הסיפור שלי - לדורה המדהימה ולכל בנות הפורום.

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

15/03/2007 | 23:20 | מאת: נטלי

אז כמו שהבטחתי אני מספרת את סיפורי ובתקווה גדולה שהסיפור שלי יעודד אתכן ויתן לכן את הכוח להתמודד עם מה שאתן עוברות. ותאמינו לי הייתי לפני שנה במקום שאתן נמצאות כאן עכשיו. טוב אז אני מתחילה. שמי נטלי בת 35 ובמשך כשלוש שנים עברתי טיפולים של הזרעות ושתי הפריות, ובאמצע ניתוח להסרת גוש ענקי שהתגלה לי ברחם. הכל התחיל מזה שהחלטנו שזהו, זה הזמן להגדיל את המשפחה, נסינו טבעי חצי שנה ולא הלך, ואז בקשתי לבצע בדיקת אולטראסאונד לראות את מצב הרחם ואז... גילו לי להפתעתי הרבה, גוש ענקי ברחם בגודל של 10 ס"מ, ואחרי בדיקות וטרטורים וריצות מרופא לרופא והחוסר וודאות שלא ידעו עם הגוש שפיר או רציני יותר חס וחלילה, בסוף אישרו אחרי בדיקות מקיפות שיש לי מיומה/שרירן, זהו גידול שפיר ברחם וחייבים להסיר אותו מכיון שהוא "שואב" את כל זרימת הדם של הרחם ולכן איני יכולה להקלט להריון. מכיון שהגוש היה גדול מאד בערך כמו גודל של עובר בן 16 שבועות שחסם לי שם את המעברים והתלבטתי עם לבצע את הניתוח מכיון שעדיין לא ילדתי ופחדתי מכל ההשלכות שיהיו אח"כ. הלכתי למיטב הפרופסורים ולאחר התייעצויות רבות, הוחלט שזהו צריך ניתוח ואין ברירה, אבל אף אחד לא באמת רצה לקחת אחריות ולעמוד מאחורי. פרופ' אחד אפילו אמר לי, שכרגע אין מקום בכלל לחשוב על הריון ובכלל שהשחלות של י מעוותות , תחשבו רגע בנות יקרות מה זה עשה לי הייתי בטראומה מזה שחבל על הזמן. ואז... אחרי התכתבויות רבות מצאתי את הרופא המקסים שעזר לי והתמחה בדיוק בכל מה שקשור לגניקולוגיה אינדוסקופית וכמובן בגידול השפיר שהתגלה במפתיע. יש לציין שלפני הניתוח עברתי שתי הזרעות שלא צלחו ואז הוחלט לנתח והרופא הבטיח לי בוודאות שהכל יהיה בסדר והניתוח יעבור בשלום. בגלל גודל הגוש הניתוח היה חייב להתבצע בפתיחת בטן, כמו ניתוח קיסרי ולכן ההחלמה היא הרבה יותר קשה מאשר בניתוח לפרוסקופיה, שזה חיתוך קטן מחבל הטבור ואז מוצאים את הגוש. לקח לי שלושה ימים להחליט ואז החלטתי שזהו אני הולכת להסיר את הגוש הזה שמפריע לי להקלט להריון. שבועיים אח"כ עברתי את הניתוח באופן פרטי ובהצלחה רבה וההחלמה היתה מדהימה. הייתי מאושרת שהכל תקין ואין שום בעיה ועכשיו אפשר לחכות שלושה חודשים ואז לנסות שוב להקלט טבעי להריון. ואז עברה עוד שנה והרגשתי במהלך השנה הזו, שהמחזור שלי נעלם. כלומר שבקושי יש לי דימום והדימום ממש נחלט מחודש לחודש. פניתי שוב לרופא שלי והוא אמר לי שהרחם צריך להתחזק ולאט לאט הדימום יחזור אבל שום דבר חיובי לא קרה. עברתי שוב שתי הזרעות והמחזור היה חלש בקושי דימום של יום וחצי וזהו. הרגשתי מתוסכלת וכל רופא ופרופ' שהתייעצתי איתם לא נתנו לי תשובה למה שרציתי והרגשתי שאני מגששת באפלה ולא רואה שום נקודת אור אחת קטנה. ואז הוחלט על הפריה למרות המחזור החלש. הרגשתי שאני לא אישה ושאני נכנסת לתקופה הבלות ויש לציין שהייתי סה"כ בת 32 שזהו גיל סביר יחסית כדי לנסות להכנס להריון כי ידעתי שישנן נשים שנקלטו טבעי בלי טיפולים גם בגילאים מתקדמים יותר. הייתי מיואשת ומתוסכלת, איבדתי את שמחת החיים, הזוגיות שלי ושלי בעלי היתה חזקה והוא ניסה לתמוך בי אבל שום דבר לא עזר, כל הדברים שהכי אהבתי לעשות, פתאום נראו לי חסרי משמעות, הסתגרתי בבית ולא רציתי לראות אף אחד חוץ מהתכתבות עם הפורום פשוט לא הרגשתי צורך לראות או לשמוע אנשים מסביבי. נפשית הייתי על הפנים, הרגשתי חולשה, הייתי בלי מצב רוח, וגם זוגות שהיו חברים שלנו עם ילדים פתאום התרחקו ואנחנו לא היינו אטרקטיבים בשבילהם וזה פגע בי עוד יותר למרות שאפשר היה גם להבין אותם כי הם לא הרגישו בנוח בגללינו. ואז עברתי הפריה אצל אחד הפרופסורים הכי טובים כאן בארץ, וההפריה נכשלה, נשאבו סה"כ 7 ביציות , 5 מהן הופרו, ורק שתיים שרדו מתוך ה - 5 שנותרו, ולא רק ששניים הופרו הם היו על הפנים, כלומר: התחלקו ל 5 - 6 תאים והפרופ' שאותו הזמנתי במיוחד כדי שיחזיר לי את העוברים אמר לי בפרוש, שהוא מחזיר לי שני עוברים בינוניים מינוס.כמובן שההפריה נכשלה. אחרי חודשיים ניסינו הפריה שניה הפרופ' הגדיל את המינון של הזריקות ושוב הופרו סה"כ 7 ביציות, ושוב הופרו 5 מתוך 7 הוחזרו שניים באיכות ממש גרועה. כמובן ההפריה השניה נכשלה. הייתי מותשת נפשית, פיזית וריגשית. החלטתי על הפסקה של שלושה חודשים מהטיפולים, פשוט רציתי לנקות את הראש מהכל ולחזק את עצמי נפשית וריגשית. ואז יום אחד בעלי אמר לי שהוא שמע המלצה טובה מאיזה חבר על רופא שהוא מטפל סיני ובאמצעות שינוי תזונה נכונה, דיקור וצמחי מרפא נשים שהיו אצלו נקלטו להריון מצמחי מרפא. כמובן שדחיתי את זה על הסף ולא רציתי לשמוע כי לא האמנתי בכל התהליך של דיקור וצמחי מרפא, ואז בעלי אמר לי שבכל זאת כדאי לנסות ואין לנו מה להפסיד , ומתוך ייאוש אמרתי אוקי ננסה מה יכול להיות. ואז הגעתי אליו לטיפול ראשוני, בלי אמונה ואמרתי בפרוש שאני לא מאמינה בשיטת הטיפול הזו, אבל אני מוכנה לנסות כי גם ככה אני מיואשת. ואז הרופא שאל אותי שאלות כמו: כמה ימים יש לי מחזור, מה גילי , מה צבע המחזור, כמה טיפולים עברתי וכו... לאחר מכן הרופא אמר לי שהמחזור שלי לא תקין ומחזור של יום וחצי יומיים זה לא בסדר, ולכן הוא שינה לי את התזונה, הרכיב לי תרכובת של צמחי מרפא ודיקור סיני עשיתי פעם בשבוע ואני זלזלתי בטיפול כי מראש לא האמנתי, ואז המדקר אמר לי " אם את מזלזלת אז חבל להמשיך", החלטתי שהפעם אני לוקחת את עצמי בידיים, לקחתי את הצמחי מרפא בזמן שהיו מרים ומגעילים , שיניתי את התזונה, חזרתי לעסוק בספורט, ופעם בשבוע עברתי דיקור במקומות שונים בגוף, ויום אחד הרגשתי את הבטן שלי כואבת ממש כמו כאב ביוץ מוכר וידוע הייתי קשובה לגופי ויש לציין שלא הרגשתי ככה את הכאבי ביוץ כמו שהזריקות אמורות היו לעשות, ואז אמרתי לעצמי שעכשיו זה הרגע, לנסות, אמרתי לבעלי שלדעתי זהו כאב של ביוץ ואולי מי יודע אולי זה הפעם יצליח. וכמעט חודש אחרי זה הרגשתי עייפות לא הבנתי מה קורה, הלכתי ברחוב והרגשתי סחרחורת, המשכתי לעסוק בספורט, הרמתי משקולות התפרקתי במכון הכושר , בלי לחשוב בכלל שנקלטתי להריון. ואכן כך היה, הסחרחורות נמשכו והעייפות גברה, ואז גם המחזור איחר. החלטתי לבצע בדיקת הריון ביתית, אבל מצד אחד פחדתי שלא התאכזב כמו בפעמים הקודמות, אבל החלטתי לבסוף שעוד בדיקת הריון אחת מיני רבות שעשיתי ופרנסתי את הסופר פארם לא ישנה הרבה ואכן הבדיקה יצאה לתדהמתי הרבה חיובית. לא האמנתי. פשוט הייתי מאושרת עד הגג. ואכן נקלטתי טבעי, הרגשתי שיש אלוהים בשמים שאוהב אותי והגשים את חלומי להיות אמא ואין דבר יותר טוב מזה. אחרי יומיים עשיתי בדיקת דם שהראתה בטח חיובית ועדיין לא האמנתי, התקשרתי לרופא שלי שניתח אותי כדי לספר לו והוא שמח מאד בשבילי התקשרתי להודות גם למדקר שטיפל בי שבאמצעות הדיקור והצמחי מרפא, הוא ריפא וחיזק לי את המחזור וכמובן ריפא לי את הרחם בכך שבאמצעותה צמחי מרפא הוא חזיק לי את זרימת הדם ונקלטתי טבעי. היום אני אמא לשירה בת 4 חודשים. רציתי לסיום לומר לכן בנות יקרות שעל תתייאשו בסופו של דבר כולכן תהיו אמהות אני יודעת שישנן המון נשים שהטיפולים הקונבנציונלים עזרו להם לי עזרו הצמחי מרפא. מאחלת לכן בהצלחה ומחזקת אתכן מכל הלב. שלכן. נטלי.

לקריאה נוספת והעמקה
16/03/2007 | 09:32 | מאת: דובה

נטלי יקרה, קמתי לא מזמן , קראתי את הסיפור הארוך והמדהים שאת עברת עד שהגעת לרגע המאושר הזה, עודדת אותי מאודץ אתמול קיבלתי עוד תשובה שלילית אחרי אין ספור טיפולים ועכשיו ivf כבר למעלה מחצי שנה. אני בת 32 עוד מעט ואני מרגישה מאוד מיואשת (במיוחד לאחרונה). כל מה שכתבת על חברים ועל מצב נפשי עם הכל כל כך הזדהתי, אני אשמח לשמוע על המדקר מי זה וכיצד לפנות אליו (טלפו,ן אם אפשר?) עדיין לא נסיתי דיקור והאחות בבית החולים המליצה לי מאוד. גם אצלי הוסת מאוד חסרת משמעות לכן אני חושבת שאולי זה יכול להתאים. תמשיכי להיכנס לכן - זה מאוד עזר... שיהיה לך ולמשפחה סוף שבוע מקסים!!! דובה.

16/03/2007 | 14:21 | מאת: נועה

קודם כל הצטערתי מאד לשמוע על הכשלון שלך, שולחת לך (((חיבוק)))) ומתנצלת על שלא ברכנו אותך עוד קודם בברוכה הבאה אלינו. מאחלת לך שהפעם הבאה תהיה המנצחת, ואם תרצי לקבל פרטים על רופא סיני שמתמחה בפריון (גם כירורג לשעבר מהרפואה המערבית שעשה הסבה לאלטרנטיבית), אשמח לתת לך. שלחי לי אמייל לכתובת [email protected] שבת שלום. נועה.

16/03/2007 | 10:33 | מאת: ריקי

איזה סיפור מדהים, פשוט מדהים פשוט נותן המון, המון כח ואנרגיה איך שתיארת את הכל מתוך הרגש, הכאב זה פשוט מדהים, מה לפעמים עושים בשביל להביא ילד לעולם בסוף זה שווה ומי כמוך יודעת את זה מאחלת לכולנו בקרוב מאד להגשים את חלומינו להיות אמהות שולחת לך חיבוק גדול ותודה ששיתפת אותנו

16/03/2007 | 14:17 | מאת: נועה

מרגש ומקסים לקרוא את סיפורך, ולקרוא אותך דרכו! השינוי בחיים, באמונה בעצמך, בהבנה של גופך, זהו תהליך שאני מאחלת לכל אשה באשר היא, ולא רק אלו שעוברות את הטיפולים הכל כך קשים האלו. לפני מספר חודשים, המלצתי כאן לכל הבנות על ספר נפלא, שנקרא גופה של אישה תבונתה של אשה, שנכתב ע"י ד"ר כריסטיאן נורת'רופ, המתאר את יכולתו של הגוף הנשי בריפוי עצמו מכל מיני תחלואות ומצבים נשיים שונים. הוא כל כך רלוונטי למה שתארת לנו כאן. לאור סיפורך, ובזכות הצלחתך, להביא לשינוי בחייך שהוביל להגשמת חלום כל כך גדול, אני רוצה להצדיע לך. על שהרמת את הכפפה והתחלת להאמין ביכולתך לשפר את בריאותך, על שהתחלת להבין שיש דרך להבין ולהרגיש את הגוף ברמת רגישות כל כך גבוהה. אני חושבת שסיפורך הוא לימוד כל כך חשוב לכולנו כנשים, ואני מחזקת אותך בדרכך ומקווה בשבילך שהעתיד יטמון בחובו עוד הרבה הפתעות, שינויים לטובה והתרגשויות אין קץ! תהני משירה'לה הקטנה, וששירה אופטימית שכזאת תהיה שזורה בחיי משפחתך לעוד הרבה הרבה שנים! מזל טוב!!!!!!! נועה.

16/03/2007 | 17:38 | מאת: נטלי

תודה לכל בנות על כך שהקדשתן מזמנכן לקרוא את סיפורי ומקוה שתתעודדו ושבעזרת השם תהפכו להריוניות בקרוב. תודה לנועה, וריקי על תגובותיכן, מקוה לשמוע ממכן בשורות טובות בקרוב. :-) וגם מדורה כמובן. ודובה היקרה, אם את רוצה את המספר טלפון של המדקר האלטרנטיבי תכתבי לי לאימייל ואני אתן לך את כל הפרטים. בהצלחה לכולכן ושבת שלום.

18/03/2007 | 07:36 | מאת: עדי

היי נטלי שמי עדי רציתי לומר לך שקראתי את הסיפור שלך ובאמת התעודדתי רציתי לדעת אם עדיין יש לך את הטלפון של המטפל דיקור סיני? אם את יכולה לשלוח לי למייל אני אשמח תודה [email protected]

18/03/2007 | 10:14 | מאת: נטלי

18/03/2007 | 08:40 | מאת: דורה

איזה סיפור ניפלא! זוכרת אותו ועוד איך! וגם אותך. ראית כמה עזרת? תודה, יקירתי, ושוב- שיהיה במזל טוב ושתהייה לכם הורות מאושרת ומלאה בסיפוק. ובעזרת השם, שיהיו לך עוד הפתעות משמחות בחיים. שלך, דורה.

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה