זקוקה לחיזוקים...
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
אז, די כצפוי, קיבלתי אתמול מחזור שבועיים אחרי ההזרעה האחרונה, והייתי אמורה להתחיל כבר תהליך IVF. אלא מה? בדיוק כמו אחרי מחזור ההזרעה הראשון שלי התגלתה לי הבוקר ציסטה, והרופאה הורתה לי לקחת שבועיים גלולות ורק אז להתחיל מחדש. אני לפחות לא מופתעת כמו בפעם הקודמת (כשהטלפון מהאחות שלח אותי מיד לשירותים לבכות...) אבל כן מאוכזבת, ומתחילה מעט-מעט להרגיש מיואשת. זה צפוי ככה כל פעם? גם אחרי כל מחזור IVF (שהלוואי שלא אזדקק ליותר מאחד, אבל מי יודע) איתקע עם ציסטות, גלולות, וחוזר חלילה? זה הרי מעכב את תחילת הטיפול בשלושה שבועות בערך, ואני מודה שהדבר האחרון שיש לי כרגע זאת סבלנות... אני מניחה שזאת לא ממש מחשבה ריאלית אחרי שבע-שמונה ניסיונות טבעיים + שתי הזרעות, שלא הניבו כולם הריון, אבל אני נשארת כל פעם עם תחושת החמצה וכאב על כך שאני מונעת ביוץ טבעי, שאולי-אולי דווקא החודש היה נקלט? (להזכיר: אנחנו כאילו "לא מוסברים", למרות שההסבר שאני מקבלת הוא פשוט העובדה שאני תיכף בת 40. וגם הרירית שלי די דקה). האם הגלולות הכרחיות לדעתכן? מניסיונכן? אני אפילו לא יודעת לאיזה תגובות אני מצפה כאן, חוץ מאשר לשאול אם מישהי מבינה את התחושות שלי על ה"בזבוז" בלקיחת גלולות, ויכולה להגיד לי אם היא ניסתה לנהוג בדרך אחרת. אני מאוד סומכת על הרופאה שלי, שבהחלט לא בעד לבזבז זמן וכבר אמרה לי שהיא מתייחסת לכל טיפול שלי כ"טיפול יקר" בגלל הגיל, כך שאני מניחה שאם היא המליצה שוב על גלולות אז אין ברירה, אבל זה כואב... זהו, פרקתי. מצטערת על בלבול המוח. חוזרת לעבודה עכשיו :-)
ראשית, אני מצטערת לשמוע על הטיפול שלא הצליח. כדאי ללכת לIVF לא רק בגלל הגיל אלא גם בגלל שבטיפול הזה אפשר לראות בודאות אם הזרע מצליח להפרות את הביצית ואם הוא מתקשה בדרך הרגילה אז עושים מיקרומניפולציה וזה מעלה את הסיכוי בהמון המון אחוזים. לגבי הגלולות; גם לי תמיד היו ציסטות אחרי הזרעות שעברתי אבל אף פעם לא קיבלתי גלולות אלא הייתי צריכה להמתין חודש ורק חודש לאחר מכן עברתי הזרעה. אבל בטיפול IVF בפרוטוקול ארוך נותנים מיום ה-19 למחזור גלולות עד למחזור. קרן יקרה את בדרך הנכונה כל התחושות שלך מובנות וטוב שאת פורקת אותן. אבל יקירתי את בדרך הנכונה. מחזקת אותך מפה. בהצלחה ענקית!!!
באסה שלא הצליח החודש ועוד יותר באסה על הציסטה שמעכבת אותך. שמעתי שנותנים לפעמים גלולות כשיש ציסטות, אבל אני לא יודעת בדיוק איך זה משפיע. ככה גם לא תצטרכי לחכות חודש שלם אלא רק שבועיים. מאחלת לך סבב IVF מוצלח ראשון ואחרון!
כן, הגלולות מיועדות לדברי הרופאה: א) להבטיח ביתר יעילות שהציסטה אכן תיעלם (לפעמים הן נגררות יותר ממחזור אחד, לדבריה) ב) לקצר את ההמתנה עכשיו למחזור הבא מחודש לשבועיים וקצת. שאלתי גם בכמה מהפורומים הרפואיים במחזור הקודם שבו זה קרה, וקיבלתי תשובות משני רופאים (אחד מהם היה זיידמן נדמה לי) שהטיפול בגלולות במקרה כמו שלי הוא המקובל והנכון. ועדיין, אני נשארת עם התחושה שאולי אחרת הייתי מבייצת ונקלטת החודש טבעי... לא סביר מדי, אני יודעת, ומזכירה לעצמי שאז במחזור הבא הייתי מתבאסת בענק על בזבוז הזמן הנוסף שגרמתי לעצמי! לי: האם אצלך היו ציסטות גם אחרי טיפולי IVF, כמו אחרי כל הזרעה? הרי מקבלים הרבה יותר הורמונים אז זה נראה לי מתבקש, לא? או שאולי בכלל נקלטת כבר ב-IVF הראשון? אני לא יודעת בעצם. שוב תודה לשתיכן. זה באמת עוזר מאוד לפרוק
כן כן גם אני זוכרת את כל ההתעכבויות האלה, של ציסטות, או חופשה מטיפול אחרי IVF. אבל אין פשוט מה לעשות, כי באמת אי אפשר להתחיל טיפול עם ציסטות, הגוף חייב להיות נקי. גלולות לא הורסות את הטיפול ולא משבשות שום דבר - בעיקר שלוקחים אותן כל כך מעט זמן. הן פשוט מתפקדות קצת כטיפול הורמונלי זה הכל. אני מבינה את ההרגשה שלך, גם אני בת 40 עוד מעט. אבל אל נא תתני לזה להלחיץ אותך, זה כבר נתון אין מה לעשות עם זה , חבל להוסיף לחץ למה שיש כבר, אני יודעת גם אני בהתחלה נלחצתי בעיקר מגילי, עד שאמרתי די אני משחררת. זה מה יש ועם זה ננצח. העיקר הוא תמיד להיות בעשיה, ואם זה טיפה מתעכב תאמיני לי שזה לטובה. ולי היו את כל הסיבות להילחץ כי לי יש בעיה ברורה של הביציות. וכן בתהליך הזה רואים המון יאוש, אבל מכיוון שאנחנו כאלה חזקות, רק מהיאוש אנחנו שואביפ את האמונה שוב ושוב ושוב. אני שולחת לך המון עידודים וכוחות והכי חשוב המון רוגע וסבלנות..ואיחולי הצלחה גדולה.
אני יודעת שאת צודקת ותודה על מילות העידוד. זה באמת עוזר. המצחיק הוא שלמרות היותי אדם פסימי בדרך כלל, דווקא את ניסיונות הכניסה להריון התחלתי באופטימיות גדולה, כאילו היה לי ברור שתוך שלושה-ארבעה חודשים זה קורה טבעי. כשזה לא קרה והתחלתי בבדיקות, כל בדיקה תקינה עודדה אותי מאוד. רק אחר כך באה הנפילה... בעיקר שכל מה ששומעים מהרופאים זה עניין הגיל. לא שלא ידעתי מראש שזאת עלולה להיות בעיה, אבל לפעמים יש לי תחושה שהם שולחים לכל הבדיקות ואז כשהתוצאות חיוביות הם מדקלמים "זה הגיל, זה הגיל". כאילו אין לא מוסברים צעירים. אבל את צודקת, חייבים לשחרר ולהפסיק לחשוב על זה. בהצלחה ענקית גם לך!
הרופאה שלך נתנה לך את האופציה הכי שכיחה והכי קלה ולכן גם הכי עדיפה. אני כן יכולה לספר לך שבתקופה שהחלטתי לעשות הפסקה מכל ההורמונים אחרי מספר הזרעות והפריות שלא צלחו וגילו ציסטה ענקית כתוצאה מההורמונים הציגו בפניי 3 אופציות: 1. גלולות - שלא רציתי לקחת כי באמת רציתי לנקות את הגוף מכל ההורמונים אחרי תקופה ארוכה של טיפולים 2. להמתין שהיא תעלם - בגלל גודל הציסטה זה היה עשוי לקחת כחודיים ויותר ולא רציתי לחכות בעיקר בגלל שהוסבר לי שהציסטה הספציפית הזו לא מאפשרת ביוץ שכן מפרישה הורמונים ורציתי לתת צ'אנס לטיבעי (גם אנחנו לא מוסברים) 3. לשאוב אותה - כמו ששואבים ביציות ב- IVF רק בלי הרדמה. טיפה כואב אבל מעלים את הציסטה באותו רגע. זו גם אופציה למרות שאם מדובר בציסטה קטנה אז מעדיפים לא לבצע פעולה חודרנית שלא לצורך. אבל לשיקולך. שיהיה המון בהצלחה! בשורות טובות עוד יגיעו... :-)
יפתי, הבנות ענו לך כבר נכון על הכל... הגלולות אכן מקצרות תהליכים. אבל יש עוד דרך לדאוג לגוף שלא יפתח ציסטות. היא יותר קשה אבל מאד מאד עוזרת לגוף להתמודד עם הטיפולים: תזונה. אם מקפידים לא לצרוך מוצרי חלב פרה למיניהם (אפשר עיזים), סוכרים בכל הצורות, קמח לבן וקפאין, רוב הסיכויים שהגוף ידע לעבוד טוב יותר. גם אם יווצרו ציסטות הן תעלמנה מהר יותר. אפשר גם לקבל עזרה ממטפלים בדיקור וצמחים שגם עוזרים מאד לעבור את העניין בקלות רבה יותר. (כמובן רק מומחים ידועים בתחום) לגבי הגיל, אני לא מאמינה גדולה בענין הזה. רוב הרופאים נוטים לשייך "חוסר בעיות שנמצאו בבדיקות" לענין הגיל. אני מכירה יםםםםםםם של בנות זביב ה 40 פוריות לחלוטין, שעדיין נכנסות להריונות טבעיים או מטיפולים די בקלות. עם כל העצב על ההזרעה שלא צלחה, שנסי מתנים, קחי הרבה אוויר ואור מהחג המתקרב, וצאי לדרך עם כוחות ואופטימיות! אנחנו איתך עד ללידה!
בלי סוכר, קמח לבן וקפאין? את רוצה להרוג אותי? גם ככה קשה לי עכשיו! :-) וברצינות, עם כל הכבוד לשיטות אלטרנטיביות (ויש כבוד. מסוים), לא רק שאין לי כוח לשינוי תזונה קיצוני כזה עכשיו אלא ששיטה שאמורה, אולי, למנוע עם הזמן התפתחות עוד ציסטות בעתיד, לא ממש תעזור לי עכשיו כשאפילו שבועיים של גלולות מדכאות אותי. אני חייבת לנצל את גל הפעלתנות הזה כדי לעשות כמה שיותר, כמה שיותר מהר ולהגיע להריון המיוחל כבר. יכול להיות, חו"ח, שבהמשך תבוא לי נפילת אנרגיות וכוחות לטיפולים. כרגע אני בעניין של לעשות-לעשות-לעשות. ולגבי הגיל: אני גם מכירה המוני בנות 40 ו-40+ שעוד נכנסות להריון בקלות (כולל כמה מחברותיי שזה קרה להן בטעות). לכן, כמו שציינתי למעלה, דווקא ניגשתי לניסיונות באופטימיות גדולה. ואז גיליתי שאצלי זה לא קורה ככה, והרופאים מתחילים להלחיץ שזה רק בגלל הגיל - שמעבר לכל דבר אחר, זה מאוד לא נעים לשמוע (לפחות למישהי כמוני שתמיד היו לה תסביכי הזדקנות). מה שכן, ברור לי שלא משנה מה הסיבה לבעיה, בגלל הגיל אין הרבה זמן לתקן את המצב ולכן הלחץ גדול במיוחד. אבל - וזה אבל גדול בשבילי - אני החלטתי לראות כרגע את הצד החיובי בלחץ הזה. כלומר, אני מרגישה שיש יתרון בכך שהמערכת הרפואית לחוצה מהגיל שלי, כי זה עוזר לקדם תהליכים מאוד מהר. הרופאה שלי אפילו אמרה לי את זה, בעיקר בהתחשב בעובדה שהיא יודעת שאנחנו מאוד רוצים, ב"ה, לא להסתפק רק בילד אחד. אם אני חושבת על זה, הגעתי אליה לתור ראשון באוגוסט, ופחות מחמישה חודשים אחר כך אני כבר אחרי כל הבדיקות + שתי הזרעות + בתחילת טיפול ל-IVF. לא רע. ואני גם יודעת, עם יד על הלב, שאם הייתי אפילו בת 35, לא היו בי את אותן אנרגיות להתגבר מיד על כל הפחדים שלי מהליכים רפואיים ולרוץ ככה קדימה, ואני בטוחה שהייתי מתמהמהת יותר לפני כל שלב (לפני קביעת התור לצילום רחם, לפני תחילת הזריקות בפעם הראשונה, לפני ה-IVF הראשון וכו'). רואה, נוע'לה? גם אני יודעת להסתכל על חצי הכוס המלאה לפעמים :-) יום מצוין לכולן!
אין לי מושג לגבי ציסטות אבל אל תתיאשי זה יקרה הסבלנות משתלמת והפעם תהיה האחרונה
מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה
