הודעה חשובה - נא כנסו כולם!

לכל משתתפות ומשתתפי הפורום היקרים ערב מצויין! לפני כשנה וחצי הקמתי את הפורום הנפלא הזה לבקשת חברה שכיהנה אז כמנהלת התוכן של "דוקטורס". אחרי זמן קצר צירפתי אלי כמנהלות את ניני ורומי המקסימות, ומאז שלושתינו מנהלות אותו בהנאה מרובה. בזמן האחרון הרגשתי שקצת מיציתי את פרק הפריון בחיי, סגרתי מעגל בכך שהענקתי מנסיוני ומהידע שלי למטופלות פריון בפורום מיום הקמתו, והגיע הזמן להמשיך הלאה. בעיתוי מקרי שמעתי גם מניני ומרומי כי הן מרגישות שהגיע הזמן להפרד מניהול הפורום - כל אחת מסיבותיה (שאם הן ירצו הן כמובן יכתבו על כך בעצמן). אז אנחנו עומדות להפרד, אבל כמובן, לא לפני שממש כמו אורי גלר - מצאנו לנו יורש, ולא רק אחד, אלא ארבע המופלאות: גבירותי ורבותי, קבלו בבקשה את המנהלות החדשות של הפורום: דניאל, ריקי, נועה מ. ודורה!!!! רובכן אם לא כולכן מכירות כבר את הנשים המקסימות הללו, שיש להן ידע ונסיון, תבונה ורגישות, ובקיצור - כל מה שצריך בשביל להבטיח שהבית החם הזה ימשיך להתנהל כסדרו ולהעניק לכל מטופלי הפריון באשר הם תמיכה מסוג שלא נמצא בשום מקום אחר. אני מודה מכל הלב לכן, יקירותי, על שנאותתן לקחת על עצמכן את מלאכת הניהול, ומאחלת לכן הצלחה מרובה כפי שאני בטוחה שיהיה. ואני רוצה לאחל לפורום שימשיך להיות מקום מקלט חם תומך ומעניק לכל מבקריו, בזכות המנהלות החדשות אבל לא פחות מכך - בזכות כל המשתתפים בו - הקבועים והמזדמנים - שעושים אותו למה שהוא. ולפני שאפרד, אם אפשר, עוד משהו אישי: מי שקצת מכיר את הסיפור שלי יודע שתאומי נולדו אחרי שלוש שנות אי-פריון וטיפולים מייגעים, לפני שנתיים ושמונה חודשים. מי שמכיר יותר לעומק את הסיפור שלי, יודע שתאומי נולדו פגים קיצוניים - בשבוע 25 (תחילת חודש ששי!), ובנס הם היום בריאים ושלמים. הפן הזה של סיפורי האישי הוא חשוב, כי לצערי רבים מהריונות הטיפולים מסתיימים בפגיה - למעשה רוב הפגים בארץ כיום הם תוצאה של טיפולים. פג, למי שאינו יודע, הוא לא רק תינוק קטן שנולד לפני הזמן וצריך לגדול קצת באינקובטור לפני שישוחרר, בריא ושלם, לביתו. לצערנו, חלק ניכר מהפגים אינם שורדים, או נותרים פגועים למשך שארית חייהם, כשהם סובלים ממגוון בעיות בריאותיות והתפתחותיות. יש הרבה סיפורי פגים שהסתיימו בטוב, אך יש גם לא מעט טרגדיות, והלב נשבר כשחושבים על כך שדווקא מטופלי הפריון, שחיכו כל-כך הרבה ועברו סבל כה רב על מנת להפוך להורים - הם אלו המועדים יותר מכלל האוכלוסיה להפוך להורים לפגים. ולמה אני מספרת לכם את זה? לא כדי להפחיד או לרפות את ידיכם, חלילה, אלא כדי להעביר מסר חשוב לגבי הטיפולים - שהרי לעתים, בחיים, מעבר למה שגוזר עלינו הגורל - יש מה לעשות - וסוף מעשה במחשבה תחילה. וזה גם המסר שניסיתי לשזור במהלך ניהולי את הפורום הזה, בהודעות שונות שכתבתי מעת לעת: זיכרו כי טיפולי הפריון אינם עניין של מה בכך, ואין לקחת אותם בקלות ראש. אני אוהבת להשוות אותם לאש: מדובר באמצעי בעל עוצמה וחשיבות שיכול להביא תועלת מרובה למשתמשים בו, אך כאשר לא נוקטים איתו בזהירות הרצויה - הוא עלול להוות סכנת חיים של ממש. זיכרו כי הטיפולים צריכים להיות תמיד המפלט האחרון למי שאינו יכול להרות בכל דרך אחרת - ולא קיצור דרך למי שקצרה סבלנותו כי הגיסה כבר בהריון למרות שהתחתנה אחרינו. וכשמגיעים לטיפולים - צריך לפנות רק לרופא מומחה לפריון, ולא לכל רופא נשים רגיל, גם כשלוקחים "רק" איקקלומין. ולבחור תמיד בטיפול הקל ביותר שיביא את התוצאה המיוחלת - לא ללכת על התותחים הכבדים רק כדי לזרז הליכים. הדמעות בפגיה לא שוות את זה, תאמינו לי. וכשמתלבטים כמה עוברים להחזיר, לזכור שהריון מרובה עוברים הוא מסוכן מכל בחינה שהיא: אובדן הריון, פגות, מומים בעוברים, וכיו"ב. אסור לנקוט בגישה של "לא נורא אם נקלט עם שלישיה, מקסימום נעשה דילול", כי דילול מסכן את ההריון כולו (ולא נדבר על האספקט הרגשי הקשה). ובשורה התחתונה: לא לשכוח מהי המטרה האמיתית של כולם כאן: והיא - לא השגת הריון מהר ככל האפשר - אלא תינוק חי ובריא בידיים. אז אני מאחלת בדיוק את זה לכוווולם, מחבקת אותכם בחום - אתם יקרים לי ואני בהחלט אתגעגע! בעצם, מתגעגעת כבר... שלכם, ילדת האוקיינוס

בימים הקרובים תוכלו לראות את המנהלות החדשות ששמן מתנוסס בצבע כחול - כפי הנראה לקראת יום ראשון. ואנחנו כנראה נקפוץ לבקר מדי פעם - למרות ששמנו כבר לא יהיה כחול... בהצלחה!!!

לפי מה בחרת את מנהלות הפורום? האם דברים נעשו מאחורי הקלעים?

ניהול פורום זה באמת לא מציאה כל כך גדולה זה דורש אחריות, השקעה, מאמץ וכו'... אכן גם אני חככתי בדעתי מה היו הקריטריונים.... דעתי נדרשת ח ח ח מה שכן היתי רוצה להודות ולברך: לילדת, רומית ובמיוחד לניני רוב תודות על העבודה שעשיתן ולמנהלות החדשות בהצלחה. נורית.

אני חושבת וחושבת על השאלות ששאלת, ומתלבטת כיצד לענות לך. בדרך כלל אני מסתייגת מהודעות אנונימיות כאשר תוכנן כולל ביקורת או התרסה לגבי התנהלות הפורום - אני מכבדת יותר את מי שעומדת מאחורי דבריה, אבל כאן אולי המצב שונה, אולי נפגעת כי לא נבחרת לניהול ואת לא רוצה להחשף - זכותך כמובן. עוד תחושה שעברה לי בלב, אני מודה - היא עלבון קל. משהו שמגיע מהמקום שבו את מרגישה שאת נותנת ונותנת ללא תמורה במשך זמן רב, מהלב ומהנשמה, ועושה הכל - כולל בחירת המנהלות שיחליפו אותך - מתוך כוונה טהורה לגמרי, והנה - התגובה הראשונה שמתקבלת להודעת הפרידה שלך מטילה דופי במעשייך, ואפילו לא מוצאת לנכון לציין משהו חיובי אחד על המקום אותו הקמת. אבל אענה בכל זאת לשאלותיך, מתוך תקווה שרוח הפורום, בכל זאת - תתן לך השראה להתעלות מאחורי רגש כזה או אחר שכנראה פרץ בך לנוכח ההודעה שלי - ותוכלי להמשיך ולהנות מהפורום הנהדר הזה גם מבלי לנהל אותו: 1. מנהלות הפורום החדשות נבחרו על-ידי המנהלות הנוכחיות מכיוון שהן נראות לנו מתאימות לניהול הפורום. אין זה אומר שמכל המשתתפות הן היחידות המתאימות - אבל ברור שלא כולן יכולות להיות מנהלות, והארבע שנבחרו נראות לנו המתאימות ביותר. 2. ניסוח השאלה מעליב ומקומם. אין קלעים, גיוס המנהלות החדשות התבצע באי-מייל. מאחלת לך הצלחה בהמשך.

איך להתחיל להודות? הייתן לי, כל אחת מכן, כתף איתנה להשען עליה, כותל לדמעות שלעיתים זלגו ללא שליטה, חברות אוהבות וחכמות, וחמות. הענקתן לי פינה לצחוק בה, לבכות בה, לפנות אליה תמיד. הידע שלכן, הנכונות לתת מעצמכן, טוב הלב שלכן, כל אלה ווודאי עוד ששכחתי, גרמו לי לאהוב ולהעריך אתכן כל כך. עצוב לי להפרד. אני זוכרת את היום שניני ורומי הצטרפו לילדת והפכו לכחולות. חגגנו פה כולנו בברכות ואיחולים. אבל ברור לי שניהול פורום שכזה הוא דבר שוחק ואני מודה לכל אחת מכן על הזמן והכוחות שהשקיע בו, ובי כחלק ממנו. אתן ניפלאות! והמחשבה על הנעליים הענקיות שאתן משאירות לנו למלא הייתה בהחלט אחד הדברים שגרמו לי לחשוש מקבלת העול הכחול. בסופו של דבר החלטתי שאמשיך לעשות את מה שעשיתי עד כה. פשוט ישתנה לי הצבע... כל תהליך הטיפולים שאנחנו עוברות הוא מתיש וסוחט. להוסיף לו אחריות של ניהול פורום תמיכה זו לא החלטה פשוטה ולא היתה מובנת מאליה בכלל. אני מקווה ומאמינה שארבעתנו יחד, ריקי, דניאל, נועה ואני נדע למצוא את הדרך שלנו להיות כחולות. וגם- אמנם מתישהו בשבוע הבא אצ?ב?ע פה בכחול, אבל זה לא אומר שהתמיכה של כל אחת ואחת ממשתתפות הפורם הזה אינה זהה לשלי. להפך. הרי מה שהופך את הפורום הזה למקום כל כך מכיל וחם הוא העובדה שכולן בעצם עוזרות פה לכולן. כל אחת ביום שבו היא מרגישה שיש בה כוחות. ורבות הבנות פה שהידע שלהן וההתמצאות שלהן ברזי הפוריות גדולים בהרבה משלי. אז עכשיו אני לא יודעת איך לסיים... אחרי פרץ הרגשות הזה... אוהבת אתכן ומודה לכן, מבטיחה לשמור על קשר גם מחוץ לפורום. המוני המוני נשיקות, ועוד פעם תודה, אוף זה קשה... דורה.

גם אני רוצה להודות לכן, על כל רגע וכל שניה שעודדתן, תמכתן והייתן כאן בשבילנו, ושום מילה לא תספיק בכדי להודות על מה שאני מרגישה כלפי מה שעשיתן כאן ולכן החלטתי לקחת על עצמי ביחד עם דורה, דניאל ונועה מ' את האחריות הכחולה ולהמשיך את מה שאתן התחלתן ויחד איתן אני מאמינה שנשמור על הרגישות, התבונה והתמיכה עין קץ של הפורום הזה, כי לעבור את מה שאנחנו עוברות כאן זה ממש לא קל ולעתים אף בלתי נסבל ועל כן, אנחנו כאן כדי להמשיך ולתמוך ולעודד את משתתפות הפורום ולהקל עליהן בהתמודדות היום יומית במאבק של להביא ילד לעולם. ילדת, ניני ורומי אני מחבקת אתכן ומודה לכן מכל לבי על העבודה הנפלאה שעשיתן כאן ואני כאן נותנת הבטחתי להמשיך מאיכן שאתן מפסיקות ולהמשיך ולאהוב ולתמוך בכל הבנות כאן יחד עם 3 המופלאות דורה, דניאל ונועה מ'. קשה להפרד מכן, ממש לא קל מאחלת לכן המשך חיים נפלאים ותבקרו אותנו מידי פעם נשיקות וחיבוקים ריקי

מצטרפת לכל מילה של דורה, והתודות לך לניני ורומי הן גדולות ביותר. לא במהרה אשכח את רגעי החרדה והפיכחון ששהיתי בהם בימים הראשונים למסעי, ובמיוחד לא אשכח את מילות ההרגעה, החכמה, העומק והאיכפתיות שהרימו אותי ועודדו את עיני להפכח ולהסתכל על הכל בזוית נוספת. לא פעם מצאתי את עצמי אומרת לקרובים לי, שאם היו מחלקים פרסי ישראל על תרומה לאנושיות ולחברה לאתרים וירטואלים, מן הסתם הפורום הזה היה זוכה באחד מהם.... תודה עצומה על כל מה שנתתן, ועוד תתנו הרבה מאד זמן, גם אם לא תהיו פה. שמחה להרתם ולהחזיר ולו במעט ממה שאני קיבלתי, אוהבת, ונחנקת בגרון :-) לילה טוב, נועה.

יקרות שלי, כשהגעתי לכאן לפני שנה וחצי הייתי בשלבים ראשונים של עיכול העובדה שאני זקוקה לטיפולים כדי להרות. שני הבנים המדהימים שלי נהרו ספונטנית בנסיון הראשון. ההחלטה על עוד ילד לא היתה פשוטה, ולא אוטומטית. התלבטנו והתחרטנו, פעם הוא פעם אני וחוזר חלילה. ואז, כשסוף סוף החלטנו, ביום אחד הפכתי מאלת הפוריות לעקרה משנית. מאמא אדמה ל-FSH גבוה.לרזרבה שחלתית נמוכה, ובהמשך גם ל"מגיבה עלובה";) עשיתי את הטיפולים בקלילות, לא התעמקתי במה שקורה לי, זאת היתה הדרך שלי להתמודד. יום אחרי הבטא השלילית הייתי כבר באופוריה לקראת הסיכויים הטובים יותר להצלחה שאוטוטו יתבררו. ככה עברה שנה וחצי שמהלכה התגובה השחלתית שלי הלכה וירדה, ובטיפול האחרון היו אפס הפריות. החלטנו ביחד, בעלי ואני, לא לקבל החלטה על ההמשך מייד. פשוט להניח לדברים ולהיות. ככל שהימים עברו נעשה לי יותר ויותר ברור שאני לטיפולים לא חוזרת. לא כי זה קשה לי פיזית, ולא כי זה קשה לי רגשית, אלא כי יש לי ידיעה פנימית חזקה שאני לא הולכת להכנס להריון מטיפולים. אם זה יקרה, זה יהיה טבעי. ועם הזמן המחשבה על "אם זה לא יקרה" גם היא הפכה נסבלת, ומוכרת, ואפשרית. ואני בטוב עם זה. בשנה וחצי האלה התבגרתי, למדתי להכיר את עצמי, הזוגיות שלנו קיבלה ערך מוסף מהדרך הזו שעברנו יחד. אין לי מושג מה יהיה. כל ההחלטות שלי נכונות רק לעכשיו, אני לא עסוקה במה יהיה ולא מנסה לנהל את העתיד שלי מעכשיו. טוב לי, נרגעתי. הצלחתי לא-להצליח לקבל מה שרציתי, ולצאת מזה בטוב. וזה המון בשבילי. הפורום הזה היה לי בית חם ועוטף. אני "חיית רשת" ותיקה, ואני לא מכירה עוד מקום כל כך חם, תומך ונטול אינטריגות כמו זה. לילדת ורומי, שותפותי האהובות, אני רוצה להגיד תודה על הביחד הזה, היה באמת כיף. למדתי מכן המון, העשרתן אותי}{ לדורה, נועה, דניאל וריקי, שהסכימו לקחת את הלפיד, תודה יקרות שלי, הפורום בידיים הכי טובות שאפשר. לבנות המופלאות של הפורום, אחיותי לדרך, אימהות ואימהות לעתיד, תודה על האמון והשיתוף, תודה שהייתן איתי ברגעים שהייתי צריכה, תודה על האהבה והפרגון, חיממתן את ליבי. אוהבת אתכן, שימרו על עצמכן, ואני תמיד בסביבה((((()))))) ניני [email protected]

מה אגיד לכן.. הייתי כאן מההתחלה עוד כשרק ילדת היתה מנהלת... הרבה זמן. נכנסתי להיפרד כמו שצריך. להגיד תודה על הכל - בעיקר על הסבלנות ואורך הרוח והאהבה והאופטימיות שתמיד היתה חסרה לי. נשיקות וחיבוקים ומי יודע אולי עוד "נתראה".. אוהבת את כולכן מיכל.......... בהזדמנות זאת אודה על הברכות והאיחולים ואני מקווה שיהיו בשורות טובות בהמשך..

מצטערת על "האיחור"...(זה לא יקרה יותר). רציתי להגיד לכן תודה שזכיתי להכיר אתכן (אפילו במצב וירוטאלי זה), הרבה פעמים מילים שלכן (שלאחרות אולי היו נשמעות קלישאתיות) עשו את העבודה ובגדול. אני זוכרת פעם אחת שהייתי אצל הפסיכולוג שלי ואמרתי לו: "אני לא מבינה איך מתוך המצב השפל הזה שאני נמצאת בו, הן הצליחו לעודד אותי כך".יש בכן חוכמה אמיתי שעזרה לי לפתח את חושי האופטימיות שלא ידעתי על קיומם. תודה על האמון שנתתן בנו, אני אישית מבטיחה לעשות כל מאמץ להיות ראויה ל"ניהול" התמיכתי הזה. כתבתי במרכאות כי אני אכן רואה בניהול משהו טכני בלבד, אך אני לא רואה את השוני ביני ובין אחרות. בימים קשים יותר ובמימום קשים פחות למדתי מכן המון, ועל כך נשיקה לכל אחת. דרכי לצערי עדיין נמשכת במסלול ההפריות, מי יודע מתי אצליח...אך אני מחוזקת יותר כיום בזכות הפורום המקסים הזה, בזכות המשתתפות בו ובזכותכן אמהות-מנהלות יקרות. אתן אמהות בפועל ואמהות גם וירטואלית לעוד אלפי נשים שלוקחות כאן חלק. לנועה, ריקי ודורה היקרות מאחלת רק חוזק ואהבה והריון חלומי. מה עוד??? בינתיים זהו, הרי אני נשארת כאן אהבה וכח לכולן, מתכוונת לזה דניאל.

תודה על התמיכה ועל הידע ששיתפתן אותן בו. בהצלחה בהמשך!!! בהצלחה למנהות פורום החדשות, אתן מדהימות ואני בטוחה שיהיה כיף גם בהמשך!

קצת לא הייתי, היום נכנסתי, ופתואם הכל משתנה... מה קורה כאן? קצת קשה לעכל כי חלק מהיופי בפורום (חוץ מהדבר הכי יפה בו - האנשים המופלאים) הוא הידיעה שיש מי שיענה ברגישות ובחום. ושהתשובה תעזור לעבור את המשבר הרגעי או להמשיך "להחזיק אופטימיות". אבל לפי המחליפות שבחרתן - נראה שהדברים יזרמו "חלק" ברוח זו. אז המון בהצלחה למנהלות החדשות על קבלת הדרגה ;) ואלפי תודות מכל הלב לפושטות המדים. רק בשורות טובות, נועה ב.

בנות יקרות ילדת ניני רומי! היום אני עומדת בחודש 9 תחילתו כמה שבועות נישאר י עד הלידה אבל אפ פעם אני לא שוכחת אותכן ו את הפורום כמה תמכתן לי כמה בכי שלי היו פה כמה התרגשויות . פשות נתתם לי את כול היחס חם ו תמכתם בי עד הסוף עם זה בכי או עם זה אושר. אני מאחלת לך ילדת עם כול מה ש עברת עם טיפולים ו תאומים פגים ש יהוי בראים ש יהיה לך הרבה כוחות לחתן אותם לגדל אותם ב אושר ו ליהיות תמיד חזקה כמו ש את דוגמה ל כול הבנות הפורום. ניני את בסוף תצליחי את תיראי החלום הגדול יתגשם מישרוצה תמיד מצליחה את מקסימה אין כמוך. רומי מבינה עד כמה ש קשה לך עכשיו עם תאומים הקטנים תחזיקי מעמד ו לא שוחכת אותך עד כמה ש תמכת בי מאחלת לך הרבה כוח ו בריאות. ו ב נוסף מאחלת הצלחה גדולה ל מינהלות חדשות נועה דורה דניאל ריקי ברוכה הבא ב תפקידכן החדש שלכן לנה