ואני חשבתי שיש לי קשר...

הי ד"ר רובינשטיין ושאר המשתתפים... אני נוטה בזמן האחרון יותר ויותר למחשבה שאני הומו ולא בי-סקסואל. עד כמה שהיה לי יותר נחמד לחשוב את עצמי כבי, אני פשוט לא מוצא את עצמי נמשך לנשים יותר. יכול להיות שזה עוד ישתנה. לא יודע, איכשהוא הייתי רוצה להתנסות עם אשה שוב פעם ולו כדי לראות איך זה יהיה, אבל אני מוצא את עצמי נמשך בעיקר לגברים. היה לי עכשיו חודש די אינטנסיבי, שבו הייתי עם בחור אחד כמעט כל יום, בכל פעם שיכולנו. אני לא יודע אם שגיתי באשליות, אבל הוא מאוד מצא חן בעיני, והרגשתי שאני אוהב אותו, אבל לא אמרתי לו את זה. בקיצור, אני ציפיתי מהקשר הזה שיהיה קשר רומנטי רציני. בכל מקרה, הכל היה טוב, אבל לא דיברנו על הקשר שלנו. אתמול דיברנו על הקשר שלנו. ומה מתברר? שהוא רוצה שנהיה "חברים טובים", וגם שנמשיך לעשות סקס, אבל שהוא לא רוצה קשר איתי. ומה זה אומר בעצם? האמת היא שכבר לפני החודש הזה הוא אמר לי שהוא רוצה שנהיה חברים טובים, אבל אני פירשתי ולדעתי בצדק את האינטנסיביות העכשווית של מערכת היחסים ביננו כקשר. והוא לא כמו הקודם (אם סיפרתי לכם עליו כאן), שהתלבט בזהות המינית שלו, אצלו הזהות המינית ברורה, וברור שעיקר היחסים שהוא מעונין בהם הוא עם גברים. היה לי איתו סטוץ כבר לפני ארבעה חודשים, לפני שהייתי עם הבחור השני, ואחרי זה לא כל-כך שמרנו על קשר. אולי הוא התאכזב ממני אז, ועכשיו הוא מאכזב אותי מחדש, אבל למה זה צריך לשנות? ומה? האם לחזור עכשיו לשדות הציד ולשוק הבשר, כשבעצם אני יודע במי אני מעונין...האם לתת לחברות טובה הכוללת סקס צ'אנס כבעצם קשר דה-פאקטו. ומה ההבדל בין זה לבין קשר? הבלעדיות...כן, הידיעה שהאדם השני רוצה אותי בלבד, ולא מחפש מישהו אחר במקביל...אולי אני בכל זאת מונוגומי למרות הסטוצים. מעבר לזה הייתה לי בשבוע שעבר חוויה "משונה". מישהו שאני בכלל לא מכיר הציע לי מציצה בשירותים של מועדון. הייתי שם עם ה"חבר", אבל הוא אחר במקצת, ובעשר דקות עד שהוא הגיע, מישהו ניגש אלי והציע לי מציצה בערך באותה הטבעיות שהוא היה מציע לי לשתות איתו משהו. אני יודע שבין גברים הדברים יותר ישירים, אבל בכל זאת...מילא אם הוא היה מציע לי לשתות איתו משהו לפני כן, אבל ככה ישר בלי שיש לי ולו שמץ של היכרות איתו. טוב, זהו... ביי מיכאל

שלום מיכאל, נשמע שנקלעת למערבולת רגשית בעקבות האינטנסיביות המינית-רגשית שבה אתה חי ואשר מאפיינת את העולם ההומוסקסואלי. מונוגמיה אינה מהווה צורך מיני, אלא הסדר חברתי שהוכיח את עצמו עד גבול מסוים בעולם הסטרייטי (שגם בו יש לעיתים קרובות יחסים מחוץ לנישואין ומוסד הנישואין עצמו נמצא בהידרדרות ושיעור הגירושין נמצא בעלייה מתמדת). בקרב גברים השמירה על מונוגמיה עוד יותר קשה, כפי שניתן לראות מהמאמרים הבאים: http://www.zarut.com/shrink-friendly/a14.asp http://www.zarut.com/shrink-friendly/a30.asp גברים, מטבעם, מחפשים ריגושים וכשמדובר בקשר בין שני גברים, הקונפליקט בין הצורך בריגושים והצורך ביציבות הולך ומחריף. הקושי של גברים הומואים לשמור על מונוגמיה שימש בשנים האחרונות טענה נוספת בידי אותם אנשי מקצוע הטוענים שהומוסקסואליות היא הפרעה. במרקם היחסים העדין של קשר רומנטי בין גברים תמיד יש צד אחד בשלב מסוים של הקשר שנוטה יותר למונוגמיה וצד אחד שנוטה יותר לריגושים ולהחלפת בני זוג וקיימים הסדרים שונים שאנשים מגיעים אליהם כדי לשמור על זוגיות. נראה לי שהקשיים הללו הובילו אותך לשקול שוב יחסים עם נשים, אך משיכתך המינית אליהן פחותה, קשה לשער שמשם תבוא הישועה, כי כשתמצא קצת יציבות בקשר עם אישה, הצורך בריגושים עם גברים שוב יפקוד אותך. הבחור שאיתו התרועעת מבקש להימנע מהגדרות ואם תוכל לשאת את העמימות שבה הוא מבקש להשאיר את הקשר, תוכל אולי להמשיך ליהנות ממנו. זוגיות, ככל הנראה, לא תצא לך ממנו. גם האירוע שאתה מתאר בשירותים של אותו מועדון אינו יוצא דופן ולעיתים קל יותר להציע מין אוראלי מזדמן מאשר להזמין מישהו למשקה. אם קשה לך עם אורח החיים הזה, אזי מועדוני גייז אינם המקום המתאים לך ועדיף לנסות הכרויות באמצעים אחרים. ואולם, נשמע שאתה מאוד אמביוולנטי בינך לבין עצמך בחיפוש אחר האיזון בין ריגושים מיניים ובין יציבות זוגית, נושאים שכדאי לתת עליהם את הדעת בשיחותיך עם הפסיכיאטרית שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly

שלום גידי, (נו, זה מגוחך לקרוא לך בתוארך, לא?) קודם כל סתם רציתי לומר לך תודה רבה בשמי לפחות על המאמץ שאתה משקיע בפורום הזה לגמרי בהתנדבות. שנית, תיקון קטן, אני לא מטופל ע"י פסיכיאטרית אלא על ידי פסיכולוגית, שהיא לא פסיכודינמית, ושביקשתי ממנה להגדיר את השיטה שהיא עובדת בה היא אמרה שאין לה שיטה מוגדרת. ובמקביל, אני גם מטופל אצל פסיכיאטר דתי בשירות הציבורי, שלמרבה הפתעתי דווקא מגלה יחסית גיי-פרינדליות, לפחות הרבה יותר ממה שציפיתי ממנו. למעשה, בכלל לא תכננתי לספר לו על כך, אבל כנראה הפסיכולוג הקודם שלי כתב את זה בתיק הרפואי, והוא העלה את הנושא ביוזמתו. הפסיכולוגית שלי שופעת נתונים סטטיסטיים והיא אמרה לי שלפחות לפי סקר בארה"ב, חמישים אחוז מההומואים היו בקשר כלשהוא כשעשרים וחמישה אחוז היו בקשר מחייב, והשאר בקשר פתוח. לגבי עצמי ברור לי שאני רוצה מישהו קרוב שיהיה איתי ושאני גם אגור איתו ואנהל איתו משק בית משותף. לצורך הענין זו יכולה להיות גם אשה סופר ליברלית, שתסכים שאני אתפרפר גם עם גברים. האמת היא שלא הייתי מאמין שיש כזו, אלמלא היכרתי מישהו שהיה נשוי לבחורה כזו, אבל אכן מה שיותר סביר שזה יהיה גבר. מצד שני, אני לא יודע עד כמה זה יפריע לי אם הוא ישכב לעיתים רחוקות עם גברים אחרים, כל עוד מבחינה רגשית הוא רק איתי, אבל מצד שלישי כמו שאתה מציין במאמר שלך יש כאן מילכוד, כי זה עלול לפרק את הקשר. טוב, נו, דיה לצרה בשעתה. בינתיים יש לי אטרף-דייטינג...חחח...אני דווקא די מחבב את האתר הזה למען האמת, ולא כל-כך איכפת לי לחזור אליו, למרות שאני עדיין מאוכזב. לא נורא הפריע לי שהציעו לי מין אוראלי בשירותים, זה היה אפילו קצת משעשע. האמת שחשבתי שבירושלים השמרנית זה לא קורה, כנראה שהעיר הזאת פחות שמרנית ממה שחשבתי. שוב תודה מיכאל