לצאת מהארון אחרי גיל 25

שלום רב!שמי נועם ואני בן 25היום. אני שומע וקורא ויודע על המון המון יציאות מהארון בגילאים מאוד מוקדמים כיום: יש יותר פתיחות , יותר מדברים על זה , והמן אנשים מספרים להורים בגיל צעיר יחסית. אצלי המצב קצת מורכב מהמון סיבות...אני ממשפחה חד הורית (אם בלבד). יש לי חבר קבוע די הרבה זמן - אבל למרות כל השנים שעברו והמון רמזים - אמא שלי פשוט לא "קולטת" או שנדמה לי שלא.... יש מחסום מאוד קשה בלצאת מהארון - אחרי שנים של ציפיה וניסיון אפילו לשדך לי כל מיני בנות ...וזו תהיה נפילה וזעזוע רציני ממש טלטלה בשבילה אני בטוח.אני פשוט לא רוצה "לזעזע את אמות הסיפים" ולטובתה אי לאמספר עדיין כי זה נראה לי משבר מה גם שככה או ככה יש לה מלא צרות ובעיות על הראש. יצויין שיש לי ידידים וחברים גייז ואני יוצא למקומות ודסיקוטקים של גייז - אבל למשל במקומם העבודה לא יודעים עלי ובלימודים זה לא ממש גלוי........ (קשה קשה....). אז מה אתה ממליץ לי לעשות?להמתין עם זה?להתבשל?או אולי לא לחכות יורת מדי? באופן אישי - הרבה פעמים אמרתי שאני אספר:אחרי הצבא...אחרי הימודים...אחרי שיהיה לי חבר אבל הזמן עובר כ"כ מהר ואף פעם אין את הזמן הנכון. אה ואני עוד גר בבית. אודה על התשובה ועל היחס תודות רבות מראש. נ.ב:אני קורא את התשובות כאן ואת המאמרים שלך בגו גי ומאוד נהנה ומגלה עניין - הכתיבה באמת פרנדלית ובגובה העיניים.על כך שוב תודה

שלום נועם, אם אמך עדיין מנסה לשדך לך בחורות, היא אכן נמצאת בהכחשה מוחלטת של הנושא. גם לא ידוע לי באלו נסיבות היא הפכה להיות אם חד-הורית. אם זה מתוך בחירה, למשל, יש להניח שהזעזוע שייגרם לה יהיה קטן יותר ואם היא אישה שמרנית וקונבנציונאלית, הזעזוע עלול להיות גדול הרבה יותר. העובדה שיש לך קשר זוגי פועלת, ללא ספק, לטובתך. בנסיבות שאתה מתאר הייתי מציע לך (גם ללא קשר לנטייתך המינית ולסוגיית הארון) לעזוב את בית אמך ולנקוט צעדים רבים ככל האפשר כדי להפוך להיות עצמאי יותר. לא כתבת יותר מדיי על הקשר עם חברך, אך אם זה קשר יציב, המאפשר מגורים משותפים - לפעמים זו הדרך הטובה ביותר להבהיר לחברה את המסר שאתה גיי בלי לצאת בהצהרות מילוליות. עוד הייתי מציע לך לחלק את מכריך וחבריך למעגלי חשיפה ולצאת מן הארון "מן הקל אל הכבד". אם תעשה מיפוי של הרשת החברתית שלך, בוודאי תגלה שיש אנשים שקל לך יותר להיחשף בפניהם ואנשים שקשה לך יותר להיחשף בפניהם. לכן, לך באמת "מן הקל אל הכבד". אפשרות נוספת היא לגייס לצורך היציאה מהארון בפני אמך מטפל גיי-פרנדלי שיערוך טיפול משפחתי ממוקד-בבעיה מלווה בתמיכה מתאימה לאמך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.zarut.com/shrink-friendly