השכנה שלי ביקשה ממני להביא לה לוביה מחר...
דיון מתוך פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
הי פורום... עברתי לדירה חדשה לבדי. זהו, חסל סדר שותפים. השכנה שלי היא חמותו של בעל הבית והיא גם מעין סבתא מאמצת, ככה אני קורא לה. אני משקה לה את העציץ ומסדר לה את השלט, והיא הביאה לי אוכל בשבת ממה שהיא בישלה למשפחה שלה. נשארתי באותה שכונה, אבל בעוד בדירה הקודמת הדירה הייתה בבניין חדש, וגם השכנים התנהגו כמו אנשים "חדשים", כלומר די בניכור, כאן הדירה הזו קיימת אולי שמונים שנה, וגם השכנה נשארה כנראה באותה תקופה. ואני עדיין בירושלים... אני משום מה מתקשה להאמין שבתל-אביב יהיה לי יותר טוב. האם זה הגיוני לעבור לעיר אחרת רק כי יש בה יותר גייז? כי אין לי שום סיבה אחרת...אז כמובן שיש כאן תמונה יותר רחבה, ושם יש יותר ליברליות, ויותר לאן לצאת, ובעצם גם יותר אנשים שאפשר לצאת איתם זה שיקול. נו, אני סתם מפחד לעבור, ומוצא לעצמי תירוצים. מה נעשה מחר? אני כנראה אפגש עם חברי א', שהייתי איתו במחלקה הסגורה, ונלך ביחד לקנות לוביה לשכנה שלי בשוק. ננהל דו שיח פסבדו פילוסופי, כמו שהפסיכיאטרים אוהבים לקרוא לדברים שהמטופלים שלהם אומרים והם לא מבינים. לילה טוב מיכאל
שלום מיכאל ,כל מה שרשמת וכל הלבטים ירושלים ת"א מתאימים לי בדיוק אשמח שנדבר [email protected]
היי גבר... שלחתי לך מייל. לא יודע אם קיבלת...האימייל שלי מופיע למעלה... בכל מקרה, רציתי לכתוב לך שלא תמיד הדשא של השכן ירוק יותר. אני יודע שאולי זה נשמע מוגזם, אבל נראה לי שהשאלה הבסיסית שאנחנו צריכים לענות עליה היא למה אנחנו כאן? למה להיות קיים? או כמו שקאמי שאל, למה לא להתאבד? אני חושב, ואולי אני טועה, שרוב האנשים בעצם עונים תשובה מאוד ברורה לשאלה הזו במעשים שלהם גם אם הם לא מודעים לזה, והיא להקים משפחה, להוליד ילדים ולגדל אותם. זו דרך להרגיש שאתה לא זמני ובר חלוף אלא במובן מסוים נצחי, כי משהו ממך ממשיך הלאה. זו הדרך של רוב האנשים לתת משמעות לחיים שלהם. למה אני כאן? כי יש לי חובה כלפי הילדים שלי, המשפחה שלי. שאלתי את אמא שלי וזה הפיתרון שהיא נתנה לי, שאלתי את אבא שלי וזה הפיתרון שהוא נתן לי. אני לא הולך לשאול אנשים ברחוב, כי אני רחוק עכשיו מאוד ממאניה, אבל נראה לי שזה גם הפיתרון שרובם היו נותנים לי. חיים בתור הומו עושים את הפיתרון הזה לבעיה להרבה יותר קשה. לא בלתי אפשרי, אבל יותר קשה, ולכן אנחנו צריכים למצוא פיתרון אחר. אני אחשוב על פיתרון ואתן לך תשובה מחר...נו, טוב, אולי מחרתיים, או אחרי שאני אסיים את התואר השני שלי, שכבר התחלתי והפסקתי...יש לי כבר נושא לעבודת גמר, הומוסקסואליות ומהות החיים. מישהו בטח כבר כתב על זה דוקטורט. בברכה מיכאל
מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים
