כמה מהגיגי הלב
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
בוקר טוב בנות מקסימות, היום לינורי שלי מסיימת את הפעוטון. בעוד שבועיים היא עוברת לגן עיריה. איך הזמן טס והתינוקת שלי כבר ממש ילדה. זה מאוד מרגש אותי. מצד שני אתמול הייתי במעקב אצל הרופא שלי וממש הייתי מאוכזבת מהתגובות שלו. כידוע לכם, שמשרד הבריאות ממליץ באופן אוטומטי לנשים מעל גיל 35 לעבור בדיקת מי שפיר אבל כידוע יש בה סיכון לא קטן להפלה. רופא הפיריון שטיפל בי אמר לי שעליי לעבור בדיקה זו רק אם יש אינדיקציה רפואית ואילו הרופא שהלכתי אליו כל כך כעס אליי שאני לא מעוניינת לעבור את הבדיקה. שאלתי אותו אם יש אינדיקציה רפואית לזה אז הוא טען לא רק בגלל שאת בגיל 38. הוא שאל אותי לגבי סקירה מוקדמת ואמרתי שהרופא שהייתי אצלו בשקיפות אמר שאני יכולה לותר על הבדיקה ולעשות רק את המאוחרת. אתן לא מאמינות איך הוא כעס אז אמרתי לו בכל זאת הזמנתי סקירה בסניף מכבי ואז הוא אמר הם לא מקצועיים זה עדיף אצל רופא פרטי. אחר כך הוא המשיך וטען שאני לא מבינה כלום ממה שהוא מסביר ושהוא מתעייף מלהסביר לי. אמרתי לו: תן לי את המסמכים אני רוצה ללכת לא מתאים לי יחס כזה. אז הוא אמר אין בעיה את יכולה לעבור רופא אמרתי לו זה מה שאעשה. הוא כזה מגעיל הוא תמיד עסוק בטלפון בשיחות פרטיות שיש לו פצינטיות ותמיד מאחר. נשבר לי ממנו. אני עוד מעט יוצאת לסקירה מוקדמת ועושה זאת בלב כבד. נמאס לי מהבדיקות האילו כבר. שיהיה המשך יום נפלא!
אני פשוט בשוקקקקק ממה שאת מספרת לי!!!! רופא כזה לא צריך לעבוד בכלל, חצוף. עשית בשכל שאמרת לו שאת עוזבת. כל רופא אומר משהו אחר ואז השני כועס על זה שהקשבת לראשון... אפילו אני שאני אחות ואני מבינה במושגים רפואיים שהם זורקים מוצאת את עצמי מנסה לקרוא בין השורות של מה שהם מנסים להסביר לי. אוףףףףף מעצבנים!!! אני מקווה שתמצאי רופא או רופאה אמפטיים ונורמליים במהרה. בקשר למי שפיר, אני לא הייתי חושבת פעמיים לעשות! וזהו מותק יום נעים ובהצלחה לקטנטונת שלך שמתחילה פרק חדש!!
כן כן סיפור מעצבן. את מתכוונת לעשות מי שפיר? קראתי הרבה חומר בנושא ולמיטב הבנתי בשנים האחרונות נכנסו בדיקות חדשות שמשקללות את האומדן לתסמונת דאון מה שלא היה בשנים עברו ואז הפנו ישירות כל אישה מעל 35 למי שפיר. היום המצב שונה ומתייחסים לאינדיקציה רפואית. בכל אופן בבדיקה עצמה כרוכים לא מעט סיכונים ומחתימים אותך על סיכוי להפלה.
איזה רופא מעצבן!!!!!!!! ממש נעל! אז בסוף את עושה סקירה מוקדמת? למה החלטת לעשות בסניף ולא אצל מנור? יקירתי, תתעודדי! את הולכת לראות את הפיצי שלך על המסך ולספור אצבעות ביחד עם הרופא. וגם יגידו לך מה מין העובר!!!! שיו איזה כיף! אני בטוחה שאחרי הסקירה תיכנסי לספר לנו שהכל בסדר ושיש לך אח או אחות ללינורי המתוקה. מה תעשי עם הרופא המטפל שלך? את שוקלת להחליף אותו? יאללה אני מתה לשמוע ממך :-) אני דווקא מתה להגיע לסקירה ביום ראשון. המחשבה הראשונה שלי כשאני מתעוררת והאחרונה שלי כשאני נרדמת היא על העוברים המתוקים ומה המין שלהם. המון הצלחה ומחזיקה לך אצבעות חזק חזק. ותגידי זה נכון שצריך לאכול או לשתות משהו מתוק לפני הסקירה כדי שהעובר יהיה פעיל יותר?
אני איתך בכל החלטה שתקבלי. אני יודעת איך זה לפחד מהאחוז, אפילו שהוא קטן, להפלה. זה היה הפחד הכי גדול שלי בהחלטה לדלל.
אני בשוק מהיחס שלו מה זה? אז מה את עושה? עוברת רופאה? ומה לגבי הבדיקה עצמה? תעשי אותה?
קודם כל טוב שקמת והלכת מהרופא הזה! חצופים כאלה לפעמים!!!! מגיע לך הסבר מפורט על כל דבר גם אם תשאלי 700 פעם. גם אם הוא לא רופא פרטי. הם חתמו על אמנת הרופאים שתפקידם לעזור לבני אנוש. לעזור זה אומר גם לענות על שאלות ולהבהיר מה שלא ברור! לגבי הסקירות והמי שפיר, אני יודעת שבישראל מגזימים עם כמות הבדיקות שעושים, אבל מצד שני זה גם נותן איזשהוא ביטחון לגבי העתיד. וחס וחלילה שלא יקרה, אם היית יודעת שזה עובר עם תסמונת דאון - כל עניין השאלות הקשות האם להפיל או לא. כל העניין נורא נורא מסובך. אני אישית בחרתי כן לעשות מי שפיר, בעיקר בגלל שעשינו IVF עם מיקרומניפולציה ורציתי לדעת שכרומוזומלית העובר תקין. פחדתי מעוד כל מיני תחלואים למיניהם. את בסופו של דבר האמא, ותצטרכי לעשות את השיקולים לכאן או לכאן... אבל בהחלט מגיע לך תמיכה והסברים מפורטים! בהצלחה יקירתי בסקירה - ותהני מהפגישה עם העוברון/ת!!!!!!!!
איזה רופא מעפןןןןןןןןןן טוב שקמת והלכת באמת לא מגיע לך יחס כזה מגעיל. לי יש רופא מותק הוא לא מחייב אותי לעשות שום בדיקה שלא בא לי הוא רק אומר לי איזה בדיקות אמורים לעשות ואומר לי שאם החלטתי ללכת על זה לבוא אליו עם התוצאות ואם לא לבוא אליו אחרי חודש למעקב. הייתי בטוחה שיהיו הרבה יותר בדיקות בהריון אבל ממש לאאאאאאא. הרבה מהבדיקות אני בכלל לא עושה כל מה שאומרים שזה לגלות מומים ויש לי 2 סיבות: 1. לפעמים יש טעויות אז למה לדאוג כל ההריון? 2. אני בחיים אבל בחיים לא יפיל את העוברית שחיכיתי לה 6 שנים. שמעתי המון מקרים שאמרו לנשים שהעובר חולה והם החליטו ללדת בכל זאת ולא היה שום כלום- נולד ילד בריא ושלם. ואני מדברת ממקרים שאני מכירה באופו אישי- כמו בת דודה וחברה קרובה חוץ מזה שאני נגד הפלות אבל לא איכנס לזה. חוץ מזה מזל טוב ללינורי שעולה לגן של גדולים- איזה כיףףףףף תהני ותרווי ממנה הרבה נחת יפתי ואל תתייחסי לרופאים מטומטמים