אוחחחחחחחח נמאס לי מחוסר טאקט

של אנשים נמאס נמאס נמאססססס. הקדמה לעיקר: היום שלי התחיל ברגל ויד שמאל. אתמול במוצ"ש רבתי עם אמא שלי אהובתי החברה הכי הכי טובה שלי, ולא היה לי אומץ להתקשר אליה היום (אני בדרך כלל מדברת איתה כל יום שעה בטלפון לפני העבודה). חוץ מזה- אתמול בערב גיסתי הזמינה את כל המשפחה אליה וסיפרה שהיא שוב בהריון. נשבעת לכם שאני לא מקנא ממש לא. היא פשוט סיפרה שהיא בסוף שבוע שמיני. אוי אלוהים- זה בדיוק הזמן שהפלתי את שלי!! ועכשיו בעבודה סתם מישהי דיברה איתי על הקטע של "לקחת את העבודה הבייתה" ופתאום היא אמרה לי שאצלי זה שונה כי לי אין ילדים וזה כמו להיות רווקה. אחרי כל ההקדמה שנתתי לכם פתאום התחלתי לבכות היא לא הבינה מה קרה לי. שונאת לבכות ליד אנשים שפוגעים בי. הפעם פשוט זה יצא בלי שליטה. למה כל העולם בטוח שאם אין לך ילדים אין לך חיים????? אני יודעת שאני סתם מתבכיינת אבל בא לי לשפוך גם אם זה סתם שטויות ויש דברים יותר נוראים.

מה אגיד לך אין כמו יום שמתחיל כך לא משנה באיזה נושא, תמיד יום שמתחיל נאכס ממשיך כך (לפחות כך זה אצלי). אבל תגובת הבכי שלך פשוט טבעית אחרי יום שכזה. כל ההורמונים קופצים למוח שלנו שלא יכול להכיל יותר מדי סבל ושטויות של אנשים שמסביבנו וכל דבר ביום שכזה מאבד פרופורציה גם אם ביום אחר זה היה עובר לידנו. כל מה שאוכל להציע לך זה להגיע לבית למקלחת חמה ונעימה לאכול משהו חם וטוב ולהתכרבל עם ספר/סרט טוב. מחר יגיע יום חדש והכל יראה אחרת. הכל יחזור לפרופורציות הנכונות הריב עם אמא ימחק,גיסתך תמשיך להיות בהריון(בע"ה) אבל את לא תחיי את ההריון שלה (ואני מאמינה לך שאת לא מקנאה ומאחלת לה את הטוב ביותר) והחסרת חיים האמיתית היא חברתך לעבודה שלא חיה כנראה מספיק זמן עם המציאות כדי לא לחיות רק את חייה ולהבין שיש עוד חיים. אז יקירתי, ערב נעים ושימי פס על כוווווווווווווווווווווווולם!!!

ריקי שלום, איזה יום מעצבן עבר עליך... התחושות האלה, שאת נמצאת בתוך הקושי, והסביבה לא ממש יודעת מה עובר עליך, והם אומרים כל מיני אמירות, שפוגעות בך, בדיוק במקום הכואב הזה. אני יודעת מה עובר עליך, וכמה קשה להיות במצב בו את נמצאת, כשאת אינך רוצה לשתף את כל העולם במה שעובר עליך.... אני מזמינה אותך, לסה"ר, סיוע והקשבה ברשת, (www.sahar.org.il), איתנו תוכלי לפרוק חלק מהתחושות שלך, בימים קשים כמו היום, ובכלל. אחר כך אולי יהיה לך יותר קל, לאסוף את הכוחות בכדי להמשיך הלאה. חיבוק מתנדבת סה"ר

אני כל כך מבינה אותך, יש ימים שכלום לא הולך. וזה באמת קשה לבכות ליד אנשים שלא מבינים. בטיפול האחרון הייתי כל כך רגישה שבכיתי מכל דבר קטן, אפילו סתם מאיזה קטע עצוב בסרט. ובאמצע כל הבכי הזה היה לי ריב עם הבוס שלי - לא יכולתי להפסיק לבכות, בכיתי בעבודה ובבית. דבר אחד טוב יצא מזה: התפטרתי! החלטתי ששום עבודה לא שווה את הרוגע הנפשי שלי. אז יש ימים קצת יותר קשים וההורמונים ממש לא עוזרים. הרגע חזרנו מניחום אבלים, כמה פעמים אפשר לשמוע "בקרוב אצלכם" ובמיוחד הדודות החטטניות. יום אחד אני פשוט אשתגע! וגם גיסתי נכנסה להריון בזמן שאני בטיפולים וז באמת לא קנאה, אני מבינה אותך זו עצבות כזאת. אני בטוחה שאת מאחלת לה רק טוב אבל בפנים את עצובה בשבילך. יקירתי, אני מאחלת לך שהטיפול הזה יהיה המנצח ותזכי להריון מלא ותקין.

מורני- עשיתי כעצתך - מקלחת חמה, קצת טלוויזיה ונרגעתי. תודה ממי רבקה- אני מבינה אותך גם אני שמחתי שבקרוביץ אמר שעוברים להפרייה. גם אני לא מאמינה גדולה בהזרעות. ואיך אני מבינה אותך בעניין ה"בקרוב אצלכם" הזה- אין לאנשים בושה בימנו? גם בניחום אבלים מעיזים לחטט? חוצפה! לילה טוב מתוקותיי

אנשים חסרי טאקט ולפעמים הם סתם מטומטמים! מי שחושב שאם אין לך ילדים אז זה אומר שת חייה כמו רווקה, חופשיה ומאושרת, הוא אדם שלא יכול להסתכל ס"מ אחד מעבר לאף של עצמו. ברור לך שהיא מדברת מתוך החוויות שלה והקשיים שלה על הגעגועים שלה וזה לא קשור בגרוש אלייך. אבל ביום כזה עקום בנאדם כזה יכול להיות הקש ששובר את גב הגמל הכואב שלך. ואני בטוחה שאת לא מקנאה, זו רק ההרגשה ש- גם אני רוצה. מתי כבר גם אני?? כל אחת מאיתנו הרגישה את זה. כל אחת. באחריות! מחר יום חדש, יקירתי, מחר תיישרי את ההדורים עם אמא האהובה שלך. מחר יהיו כוחות חדשים, מחר תפסי מרחק מהמטומטמים שתמיד מוצאים איזה דבר חוכמה להפיל עלינו ואם יש צורך- אימרי לה משהו מטומטם בחזרה ותצחקי קצת בלב. גם משהו שמרים מצבי רוח. גם זה באחריות! לילה מנחם ומרפא, דורה.