זה לא עובר...

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

13/11/2010 | 11:19 | מאת: הדס

אז אתמול הרופאים במיון אמרו שזה כנראה הריון כימי. הבטן כואבת בטרוף והכאב בלב הוא חזק יותר. הבכי הזה יוצא מבלי שאני רוצה. אין לי כל כך עם מי לדבר כי את בעלי אני לא רוצה להעציב והחברות עם כל הכבוד לא מבינות, ואמא שלי כל הזמן מבטיחה שיהיה טוב. אני ממש עצובה חשבתי שזה יעבור. מתי יהיה הניסיון הבא? לעבור את כל הימים האלה? אולי אני סתם נסחפת ומרחמת על עצמי יותר מדי? אני מרגישה ממש כאילו מישהו מת. לא בא לי לראות אף אחד, לא יודעת מה יש לי?!?!? אווווווווווף!

לקריאה נוספת והעמקה
13/11/2010 | 13:42 | מאת: רוית

היי הדס , אני לא ממש יודעת את ההיסטוריה.. אבל מאחלת לך רק טוב. לי יש ילדה מקסימה לאחר 7 טיפולי הפרייה וזה שווה הכל. חשוב ואפילו כדאי להוציא ולבכות, ולא לשמור את זה בבטן. שיהיה המון בהצלחה לפעם הבאה, רווית

13/11/2010 | 14:14 | מאת: נועה

את ממש ממש ממש לא נסחפת! ככה את מרגישה ואת לא משקרת! ואל תשקרי לעצמך לפחות אף פעם! אני כל כך מכירה את הסרט הזה של לא להעציב אחרים. אבל את יודעת משהו? לפעמים הבעלים מרגישים לגמרי מחוץ לתמונה בגלל שאנחנו כל כך משתדלות לאכול הכל מבפנים. נסי כן לשתף אם אפשר. אולי יהיה יותר קל? את תראי שבאמת כל דלת שנסגרת נותנת לדלת אחרת להפתח. זה משהו מאד מאד מכריע בחיי שלמדתי יותר מכל מהטיפולים האלו. מה שלא נכון - מפסיק. מה שנכון - מגיע ונשאר אתך והופך לחלק מהעור, הדם הנימים והנשימה שלך. את תראי שזה יגיע! בינתיים קחי עוד 30 (((((((((((((((((((חיבוקים)))))))))))))))

13/11/2010 | 14:25 | מאת: נורית

דבר שני... נתחיל עם זה שזה נורמלי מה שאת מרגישה... פעם שהייתי שהיתי טירונית בטיפולי פוריות וקיבלתי תשובה שלילית התפרקתי לגמרי... כן גם אני הרגשתי שמתי לי כל העולם ואת חוסר ההבנה של הסביבה. הייתי נלחמת בהרגשה הזאת אני זוכרת איך הייתי בוכה מכל דבר... נניח בטלוויזיה הראו פרסומת עם תינוק...הדמעות היו מתחילות לזלוג... הייתי ראה משהיא ברחוב עם בטן והייתי הופכת בין רגע לירוקה מקנאה והכי קשה זה שפתאום את מגלה שמשהי קרובה אליך בהריון ואז מה בנוסף לקנאה יש עכשיו רגשות אשם איך אני יכולה לחשוב דבר כזה על אדם קרוב? ... ממרחק הזמן אין לי חדשות בשבילך הזמן לא מהכהה את החושים ואפילו נהפוכו... אני זוכרת ששמעתי באחת תוכניות האירוח בטלוויזיה פסיכולוג שאומר שתקופת שאחרי טיפול כושל היא באמת מעין מוות וזה נורמלי להרגיש כך... אז לפחות אני יכולה לאומר לך שאת נורמלית ובסדר שאת מתפרקת יחד עם זאת אצלי עבד החלק של להתחיל להתכונן לטיפול הבא... זה מעין שלב של התחדשות... את מפיקה לקחים מהטיפול הכושל לומדת מה יותר טוב ונכון וטיפול הבא... ממלא אנרגיה חיובית להצלחת הטיפול הקרוב.. מאחת לך הצלחה בטיפול הבא. נורית.

13/11/2010 | 14:29 | מאת: הדס

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה