עצובה ומתוסכלת

היי בנות יקרות, התעוררתי הבוקר עם עצב לא מוסבר, חשבתי המון והגעתי למסקנה, שאני רוצה לשתף אתכן, אולי אתן מכירות את התחושה???? וגם אם לא, אשמח לחיבוק... (-: אנחנו הגענו להפריה עם בעית זרע קשה. הרופא הפנה אותנו מיידית להפריה, בלי תחנות בדרך, אבל אני הייתי בחרדות ודחיתי את זה מחודש לחודש - ככה במשך למעלה משנתיים... רק לאחרונה הרצון הזה לילד (יותר נכון - ילדה <-:) גבר על הפחדים ופנינו להפריה. עשינו את כל הבדיקות, כשאצלי היה תקין, וכמו שידענו - בעית זרע קיצונית. התחלתי את הזריקות ההורמונליות, והופה - למרות הגירוי, נראו 8 זקיקים, ומתוכם רק 4 ביציות!!! מתוכן הופרו 2 והוחזרו אליי, אבל לא נקלטו, לצערנו הרבבבבבב. הבוקר קלטתי שאני מתוסכלת כבר כמה ימים כי בפעם האחרונה שהייתי אצל הרופא, הוא כבר הגדיר אותנו "בעיה משולבת". אתן קולטות? לפני רגע הכל היה בסדר אצלי, ופתאום גם אצלי יש בעיה. כנראה הרזרבה השחלתית לא בשיאה.... אמא'לה!!! אני בת 36 בקרוב, ופתאום מרגישה זקנה..... איך זה שפתאום הבעיה גדלה? איך זה שבכלל יש לי בעיה? לא רוצה!!!!! אני יודעת שזה נשמע ילדותי, אבל ככה בדיוק אני מרגישה הבוקר... בקיצור, אנחנו לפני טיפול שני, שאני מקווה שיהיה טוב הרבה יותר מהראשון, מלאה פחדים: זריקות, הרדמה וכו'....... תאחלו לי הצלחה, בבקשה........... מאחלת לכולכן מכל הלב.. חיבוק ממני בת אל

כל כך מבינה לליבך, בעיקר כשהסיפור אפילו לא מתחיל ממך. וכשפתאום מגלים שיש בעיה נוספת, ההלם בטח קשה. זקנה בגיל 36? ספרי לסבתות. מה ה FSH שיצא בפרופיל ההורמונלי שלך? כאחת שהגיע לכאן "בעל כרחי", מספרת לך שהדרך לא קלה, לא פשוטה, ולפעמים גם כוללת תחושות עצב תהומיות. שאלות של איך הגעתי למצב הזה? ולמה בכלל זה קורה לי? גם אני כמוך, עוד מעט 36, דחיתי את התהליך כי לא התאים לי ילד עד עכשיו, וקצת פחדים מאיך התהליך הזה יעבור? (וזה כשעוד לא ידענו שנצטרך IVF) ועכשיו אני פה, ואנחנו לא לבד, למרות שזה לא ממש מנחם, יש לנו דרך אחרת? אז יום עאסל יום באסל, ובסוף כולנו נגיע למבוקשנו, עם קצת דמעות ויזע, פרי הביכורים יהיה טעים יותר, ומתוק יותר! לפחות יש לנו עם מי לדבר ולפרוק, ובטוח בטוח יבינו אותנו, כי כולנו באותה גיגית שלא מריחה כמו סבון מרענן משום מה.... מאחלת לך שהטיפול השני יגמר בבטא בשמים, ושנצעק לך מזל טוב מחריש אזניים, שולחת לך חיבוקים חמים, נועה.

מה את גורמת לי לבכות על הבוקר??? סתם, ממוש, ריגשת אותי מאוד, והזכרתי לי שאכן אני לא לבד, וכן, זה כן מעודד, לדעת שיש כאן את הבנות המדהימות האלה, שבכל שעה ומצב נמצאות אחת בשביל השניה. בבדיקה האחרונה לפני הטיפול הראשון ה- FSH היה 9.8, והרופא הסביר לי שזה גבולי, אבל אז לא הבנתי כלום, וממש לא ייחסתי לזה חשיבות, במיוחד כשידעתי האצלי הכל בסדר (איזו בדיחה עצובה, הא?)... אז היום אני ביום באסל, אבל מחר בטח יהיה עאסל.... בא לך לספר לי קצת עלייך? כמה טיפולים עשית? אני לא יודעת הרבה, חוץ ממה שקלטתי בזמן הקצר שאני פה.... תודה על הכל אוהבת בת אל

ממש לא, אף פעם לא לאבד תקווה זה יבוא בזמן שלו עם כל הכבוד לגיל שלך ויש כבוד. להלחם למען זה , זה קשה אבל תמיד להאמין כי אמונה מביאה את הדבר הכי שאנו רוצות. לא משנה למי יש בעיה, ילד בא משניים ולא מאחד. בהצלחה לקראת טיפול השני והאחראן. עפרה

אמן ואמן לכל מילה שלך!!!!!!!!!!! ולך, המון הצלחה בתהליך, שימשיך להתפתח נכון ובריא.... חיבוק בת אל

היי חמודה, לרופאים יש נטייה להלחיץ, ואסור לך להשאב לחלוטין אך תוך מילון המושגים הקר שלהם. על סמך מה נקבע שיש לך גם בעייה? רק על סמך הפרייה ראשונה? מהפרייה ראשונה כמעט שלא ניתן להסיק כלום.האם עשית איזושהי בדיקה שמוכיחה שיש אצלך בעייה? אצל מי את מטופלת? זה גם שיקול שאת חייבת לעשות. להיות מטופלת במקום טוב!!! אל תתייאשי, רק התחלת ואולי מפעם לפעם התוצאה תשתפר. אספר לך על עצמי, שהתחלנו עם בעיית זרע מסווימת ומהר מאד גם אותי הגדירו כ"בעייתית" מאחר ובהתחלה היה שיעור הפריות נמוך עם איכות עוברים נמוכה. כשעברנו לרופא הנוכחי פתאום התוצאות נראו אחרת. פתאום יש שיפור....זה הכל עניין של הפרוטוקולים שהרופא מתאים לך... מעבר לזה שהסיכוי להריון בהפרייה ראשונה אמנם קיים, אך הוא שואף כמעט לאפס. תניח לזה זמן חמודה... אני פה, דניאל.

אל תהיי עצובה גם אצלנו היה אותו סיפור, התחלנו עם בעית זרע קשה ובסוף התברר שגם אצלי יש בעיה עם הביציות ואני בת 33. יהיה בסדר זה בטוח שולחת לך חיבוק ענק ריקי

אמרתי לך כבר שאני אוהבת אותך???? חושבת עלייך המון ומאחלת לך המשך הריון תקין ובריא, שתמשיכי להיות שמחה ומחייכת............................ בא לך לספר לי קצת על הרקע שלך??? חיבוק ענקקקקקקק בת אל

שולחת לך חיבוקים ולגמרי מזדהה עם התחושות. לוקח זמן לקלוט שיש בעיה בתהליך שאמור להיות הכי טבעי ופשוט בעולם, ולא תמיד הזמן הזה לטובתינו. כמי שסובלת מרזרבה שחלתית נמוכה חשוב לי להדגיש שמטיפול אחד לא ניתן להסיק כלום, ושגם אם אכן יש רזרבה נמוכה עדיין יש הצלחות יפות מאד בטיפולי IVF. אגב, מה רמת הFSH שלך?.. שיהיה בהצלחה (ותני לעצמך את רגעי היאוש כדי להתחזק ולחזור לאוטימיות ולאנרגיות) ניני

כן, היום זה מין יום כזה, וזה גם בסדר, אני מקבלת את זה.... מותר... לפני הטיפול הראשון ה- FSH היה 9.8 (אני חושבת שסיפרתי לך.. לא זוכרת), והרופא אמר שזה גבולי.... עדיין לא ייחסתי לזה חשיבות.... יש לי סיבה לדאגה? כי נוסף לכל, הוא ביקש שאני אעשה בדיקת דם בווסת הקרוב, כדי לראות מה תהיה רמת ה- FSH, ואז הוא יחליט אם להתחיל טיפול שני... ילדת אמרה לי שדווקא נראה לה שזה אחראי מצידו... מה דעתך, בתור המומחית ל- FSH? (-; חיבוק גדול בת אל

קודם כל ולפני הכל, הנה ((((חיבוק)))) ענק בשבילך. אני אישית מכירה את התיסכול לא מהכיוון שלך אלא דווקא מהכיוון ההפוך - של אלו שכל הבדיקות יצאו אצלם נפלאות ונהדרות ולמרות זאת ההריון בושש לבוא. זה פשוט שיגע אותי לחלוטין - זוג אחרי זוג של חברים/קרובים/מכרים עם מיגוון אינסופי של בעיות פריון - בעיות זרע, חצוצרות סתומות, חוסר ביוץ, מחיצה ברחם, מיומות, פוליפים ברחם, מה שלא תרצי - כולם-כולם הרו וילדו בעוד אנחנו, עם הנתונים הנפלאים שלנו, המשכנו להזריק ולהתאכזב חודש אחרי חודש, שנה אחר שנה... אז לא תתפלאי אם אני אגיד לך שלפעמים אפילו קינאתי קצת באלו שיש להם בעיה? שלפחות יש מה לפתור... ובכל זאת, אני יודעת שזה לא מנחם אותך, ומבינה שאולי כעת את מתמודדת גם עם תחושת חרטה, ואולי אפילו גם אשמה, על שחיכית את השנתיים האלו. אז אני רוצה לבקש ממך שלא לעשות את זה לעצמך... אני חושבת שהלכת אז עם האינסטינקטים שלך, שהורו לך לא לרוץ לטיפולים - ואני בטוחה שזו היתה החלטה נכונה, גם אם לעולם לא נוכל לדעת "מה היה קורה אילו". נכון שכרגע את נמצאת במצב קצת מלחיץ ובעיקר באי-וודאות קשה, אבל את חייבת להסתכל קדימה ולא אחורה, ולזכור שנקיטת כל הצעדים הנכונים, כפי שאת עושה כרגע - יובילו אותך בסופו של דבר אל המטרה. מחבקת אותך שוב....