ושוב איתכן,

היי יקרות, יש רגיעה בעבודה. איזה כיף. מצד שני- קיבלתי מחזור שלושה ימים לפניי הבטא, (עכשיו חזרתי), למרות התמיכה. זאת אומרת שלא רק שלילי אלא שלילי בזנט. נו, טוף. מכייון שקיבלתי כבר ביום רביעי, או אולי זה היה חמישי? בשעות שאני הולכת לשון אני כבר לא יודעת באיזה יום אני נמצאת. any way, מכיוון שעברו כבר כמה ימים מאז, כבר הסתגלתי לרעיון ששוב לא הלך. להפתעתי הרבה לא הייתי מרוסקת. אבל אולי זה מראה על רמה מסויימת של הדחקה או יאוש. הרופא המקסים שלי- דר' צפריר, מאד מאד אופטימי, הוא תפס אותי לשיחה היום והיה מאד בטוח בעצמו כשאמר שעוד פעם, פעמים, אני אמורה להקלט. אם הוא אומר... אני כבר מוכנה לגמריי להסתפק בשימחה ובאושר במשפחה שיש לי. עכשיו אני אוכלת את הלב שכעסתי על הבן שלי הבוקר. אמא מפגרת. הוא אמנם היה מרגיז, אבל אני כל הזמן נקרעת עם עצמי- אם אפנק יותר מדיי תהייה לו אישיות איומה, אבל איך אני בכלל כועסת עליו? טוב, זה לא לעניין עכשיו. נשיקות לכולכן, דורה.

נשיקות יקרה, התגעגענו. רוצה דווקא להתייחס למה שכתבת על בנך, כי מה כבר אפשר להגיד על השלילי? רוצה לומר ש-א. ילדים הם לפעמים מעצבנים, ומותר להתעצבן, ו-ב. מותר, ואפילו רצוי, אם הרגשת בדיעבד שתגובתך היתה חריפה מדי יחסית להתנהגות המעצבנת שלו, בגלל המתח שאת נמצאת בו - לבקש סליחה מבנך, ולהגיד לו שאמא קצת כעסה על דברים אחרים שאינם קשורים בו (בשלב זה אין צורך להכנס להסברים על המערכת ההורמונלית שלך..), ולכן בטעות יצא לאמא קצת יותר מדי כעס עליו, ושלא התכוונת לפגוע בו. זה חשוב לילד לא רק בגלל ההתנצלות, אלא בעיקר לשם הסרת עננת אי-הוודאות שאולי הוא מצידו רואה מסביבך בימים אלו שאינם הכי קלים. כידוע אי-ודאות לילדים זה הדבר הכי מפחיד שיש, וכשאנחנו נמצאות בטיפולים לפעמים קורים מסביבם של ילדינו דברים שנתפסים על-ידם כמסתוריים ומאיימים בלי שתשימי לב אפילו שזה קורה. ((((חיבוק)))) גדול לך.

היי ממוש, מצטערת לשמוע אך את יודעת שאנחנו מהאופטימיות וגם אני כמובן בדעתו של הד"ר ושמחה שאת לא מרוסקת...כי זה יגיע אני חותמת!!!!! נשיקות רומי

מוסרת לך נשיקות וחיבוקים חמים. אני שמחה שאת מחוזקת בכל זאת ומבטיחה שזה יבוא. אוהבת, נירית.

מצטערת לשמוע! האמת, כשכתבתי שבוע שעבר ושאלתי איך הדגירה שלך.... לא שמעתי תשובה, ופחדתי שזה אכן מה שקרה. אז קודם כל קבלי חיבוק ((((((()))))))) וחוץ מזה, לא חייבים להתרסק תמיד. גם אני קיבלתי את המחזור ביום חמישי, אחרי המוקפאים, והפעם, לא יודעת אם תודות לחופשה, או סיבות אחרות, לא כל כך הזיז לי. ואם צפריר אומר יהיה בסדר אז יהיה בסיידר! מתי את אמורה להתחיל עוד סיבוב? את מחכה חודש או מתחילה עכשיו? שיהיה המשך יום נפלא, נועה.

היי יקירתי, אני מצטערת לשמוע , מה לעשות ? אוספות את עצמינו וממשיכות הלאה ... שולחת לך (((((((((((((((((((((((גדול))))))))))))))))))))))))))). אוהבת, מיה 2

לא סתם המציאו את ההדחקה(((()))) ועל הכעס לילדים אפשר לכתוב ספריות שלמות ועדיין הרוב לא יכתב. את יודעת שאי אפשר בלי לכעוס, אנחנו בני אדם (אלוהיים אמנם אבל עדיין בני אדם;), והוא עוד צפוי לפגוד הרבה כעסים ותזכולים בחיים. החוכמה בהורות היא הסך הכל שמעבר לארוע, והוא יודע שלא משנה כמה תכעסי עליו את נשארת אמא שלו ואמא אוהבת, וזה מה שמשנה(((())) את כמובן יודעת את כל זה אבל אני במצברוח של הרצאות;) אז מה הלאה מבחינת החודש?

הכחשה, הדחקה, מה זה משנה, העיקר שזה עובד! יש לי מצב רוח טוב במידה חשודה אפילו. לפי דר' צפריר המקסים - אני יוצאת מייד לדרך אל המוקפאים. כלומר- צריך לגמור עם המחזור הזה קודם כמובן. מצפות לי שתי קשיות של ביציות מופרות, עוד לפני החלוקה, ובלסטוציסט אחד. לאור נסיוני עם המוקפאים האחרונים אין לי שום ציפיות. יש לי הרושם שהכל בסדר, העוברים יפים, הצנרת תקינה, ההורמונים, אפילו בעלי... רק שהרחם שלי הוא יותר בית קברות מאשר בית גידול. אל תזדעזעו. זו ההרגשה שלי ואני מתחילה להשלים איתה. תודה על החיזוקים, על ההרצאות, על החיבוקים. אתן כל כך מחזקות אותי. אני מרגישה שיש לי וואחד גב פה! נשיקות לכולכן. מבטיחה להשתדל להכנס לפה יותר, עכשיו, כשיש לי יותר זמן. אוהבת, דורה.

היי מתוקה, אני מצטערת לשמוע על כישלון הטיפול. לפחות יש מוקפאים שעליהם אפשר לבנות. יש המון סיפורי הצלחה עם מוקפאים ואל תקפצי ישר למסקנות!! אני מבקשת שתתייחסי לרחם לך בכבוד הראוי לו! הוא חלק נכבד וחשוב בכל מערכת האינסטלציה..מחזיקה לך אצבעות לפעם הבאה המנצחת!! המשיכי לשמור על חוש הומור מיוחד ואופייני כ"כ לדורה והחיים (והמוקפאים) יחייכו אליך בחזרה (תרתי משמע)! אוהבת, סבבית

היי דורה! לפי מה ש אני קארתי הטיפולך ניכשל מצתערת . אבל האופטימיות שלך יופי עליה תמשיכי כחה את ב דרך נכונה עם אופטימיות היא תנצח. אוהבת אותך ו מחכה איתך ל טיפול הבאה! לנה