אונה מה המצב??
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
יקירתי, אני רואה אותך הרבה בפורום לאחרונה... איך המרגש? מתי אמורות להגיע התשובות מהבדיקות? אני קצת שבוזה היום, פתאום קלטתי שכבר עברו 4 חודשים מאז ה- IVF האחרון ושהזמן טס ודברים לא מתקדמים. אני לא רוצה לבזבז את הזמן, כל כך בוער בי להיות בהריון כבר שזה פשוט מתסכל כל כך... כל היום חושבת על זה. בכל מקרה נראה לי שאדבר עם בעלי היום על לחזור לטיפולים בהקדם. מצד אחד כלכך מרגיע להיות בהפסקה ולא לראות רופאים כל היום ומצד שני אני לא מרגישה שאנחנו בפול גז להשגת המטרה. תגידי, יש לך חברות שגם עוברות את התהליך הזה? אצלי כולן כבר עם ילדים וזה הכי חסר... אין לי למי לבכות... אפשר לבכות לך? :-)
התסכול שלך כל כך ברוך. אבל עם זאת נסי קצת להרגע בתקופה הזו ולצבור כוחות להמשך. אני די מאמינה בקשר בין הגוף לנפש בהקלטות. את עשית טיפול אחר טיפול ולא נחת והתאכזבת זה תהליך מאוד קשה. אז עכשיו את אומרת לעצמך שבתקופה הזו את מפרגנת לעצמך וצוברת כוחות ובעזרת השם אחרי החגים יבואו ימים יפים יותר. את לא בתחרות עם החברים שלך. אז מה אם יש להם כבר ילדים זה לא אומר עליהם כלום. בסופו של דבר מה שחשוב זה איך מגדלים אותם וזו כבר תורה אחרת ואני בטוחה שהילדים שלך יהיו כל כך מאושרים עם אמא כמוך. בכל אופן אני מוכנה לתת לך כתף לבכות עליה ולהתנחם בה. אוהבת אותך מאוד ומאחלת לך ימים מוארים יותר בשנה החדשה. שלך לי
תודה רבה רבה על מה שכתבת... אין לי ספק שכולן כאן מבינות בדיוק את ההרגשה הזו של התסכול. ואת צודקת אני צריכה להרגע... זה קצת קשה שגם בהפסקות האלו אני ממשיכה ללכת למעקבי ביוץ ולקיים יחסים בדיוק בזמן וממשיכה לצפות ולפתח ציפיות ואז להתאכזב. יהיה בסדר... את אחת הדוגמאות לכך שיהיה בסדר. תודה יקירתי. אני כנראה עוד אנצל את הכתף לבכות עליה...
אני מזההההההההההההה מבינה אותך ומרשה לך לבכות כמה שאת רוצה!!!! אני בדיוק על סף של קנאה קשה.... אתמול הייתי בברית של ילד שני של חברה שלי (את שניהם ילדה אחרי שאני ילדתי...), חברה נוספת ילדה לפני חודש, עוד אחת לפני 6 שבועות, ועוד אחת שהיתה האחרונה בלי ילדים ובלי בן זוג הוידעה לי אתמול בברית שהיא בהריון בהורות משותפת בשבוע 15.... כמה ששמחתי בשבילה אין לך מושג. כבר כולנו פחדנו שהיא תהיה בלי בעל ובלי ילדים. אבל בפנים עמוק עמוק, ואני מתוודה רק בפניכן, הקנאה התחילה לצבוט לי עמוק בפנים... אפילו שיש לי כבר ילד אחד. ואולי על אחת כמה וכמה שיש לי ילד. אני עוד יותר רוצה עוד אחד היום. פעם לפניו, עוד לא ממש הבנתי את המשמעות של ילדים ומשפחה מורחבת. היום כשיש לי אני כל כך כל כך רוצה יותר ועוד! אין מה לעשות, צריך רק לעבוד על ההריון ולקוות שהוא יגיע בזמנו שלו. שיהיה תקין, שיהיה בריא, ארוך, ושיביא לידינו את הילד הכל כך מיוחל הזה. וזה יבוא. גם אם לפעמים נראה שהדרך לא נגמרת....
אני הכי הכי מבינה אותך בעולם, כל מה שתיארת פה מזדהה עם כל מילה. ההפסקה מטיפולים עושה טוב לגוף ולשגרת היום יום אך מצד שני נו מתי אהיה בהיריון וכדאי שאני יפעל למען זה שזה יקרה. מצד אחד יש תיסכול מצד אחד יש הקלה מה נעשה עם הרגשות האלו? גם לי יש ימים שאני שבוזה ויש ימים יותר קלים שעוברים בהרגשה יותר נינוחה. תראי מור עברו 4 חודשים אבל היית חייבת אותם בשבילך ובשביל שהגוף שלך יחזור לעצמו ולבייץ טבעי וגם הניסיונות הטבעיים זה למען המטרה כי גם את זה חייב בין הטיפולים והלוואי ובכלל לא תצטרכי עוד טיפולים. גם לי אין חברות שעוברות את התהליך הזה, לכולן יש ילדים והן לא יכולות להבין את זה זה ממש קשה לי בתקופה הזאת של החיים יש לי חברות וירטואליות (אתן) אבל לפעמים צריך גם לבכות למישהי בטלפון או בשיחה בארבע עיניים. בוודאי שאת יכולה לשתף אותי ולבכות לי נבכה ביחד אבל בתנאי אחד שגם נשמח יחד בקרוב הולך? אני משאירה לך גם את המייל שלי עם תרצי נוכל גם להתכתב שם זה: [email protected] לגבי הבדיקות אין לי עדיין את התוצאות שלהן קריוטיפ לוקח חודשיים והבדיקות קרישה מתעכבות משום מה. שיהיה לך המשך יום טוב מקווה שאת מתעודדת
רציתי לדעת אם התייחסת להודעה שלי כי השארת אימייל ורציתי לחזור אליך ולא היה אפשר היה רשום מייל לא חוקי אשמח להיות בקשר