היי בנות

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

11/05/2010 | 09:22 | מאת: מור

מצטערת שלא הרבה זמן...נכנסתי מדי פעם לקרוא עידכונים אבל לא היו לי אנרגיות לכתוב כלום. אני שבורה לגמרי מהשלילי האחרון. בוכה המון. ענן עצב כבד מלווה אותי ואת בעלי כבר שבוע. ביום שקיבלנו את השלילי נפגשנו עם ד"ר גבע שהיה ממש מתוסכל ומבין ואמפתי ושלח אותי לעשות מלא בדיקות דם וקרישת דם כי הוא לא מבין מה אנחנו מפספסים. אומר שאולי נגלה יש בעיה עם ההשרשה. עשיתי באותו יום גם היסטרוסקופיה ואחרי שהסתיימה הבדיקה פשוט פרצתי בבכי קורע לב שהרופאים והאחיות ממש נלחצו. אין לי כוחות יותר וצד אחד אני רוצה לחזור לחזור לטיפול נוסף ומצד שני לא מרגישה שאני באנרגיות מתאימות. כל הזמן חושבת שלא פלא שזה לא עבד הפעם עם ההרגשה שהסתובבתי איתה בסיבוב האחרון - כל הזמן הייתי עסוקה בלרחם על עצמי על כל התרופות והזריקות לתמיכה והסימנים הכחולים ולא הייתי עסוקה בלשדר להם, לשלישיה, אנרגיות חיוביות. וההרגשה הזו של הרחמים העצמיים פשוט לא משחררת אותי. קמתי בבוקר אחרי שחלמתי כל הלילה על תינוקות של אנשים אחרים. לא היה לי כוח לקום מהמיטה. צמד- אני מאחלת לך רק בשורות טובות. זה באמת כיף לשמוע שיש כאן גם בטאות חיוביות. הייתי פעם מהזן האופטימי אבל אני מרגישה שאני מאבדת את זה ככל שחולף הזמן וזה כנראה לא עוזר לתהליך הזה או לסיכויי ההצלחה שלו. נועה - דרך אגב, עם הדיקור הפסקתי. החלטתי שגם זה חרטה שלא באמת עוזר. מה עושים עכשיו?

לקריאה נוספת והעמקה
11/05/2010 | 09:31 | מאת: אונה

היה לי ממש עצוב לקרוא את הדברים שלך, אני קיבלתי שלילי יומיים אחרייך ואני ממש מבינה את הענן הזה שאת מדברת עליו. תראי זה שאתם עושים עכשיו עוד בדיקות זה טוב כך תהיי רגועה יותר שתדעי שאין בעיה ואם חס וחלילה יש אז יוכלו לטפל ומכאן זה רק עיניין של זמן עד שזה יקרה ובסוף זה יקרה. אני לא כ"כ יודעת מה לרשום כדי לעודד כי גם אני ככה ככה אבל רק שתדעי שהסוף יגיע ויהיה סוף טוב! שיהיה לך יום טוב אונה

11/05/2010 | 09:35 | מאת: מור

אני בטוחה שאת יכולה להזדהות לגמרי עם ההרגשה. אני מאחלת לנו שהסיוט הזה יגמר בהקדם ושנתמלא במהרה אופטימיות ענקית לקראת הטיפול הבא. שיהיה יום טוב!

11/05/2010 | 10:46 | מאת: לי האחת והיחידה

אני כל כך מבינה את כאבך ומר ליבך. אבל תרגישי לי להגיד לך שלושה טיפולי IVF ברצף זה פשוט בלתי אפשרי. אני אחרי שתי IVF ברצף הרגשתי ממוטטת ולא יכולה לצעוד לשלישי. אז החלטתי לקחת הפסקה של חודש ולהנות גם מהחגים באמצע. יכולה להגיד לך שבלב כבד עשיתי הפסקה אבל היום במבט אחרי אני מה זה מאושרת שעשיתי אתנחתא. אני עם כוחות מחודשים ומבלי להרגיש אני כבר במרחק נגיעה מהשאיבה ומבחינת רגיעה ושלווה אני חושבת שהפעם זה נכון לי. קחי לך הפסקה, צאי נוחי התאווררי, עשי כל הבדיקות שאת צריכה ואולי אולי כדאי לשנות רופא. משנה רופא משנה מזל. ולעולם לעולם שלא תתיאשי שמעת?! אוהבת ומאחלת לך דרך קלה וקצרה אל האושר ויקירה לצערינו, לא סתם אמרו ארוכה היא הדרך אל האושר. יהיה טוב חייב! נשיקות ויום הכי מקסים לי

11/05/2010 | 12:47 | מאת: מור

וגם לגרום לי לבכות (זה לא אשמתך :-) זה קורה כל הזמן לאחרונה...) את צודקת. משום מה בזמנו לא חשבתי שיש לי בעיה להמשיך בראבק היישר לשלישי. עכשיו אין לי ספק שאני צריכה הפסקה ובכל מקרה ייקח משהו כמו חודש וחצי לקבל את כל התשובות לכל הבדיקות דם. אני מאוד מקווה שכן ימצאו מה לא בסדר כדי שיוכלו לטפל ולפתור כי החוסר ידיעה זה בעיקר מה שמטריף... אכן ארוכה הדרך אל האושר. שוב תודה על העידוד והמילים החמות.

11/05/2010 | 11:00 | מאת: רבקה

כל כך צר לי לשמוע שאת מרגישה ככה. אני חושבת שלילוש צודקת, כדאי לך לקחת חופש בין הטיפולים כדי לנוח ולהרגע ואז תוכלי לחזור עם גישה אופטימית יותר והרבה אנרגיות חיוביות. ולדעתי את כן מהזן האופטימי אבל פשוט עבר עלייך שבוע לא קל.

11/05/2010 | 13:44 | מאת: מיטל

תנסי להיות בכל זאת אופטימית , וחבל שהפסקת עם הדיקור כי זה מאד עוזר להתגבר על התקופה הזאת יכול להיות שלא בדיוק הצלחת להתחבר למדקראו למדקרת הספציפית אני חושבת ששווה לך לנסות לחזור לזה אבל אולי אם מדקר או מדקרת אחרת מיטל שמיר

11/05/2010 | 14:17 | מאת: מור

עשיתי דיקור כשלושה חודשים. המקום התמחה ספציפית בבעיות פריון והמדקרת היתה ממש בסדר. השאלה שלי היא מאיזה בחינה את חושבת שזה עוזר? פיסית או נפשית? אני קיוותי לעזרה פיסית בתחום אבל בפועל במיוחד בסבב השלישי לא הרגשתי שהן הצליחו לגרום למספר ביציות גדול יותר. גם אחוז ההפריה היה קטן יחסית. לא הרגשתי שום שינוי מבחינה פיסית אפילו לא כשאמרתי לה שכנראה בגלל הדקא התחלתי להתעורר בלילה ונהיו לי כל מיני תופעות לוואי והדיקור לא הצליח לשנות כלום. מבחינה נפשית היו תקופות שזה מאוד עזר ופעמים אחרות שההתעסקות בזה אפילו תיסכלה אותי קצת בעיקר כי היא האמינה (לפי הדיקור) שאין לי שום בעיה רפואית ואני פורייה לגמרי (?#?$) ושהיא חושבת שאני צריכה להפסיק עם הטיפולים ולתת צ'אנס לטיבעי. במבט לאחור לא רק שזה לא הרגיע אותי, להיפך, זה גרם לי להיות עוד יותר מתוסכלת מכל ההורמונים שאני לוקחת. בקיצור, קצת חפרתי, אבל אשמח לדעת מאיזה בחינה את ממליצה על הדיקור?

11/05/2010 | 14:31 | מאת: נועה

דבר ראשון - בואי נטפל במצב רוח שלך. חייבים למצוא דרך להעלות אותו! את חייבת להבין משהו קטן - נכון ש 3 טיפולי IVF זה קשה, ובלתי נסבל, אבל גם כשמנסים טבעי בלי בעיות, לא תמיד נקלטים אחרי 3 חדשי נסיון! IVF לא ממש מעלה את אחוזי הקליטה. אם מדברים על 25-35% הצלחה זה אומר שיש לך עוד טיפול אחד לפחות לפני שתתחילי לחשוב מה יהיה. ומה יהיה? יהיה טוב! נקודה! את בחורה אמיצה, וגם אם עצובה, את תדעי לנווט את עצמך למקום שיתן לך אנרגיות כדי להמשיך! אין דבר כזה לא לכבוש את היעד! ברור? ועכשיו לענייני מה עושה טוב - שאלתי את הבנות מה יכול לעשות לי כיף בימי עצב - אז הועלו כמה רעיונות, צפיה בסרטי קומדיה, קנית בגדים, נעליים, כוס קפה עם אמא, ואני מוסיפה - חברות חברות חברות. אם יש לך אפילו אחת כזאת שאת משתפת בעניין - לכי איתה לחצי יום תענוגות! לפחות. אפשר גם יום שלם... לגבי הדיקור - אני לא עוסקת בלשכנע אנשים מה טוב להם. יש כאלו שלא ירגישו כלום מדיקור ויש כאלה שכל עולמם ישתנה. את צריכה למצוא מה עושה לך ורק לך טוב. לי שיאצו עושה טוב. ומים. בריכה. יוגה. אה. מצאתי לאחרונה המלצה על מישהי שעושה וואטסו. את מכירה? טיפולים בבריכה. אני מתכוונת להזמין לי טיפול לפני או אחרי החזרת העוברים הבאה. הליכות את עושה? לפני עידן היוגה והשחיה שלי הליכות בים היו מרימות אותי ממקומות מאד חשוכים. מתוקונות, את חייבת להאמין לי שבדוף תהיי בהריון תקין ובריא ומושלם! ויש לי הרגשה שגם לא עוד כל כך הרבה זמן בכלל! שולחת לך בינתיים (((((((((ים של אהבה))))))))) וחיבוקים.

11/05/2010 | 16:40 | מאת: מור

כמובן שהתשובות הפרקטיות שלך עושות לי טוב. ואין ספק שאני צריכה תחליף למשהו שירגיע אותי. התחלתי השבוע פילאטיס... הליכות אני עושה אבל לא מספיק. הוואטסו נשמע מעולה. אני אסגור לי גם שיעור כזה - נשמע כמו תחליף הולם לדיקור. חברות לצערי אין. כלומר יש הרבה אבל כולם עכשיו ילדו ואני לא מסוגלת להפיל עליהם את האנרגיות שלי כשהן נהנות (או מתלוננות) על השינוי החדש בחייהן. בעלי מקסים אבל לאחרונה הוא לא שם כדי לעודד בעיקר כי הוא שבוז בעצמו ואני קצת בשלב שממש מפחדת להגיד לו שרע לי כדי שלא יכנס שוב לדיכאון. זהו... בעניין הזמן שמנסים קשה לי להתנחם בזה שזה רק (!!) טיפול שלישי כי היות ואין שום בעיה נראית לעין אז תכלס אני מנסה כבר קרוב לשנתיים כולל הנסיונות הטבעיים. שזה ים זמן... בכל מקרה. יעבור לי. אל דאגה. אוטוטו אני אפסיק להעציב גם את בנות הפורום... המון תודה על העצות!

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה