רוצה לשתף אותכן

דיון מתוך פורום  פוריות חברתי - תמיכה

29/10/2006 | 13:46 | מאת: אורן

שלום לכם בנות יקרות, רציתי לשאול אותכן האם קורה לכן בלבול במחשבות? מין חוסר אונים? עייפות? מחשבות שליליות על הכל בזמן הטייפולים? אני לא יודעת אם זה פועל יוצא של הטיפולים. אבל אני יודעת שלהיות במצב כזה בטיפולים זה פשוט מתיש. כי אם את הדברים הכי פשוטים לא עושים אז מה כן? נראה לי שאני לא מאופסת עם עצמי. מרגישה לחץ נוראי.

לקריאה נוספת והעמקה
29/10/2006 | 16:52 | מאת: GALA123

הי אורן, גם אני מרגישה באני על נדנדת רגשות עצומה, מצב אחד אני מלאת אופטימיות ואומרת לעצמי שהנה אוטוטו זה יקרה ומצד שני יש גלים של בעסה ודיכאון שבהם אני חושבת שזה בחיים לא ייגמר. בדיוק היום הסתכלתי במראה וראיתי כמה קמטים על הפנים שאני בטוחה שהגיעו בעקבות האירועים של השנה האחרונה. אין לי שום עיצות פלא רק שותפות גורל הלוואי ונראה בקרוב את האור שנקצה המנהרה

29/10/2006 | 21:40 | מאת: ילדת האוקיינוס

אורן יקרה, הטיפולים קשים מאוד מכל בחינה שהיא - ובראש ובראשונה מהבחינה האמוציונלית, כמובן. התופעות שתארת בהחלט מוכרות ולא חביבות בקרב מטופלות הפריון, אבל הן משתנות בעוצמתן ובתדירותן בין מטופלת למטופלת. את נשמעת כמי שמצוייה, ברגע כתיבת הודעתך לפחות, במצוקה רגשית קשה. אנא אל תעברי את זה לבד. אנחנו כמובן נמצאות כאן כדי לעזור, אבל במידה שתמיכה וירטואלית אינה מספיקה לך ברגעים קשים במיוחד, אני ממליצה לך להושיט יד למי מסביבתך הקרובה שיוכל לעזור לך. (((חיבוק)))

29/10/2006 | 22:45 | מאת: סבבית

כל מה שאת מתארת זה פועל יוצא של כל התקופה הזו- טיפולי פוריות. אני יכולה להגיד לך שהיו לי תקופות קשות, של תסכול ואכזבה, ותקופות שבהן שמרתי על אופטימיות. אחרי הכל, זה כבר לא בידינו, אלא בידיי הרופא (שעליו אנו סומכות). הגעתי למסקנה, שהלחץ אינו עוזר, אלא רק גורם מפריע להתמודדות, אך אי אפשר להעלים אותו לגמרי (הורמונים, הורמונים), ולכן צריך לנסות לשקוע רק בהרהורים חיוביים, לקוות לטוב, להמשיך בעיסוקי היום יום, אם זה עבודה, מפגש עם חברים ומשפחה, קריאה או כל עיסוק כיפי אחר וכמובן כמובן- טיפוח הזוגיות! זה מה שנותן כח! קחי הכל באיזי- ההריון יגיע!! מאחלת לך שהתקופה הזו תהיה מאחורייך ומהר מהסיבות הנכונות.... סבבית

29/10/2006 | 22:55 | מאת: פיצי

היי אורן ! מקווה שמאז שכתבת השתפר המצב. נראה לי די נדוש לכתוב לך - כן אני ממש מבינה וכו' ... אבל מה שתארת, זה קשה ומי שלא עובר את הסבל הזה לא יכול בכלל להבין על מה את מדברת. בתקופה הזאת כל מילה הופכת לבעלת משמעות - מילה טובה מעודדת וכל מילה קטנה יכולה מאוד לפגוע ולהכאיב. אני מציעה לך להקיף את עצמך באנשים שאת אוהבת וסומכת עליהם, מספיקה לפעמים חברה אחת. גיליתי לאחרונה שפה זה יופי של מקום להקשיב ולקבל עידוד. מאחלת לך ימים טובים יותר. שלך פה - פיצי.

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה