שואלת

וואי תודה רבה על תשובתך המהירה. למה אתה מתכוון שהאישיות עדיין מתפתחת? אני אהיה בת 26 בקרוב...זה די מבוגר... אני מרגישה שדי מיציתי את הטיפול-ושגם באמת לא בא אדם נכון-אתן דוגמא-אם בא בחור שהאישיות מוצאת חן בעיני אז המראה על הפנים וכאמור גם להפך בחור יפה עם אופי על הפנים..אני מרגישה שקשה לי להתפשר על מראה-קרי משיכה..האם ייתכן שפשוט לא פגשתי באדם הנכון לי? בקשר לבנות שמתי את זה בצד-כי זה לא רלוונטי מבחינתי הגעתי להחלטה שאני מעונינת בקשר עם גבר.

שלום חן, לפחות גיל 19, שבו התחלת לצאת עם בחורים, הוא גיל מאוד צעיר (אני יודע שיש נורמות אחרות בחברה הדתית אך אני מצטמצם להיבט הפסיכולוגי), למעשה על סף סיום גיל ההתבגרות. נדמה לי שאחת ממילות המפתח שעשויות לרמוז על קשייך במציאת בן זוג היא "פשרה" או ליתר דיוק, חוסר הנכונות להתפשר: http://www.giditherapy.co.il/?p=248 את מצפה למצוא הכול באדם אחד שימלא את כל צרכייך מכל הבחינות וזה דבר שכמעט לא קיים במציאות. יש כאן נושאים נוספים, שכאמור אני ממליץ לעבדם בטיפול, כמו הדחייה שאת מרגישה מגברים שמעוניינים בך, הדימוי העצמי שלך וההתעלמות המכוונת ממשיכתך לנשים, שבוודאי יש לך סיבות הגיוניות לה, אבל קשה לי להאמין שאפשר לשים דבר כזה לגמרי בצד (אני לא אומר שאת צריכה לממש אך גם לא להתעלם). אני חושב שזה גם לא מקרי שהגעת דווקא לפורום הזה העוסק בהומוסקסואליות. לסיכום, אני חושב שהתהליך הטיפולי לא הסתיים ומומלץ לחזור או לאותו טיפול או לנסות מטפל אחר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friedly.co.il