עצוב לי בלב

לא יודעת אם זה נכון לכתוב פה את הדברים, אבל מה אני אגיד לכן פה אני מרגישה שיש לי פינה חמה עם חברות אמיתיות שאין לי אותה בשום מקום אחר. הפעם אני כותבת בגלל אמא שלי. אמא שלי היא אישה מבוגרת ולא בריאה. אבל הפעם יש לה כאבי בטן די מדאיגים ועם ממצאים מעט לא נעימים. לאור זאת שולחים אותה לעשות בדיקת סרטן מעי הגס. ואני כל-כך מפחדת מהתוצאה. אני פשוט אמות אם יגלו שחלילה יש לאמא שלי מחלה. אני לא יודעת למה כל זה נופל עליי עכשיו ואין לי כח להתמודד עם זה. אני מרגישה כל-כך עצוב בלב, כי אמא שלי כל-כך רוצה לראות אותי בהיריון ואני עם כל הבעיות שיש לי או אין לי טרם עשיתי זאת. והרגשות כל-כך סוחפים אותי עד שאין לי חשק בכלל להמשיך הלאה. אני מצטערת שזה נשמע נורא. שלא תבינו לא נכון אני לא מרחמת על עצמי ואני לא לוזרית אני פשוט לא יכולה לשאת יותר את כל מה שקורה בזמן האחרון. יש לי הרגשה נוראית כזו שלא עוזבת אותי. אני מצערת אם הכבדתי על הפורום הנפלא הזה שאני מרגישה בו כמו להיות בבית חם. פשוט הדברים יוצאים מהלב. לי

וואו.....את עוברת באמת המון.ואני לא מבינה למה את מרגישה צורך להתנצל, את עושה את הדבר הנכון כשאת משתפת ברגשות, לשם כך אנחנו כולנו כאן. אל תעמיסי על עצמך גם אשמה, הכל בסדר מתוקה שלי. אני מתפללת בשבילכם שהבדיקות ייצאו תקינות ושתצאו לחגוג עם היוודע התשובה המשמחת. אין ספק שההרגשה כבדה עם כל הטיפל שלך ועכשיו החשש אולי אמא חולה. אני יודעת בדיוק מה את עוברת. לי יש אבא מאד חולה ולצערי את אמא שלי איבדתי ב98'. החיים מזמנים לנו הרבה מאד תחנות לא פשוטות, אבל דעי שיש ביכולתינו להתמודד עמן גם אם נראה כאילו התחנה הסופית נעמדה לנו מול העיניים. הילחמי נא על האושר שלך, היי אופטימית, גם אמא שלך מ-א-ד תשמח לראו אותך לא נשברת לנוכח הקשיים. זה רק יחזק. אל תפסיקי לכתוב לנו. כל מה שעולה ונמצא אצלך עמוק בפנים. ואל תוותרי על החיוך והמבט האופטימי על החיים, זה הכח שלנו, באמת. אנא כתבי. דניאל.

אני שולחת לך חיבוקים יקירתי((((())))) החיים כל כך כל כך מורכבים ולא צפויים, ולפעמים עננות כאלה חודרות ליומיום שלנו והופכות את היוצרות. אני מאחלת לך מכל הלב כי הבדיקות יראו שאמך בריאה והעננה תחלוף. בינתיים נסי לשמור על אופטימיות יקירתי. יש לך את הכוחות לכך, ואת תמצאי אותם. ההרגשה הכבדה כל כך מוצדקת. מה פתאום לוזרית?? כי את מודאגת ועייפה מטיפולים? כי את חרדה לאמך? במשך החיים שלנו יש רגעים שנדמה שהכל שחור וכבד וחסר סיכוי ולא ברור איך ממשיכים האלה. אבל תתפלאי, לא רק שממשיכים, אלא ששוב חוזרים הימים הרגילים, ורגעי האושר הקטנים, וההפתעות הטובות, והסיבות להמשיך הלאה. תזכרי את זה אוקיי?((((())))) יהיה בסדר יקירתי, ואנחנו איתך(((())))

אכן גם אצלי , הפחד הגדול שלי זה שיקרה משהו לאמא שלי ומדי פעם עוברות במוחי מחשבות של מה אעשה אם? כי גם אני קשורה אליה ביותר, כך שאני ממש מבינה לליבך, בואי נקווה שהתוצאות לא יהיו מרחיקות לכת, ואכן חייבים להיות חזקים בחיים הנזילים הללו ולנצל כל רגע טוב ושמח, וכמו בהפריות - תמיד לחשוב חיובי. אז קחי חיבוק ענק ממני וחשבי על דברים קצת אופטימיים יותר, וכמו שכולנו הישראלים תמיד אומרים: יהיה בסדר. רומי

אני כל כך מבינה לליבך, ביולי בדיוק בזמן המלחמה אבא שלי עבר דום לב, ואותן תחושות כובד עברו עלי כמוך. כל אותן מחשבות של כמה אנחנו רוצים שהורינו יזכו בשמחתינו, יהיו מאושרים לראות אותנו נושאות פרי. מאד מאד מאד קשה להיות בתוך הקלחת שלנו ועוד להוסיף דאגה כבדה לשלום ההורים. אני זוכרת את הרגעים האלה כרגעים מהכבדים בחיי. לשמחתי היום טפו טפו הוא בסדר עם קוצב, מרגיש חדש. מקווה שגם אימך תחלים מהר! גם אני כמוך, באתי לפה לשפוך את ליבי. אז תרגישי חופשי לראות בנו אוזניים לכל רחשי ליבך. מאחלת לך שלא ימצאו את מה שאת חוששת מפניו, ושתהיה רפואה שלמה לאימך, ואת - מהר להיות בהריון - בפקודה! שולחת לך חיבוקים חמים מאד, ותקווה לימים קלים יותר! לילה טוב, נועה.

יקרה שלי, מה אכתוב לך שלא ישמע כמו הרצאה או קלישאה? ליבי יוצא אלייך ואני לא יודעת איך לעזור! את הקושי בטיפולים אני מכירה, את החרדה לשלום ההורים גם, (לפני שנים אימי עברה כריתת כליה בשל סרטן), אבל לא ביחד! וכל אחד מהם קשה בפני עצמו. וכל אחד הוא התמודדות עם כל כך הרבה רגשות והתארגנויות פיזיות. לילו'ש, אהובה, מקווה שתוצאות הבדיקה של אימך יהיו תקינות. שתכנסי להריון במהרה, שאימך היקרה תזכה לראותך הופכת לאמא! שאת, יקרה שלי, תזכי לתת לאימך נכדים! שולחת אליך חיבוקים ורוצה להאמין שהחום והאהבה של כולנו פה יעזרו לך במשהו. (((((((((((((((((((((())))))))))))))))))))))) דורה.

היי יקירתי, קודם כל קבלי איחולי החלמה מהירה לאימך והלוואי והתוצאות יהיו טובות..... בקשר לטיפולים תנסי לשאוב כוח מהרצון להביא ילדים לעולם ולהביא לאמך נכדים....... אז שוב מתוקה החלמה מהירה ובקרוב מאד הריון תקיןןןןןןןןןן ובריא שולחת חיבוק ענקי שרה

בוקר טוב לי! קודם כל זה כייף שאת מרגישה כאן כמו בבית וגם אני כמוך אני מרגישה שאני בבית כי כולנו שותפות לאותה בעיה. לי יש לי שאלה אלייך איזה בדיקה עושים לאמא שלך לגילוי סרטן המעי הגס קולונוסקופיה רגילה או קולונוסקופיה וירטואלית? נתחיל בזה שאת צריכה קצת להיות אופטימית ולהתחיל לחשוב חיובי גם אמא שלי אישה לא בריאה ושלחו אותה לבדיקה הזאת וגם אני חשבתי כמוך שחס וחלילה לא יתגלה אצלה משהו אבל ברוך השם לא התגלה אצלה כלום פשוט אחרי בדיקה של דם סמוי גילו אצלה טחורים וזה הכל. אז תתחילי נשמה לחשוב חיובי. גם אמא שלי "מתה" לראות אותי בהריון ותגידי איזה אמא לא רוצה לראות את הבת שלה בהריון אבל את צריכה להמשיך הלאה אל תתני לרגשות לסחוף אותך לתהומות הדיכאון תתחילי להמשיך הלאה. נכון שאולי יש לך הרגשה מגעילה כזאת אבל את חייבת להמשיך הלאה נשמה גם בשבילך וגם בשביל אמא שלך אל תוותרי על החלום שלך. שיהיה לך יום נפלא שרית