העיניים יוצאות!

אחותי וגיסתי ילדו בשבוע שעבר,חברתי הטובה צריכה ללדת בכל יום,וכמה שאני שמחה בשבילן,אני לא מסוגלת לשמוח בלב שלם!!! אני טיפוס מאד מפרגן,אבל אני לא מצליחה להתגבר על הרגש והתחושה החמצמצה הזאת בלב... אני שונאת את עצמי על כך!

אני יודעת שלא יעזור כל כך אם אבקש ממך שלא לשנוא את עצמך, אבל אולי אם אני אתחנן???? על מה יש לך להתגבר? על האינסטינקט הכי טבעי שיש לנו כנשים בטבע? הרצות להתרבות ולגדל צאצאים משלנו? על רגש של קנאה למשהו שכל כך כל כך רוצים? קנאה לא עושה אותך לאדם רע! מה יותר טבעי שתרצי מה שיש גם לקרובות לך מכל? זה יבוא, כמו השם שלך - קצף על גלים לא? בסוף יבוא גל שיביא אלייך את הקצף/קצפת! ותראי שהכל ישאר כמו חלום רחוק מהעבר.... כמה שתשמחי, פחות או יותר - אני בטוחה שתגרמי בכך נחת לכל חברותייך/קרובותייך, אל תמדדי את זה בכוסות בקשה! המזל טוב שלך מעבר לפינה! לילה טוב! נועה.

זה בסדר אני מרגישה את אותו הדבר גם אצלי גיסתי בהריון כשהיא רק חודש ניסתה להיקלט להריון וגיסי הכניס את חברתו להריון והם התחתנו מהר לפני שבועיים כדי שלא יראו לה את הבטן שאני מתה שתהיה לי ובנוסף מישהי מהמשפחה שלי גם בהריון בקיצור כולם בהריון חוץ ממני, אז מתוקה אל תדאגי גם אנחנו נהיה בע"ה אמןןןןןןןן אמןןןןןןןן ויהיה בסדר הרבה כוח רצון , אמונה ,ואופטימיות אנחנו חייבות להיות חזקות ולהיסתכל קדימה וכן מותר לנו לקנא והרבה תני לרגש שלך לצאת, אי אפשר להימנע מזה בכל זאת זה רגש. יהיה בסדר את תצליחי ותשוויצי בבטן שתצא לך. מכל הלב רחלי