח, עם הומור וכן גורם לנו לחשוב אודות הפאן האנושי שלנו. נו אז עד כאן רגע של ליטרטורה. וואללה גם אני נסחפתי. אוי כמה שאני מתגעגעת לימי מגמת ספרות בתיכון.... כתבת לי שהקשר לרפואה הוא קרדיולוגיה ופסיכיאטריה (שהבנתי לצערי שאותו אדם כבר אינו בן החיים). נו אז בנימת הומוריסטית זה מסביר לי יותר ויותר מאין יש לך לב חם ודואג ונשמה ענקית וטובה :-)))). אני אשמח לעוד המלצות על ספרים חכמים. עדכונים יבואו בהמשך. מתה עלייך, שרופה עלייך ושולחת לך אלפי חיבוקים, נישוקים, מיזמוזים ועוד אי אילו טופינים :-)ואני כל כך שמחה שאת מדרדרת אותי לדיונים ספרותיים :-) ד.א: מהיכן הידע ביידיש?.מאין בחורה צעירה יודעת ומבינה יידיש ? לילה טוב וחלומות פז ליידי B

13/10/2011 | 14:07 | מאת: נועה

הולכת להשלים קריאה למטה אחרי כמה ימים ולילות חסרי שינה... :-)

13/10/2011 | 21:05 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

מקווה שהספקת לנוח. מי לא נותן לך לישון? אני מניחה שזו עופרי החמודה. נו אפשר לסלוח לה.טוב היא כבר ילדה גדולה.... יש לה דעות ורצונות משלה. אני מחר הולכת לעשות בדיקת דם+אולטראסאונד. מקווה שמחר אני כבר אזכה להכיר את החתיכים (הזקיקונים) מקרוב. בינתיים יש תופעות לוואי מהפיוריגון. בחילות ומיחושים קלים בבטן. אני מניחה שערכי ה- E-2 שלי מתחילים לעלות. גם בפעם הקודמת היה כך. ערכי ה- E-2 קפצו במשך יומיים בצורה לא פרופורציונית. הזקיקים דוקא התפתחו בצורה פרופורציונית. נראה מחר מה התוצאות. אז המשך לילה טוב ואני אעדכן מחר. חיבוקים, נישוקים ומיזמוזים :-) אוהבת

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה