יציאה מהארון, והתמודדות מול הורים

שלום ד"ר, יש לי בת זוג כבר למעלה משנה ואוהבות עד מאוד.זו ההתנסות הראשונה של שתינו ולאחר כל התקופה הארוכה שרק החברים יודעים, מצאנו דירה משותפת. יומיים לפני הכניסה לדירה אמא שלה פוצצה את הנושא, האשימה אותי במה שקורה, אמרה לה דברים מאוד קשים, גררה את כל המשפחה שלה אחריה (חוץ מהגיסה) , איימה לפגוע ולהרוס ובסופו של דבר נתנה לי שבוע לספר להורים כי אם לא היא תעשה את זה בדרך הכי מכוערת שיש. עברו כמה ימים קשים ביותר, כשבנתיים נכנסנו לדירה. החלטתי לשתף את אחי וגיסתי שפרגנו ותמכו, למרות הקושי!!!, אח"כ ספרתי לגייה שלקח את זה קשה כי הוא חושב על ההורים ומה יקרה לאבא כשהוא יידע, הוא לא יוכל לחיות עם הנושא. הוא ישתוק עד שידעך, זה יהרוג אותו וכו', האיומים מצד המשפחה של בת זוגתי בינתיים ממשיכים והתחושה ששעון הזמן מתקתק. שאני חייבת לספר להורים כי כמה שהידיעה היא קשה עדיף שישמעו ממקור ראשון - אני- ולא ממקור שלישי עצבני וזועם. ביקשתי מגיסי שיספר לאחותי ובינתיים הלכתי לבית של ההורים לספר לאמא שלי, שלא אבדה את העשתונות אבל קבלה את זה בצורה מאוד מאוד קשה,אחי תמך בי בשיחה, ולאחר קצת בכי ובאצילות רבה מצד אמא שלי, הלכתי עם תחושה כבדה מאוד ובבקשה לא לספר לאבא, לתת עוד קצת את הזמן לכולם, לעכל, להבין,להתחזק. באמצע הלילה אני קבלתי טלפון מאחותי ומגיסי שאמרו שהם בדרך, והגיעו והקימו צעקות וצבטו את המקום הכי קשה - ההורים והסבל והכאב והצער ואיך זה יקצר להם את החיים. הכל גורם לתחושה מאוד קשה וחוסר ידיעה מה יהיה עם ההורים ועם הסבל הזה. אני מרגישה חסרת אונים. לא רוצה לפגוע, אבא ואמא הם האנשים הכי קרובים לי בעולם והכי חשובים לי ויש לנו קשר טוב. והפחד הכי גדול שיקרה להם משהו. אבקש את עזרתך.

שלום לך, קראתי בתשומת-לב את פנייתך הכואבת. לדעתי, לא בכל המקרים מחויב המציאות לצאת מהארון ולעיתים קרובות מדיי אני נתקל בהומואים ולסביות שמתחשבים הרבה פחות ממך ברווחתם הנפשית של המקורבים להם כאשר הם יוצאים מהארון כדי שהם עצמם יחיו טוב יותר. המקרה שלך שונה לחלוטין ואת גם מתארת התגייסות רבתי של גורמים אחרים במשפחה שלך. אני חושב שאם את כל כך רגישה להורייך, הם גידלו בת לתפארת, ואם זה המצב, הם גם יקבלו אותך כמות שאת, על כל המשתמע מכך. אני לא אומר שהתהליך יהיה קל, אך באמת נקלעת למצב הבלתי-רצוי והמכוער של חוסר ברירה, כי כל אלטרנטיבה תהייה באמת גרועה יותר. ייתכן שרצוי להצטייד מראש בשמות של מטפלים גיי-פרנדלי שיוכלו לתמוך בך ובהורייך בתהליך או בפרטים של קבוצת תמיכה להורי הומוסקסואלים. אשמח לשמוע מה קורה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly