חלק ממני מת עם מות העובר! :-( זהירות ארוך ועצוב
דיון מתוך פורום פוריות חברתי - תמיכה
שלום בנות. עברו כבר 9 ימים לאחר ההפלה הנדחית שלי- אם אתן זוכרות אותי... עדיין מתמודדת עם האבל. כל כך קשה לי להתגבר על העצב. אני מסתכלת על חברותיי שבהריון מתקדם וכ"כ רוצה להיות כמוהן. כולם ממשיכים לשאול אותי איך ההיריון מתקדם- ומה אני עונה? כן הכל כרגיל. לא יכולה לספר שהעובר שלי מת בשבוע ה-6 וששבועיים סחבתי אותי מת בתוכי ושעכשיו אני בטח סתם שמנה בלי כלום (הבטן שלי היום חזרה לצורתה המקורית). אמא שלי תיארה בצורה הטובה ביותר את התחושות שלי כשבישרתי לה על כך- צרחות אימה. כן, זה הרגיש שכאילו חלק מהנשמה שלי מתה, והשאירה חור ענקי של ריקנות בתוכי. אני מרגישה שלבעלי מאוד קשה להתמודד עם האבל שלי. הוא מרגיש די חסר אונים לראות אותי בוכה ומדוכאת כל היום. עכשיו אני צריכה לחכות עוד 5 שבועות -כלומר מחזור אחד עד שנוכל להמשיך לנסות להיכנס להיריון- בשבילי זה נראה כמו נצח. כל כך כואב לי עד שכל יום אני חולמת על ההפלה או על כך שיש לי כבר תינוק או שאני בהיריון. אני כל כך פוחדת שגם ההיריון הבא שלי יסתיים בהפלה נוספת. אני לא יכולה לשכוח את התמונות של אושר כשראיתי דופק לעובר, ואז כשבועיים לאחר מכן כשראו שאין שום תזוזה- חשך עלי עולמי. זה כנראה משהו שאני אסחוב איתי לכל אורך חיי, או לפחות עד שאני אלד ילד בריא. אני כל כך רוצה להיות בהיריון. אני מרגישה שזה הדבר היחיד שיעשה אותי מאושרת. כרגע זה הדבר שאני הכי רוצה בעולם- אבל כרגע זה הדבר היחיד שאני לא יכולה לקבל. שזה לא בשליטתי. כל כך כואב לי שגם עכשיו הדמעות זולגות, גם עכשיו הלב שלי בוכה על ההיריון שהיה, על הילד שלא נולד על הבכי שלו שאני לעולם לא אשמע. אני כל כך עצובה לראות שיש לי חלב לילד שלעולם לא יוולד. זהו רק רציתי לשתף אתכם ברגשותיי. מי ייתן ועוד יומיים שלושה אני אתגבר על העצב העמוק הזה :-*
תהיי חזקה נכון שבתחילה נראה כי הזמן זוחל לו לאט לאט אך כאשר יעבור הזמן תראי איך שהזמן טס לו. אני מבינה את הדיכאון והאבל שלך גם אני עברתי שתי הפלות ומאז לא הריתי אך אצלך זה בטח שונה את תהרי במהרה כך אני מאחלת לך. תקחי הכל בקלות. את יודעת אפי אנו מדומות לילדים שרוצים משהו מאוד חזק ועושים סצנות להורים שלנו... כמו שראיתי ילדים בקניון והורה לא מוותר למרות שהוא אוהב את הילד שלו כך זה גם איתנו כי הבאת ילדים לעולם זה לא בידינו אלא בידו של הקדוש ברוך הוא והוא יודע מהי טובתנו ומהי השעה הטובה ביותר שבה נזכה להיות אמא. תאמיני לי בסוף תגלי שההמתנה השתלמה והריון הבא לא תסתיים באותה צורה. תתנחמי כי בסוף כל הסבל הזה יש אושר גדול שמחקה לך. קחי את החודש הזה כהפסקה תהני ממנו, תצאו לחופשה או משהו כזה תהנו מחברת הבן זוג. בהצלחה
אני לא יודעת אם יש משהו שיכול לנחם אותך עכשיו אני כל כך מבינה מה את עוברת וזה לא קל בכלל לפני שנה בדיוק עברתי הפלה בעצמי וזה היה סבל שלעולם לא אשכח מי יכול לשכוח דבר כזה? מה שכן אני לפחות יודעת שהגוף שלי יכול לקלוט הריון וכך גם את לא יהיה קל בכלל להמשיך הלאה, אבל חייבים קחי לך קצת חופשה כמו ששלי אמרה, את ובעלך ותנו לעצמכם קצת רגעים של שקט, עד כמה שאפשר להגיד זה קל אני יודעת, הביצוע קשה מכל מאחלת לך מכל לבי שהרגעים האלה יעברו ושתזכי במהרה להריון תקין ל-9 חודשים אנחנו כאן בשבילך ככל שתצטרכי ריקי
איבדת תינוק ותחושת האבל היא האינסטינקט הטבעי והבריא כתגובה אנושית. כאבך מורגש וכולי צער על סבלך, אך עם זאת עלייך להיות מודעת כי יש לך אופטימיות גדולה להיאחז בה מאחר וניקלטת פעם אחת, כך שבוודאי תיקלטי גם פעמים נוספות. מעבר לזאת, יש סברה הגורסת כי לאחר הפלה הסיכוי להרות עולה מאד והנה סיבה שנייה לאופטימיות. הפלה בשליש הראשון של ההריון היא תופעה שכיחה לצערינו, אך אל ייאוש. היי חזקה, הכאב ישכח עוד מעט...מבטיחה לך. דניאל.