ילד בן 11

שלום, בני בן 11 תאום לבת. כבר בגיל שנתיים שלוש הבחנו בנטיותיו השונות.המשחקים תמיד היו בובות ברבי, פרפרים, איפור, תחפושות ועיניין הבגדים תמיד היה קשה מאוד כי הוא התעקש על צבעוניות (היצרנים התעקשו באותה תקופה על כחול/אפור/שחור/בורדו). מאז ועד היום התחביב הבולט שלו הוא תחפושות והצגות וכן התעסקות בקוסמות. יש לו אוסף ענק של תחפושות, פיאות, איפור .הוא תלמיד מצטיין, עילוי במתמטיקה. בפורים התחפש לפרפר(גיל4), מלך הפרחים, קוסם,הארי פוטר, ג'ק ספרו ובשנה האחרונה זו היתה אשה. בכיתה התחפשו גם כן לנשים אך הן היו וולגריות ומצחיקות. אצלו היא היתה עדינה ויפה. בביית הוא רוקד המון והולך "כמו בת". היו לנו שיחות שבהן הוא אמר שהוא מרגיש קצת בת אבל גם בן ו"הוא לא יודע מה הוא רוצה יותר" אבל זה היה בערך בגיל 7 . בגלל הקושי החברתי, עודדתי אותו במהלך החופשה לחזק קשרים עם ילדים נוספים שמרגישים קושי(כיתה קשה עם מלך, מלכה ו"שפוטים") ועכשיו הם "חבורה" של שתי בנות ושני בנים. יש לו חבר נוסף שגר בשכונה שמבוגר ממנו בשנה והם מסתדרים מצויין. אנחנו כהורים עושים הכל כדי שלא ירגיש צורך להתחבא ,מבהירים לו שהוא אהוב ומקובל כמות שהוא ומאידך מנסים לזמן לו את החוויות החיוביות שבלהיות בן. בתקופה האחרונה יש לי תחושה אמיתית שזה נושא פרי והוא מגלה את ה"בן" שבו. מאז, יש לי תחושה שהוא מבין את ציפיות החברה ממנו והוא מחביא את הבובה שלו ומתחפש רק כשיש לו שותפים ל"הצגה" שהוא עושה. בפורים זה היה לגיטימי אז הוא הלך על כל הקופה. החדר שלו הוא חדר של בן לגמרי, הוא מאוד אוהב אותו: מפת עולם גדולה על הקיר, פסלי זכוכית קטנים עם מנורות שמאירות מלמטה, כדור בדולח עם תאורה מדהימה....המון משחקים אלקטרוניים עם אפקטי תאורה מיוחדים שליקטנו במהלך השנים, משקפת מקצועית, קסמים וצבעים מכל הסוגים (מצייר המון ובעיקר בנות). בשנה האחרונה הוא מגדל שיער ולא אוהב לדבר על זה. לפני כשנתיים התחיל לדבר על רצונו למות, לא להיות, זה בא בצמוד לקשיים חברתיים בכיתה - הוא מרגיש מנודה וששונאים אותו.הוא אובחן ע"יפסיכיאטרית שהרגיעה ואמרה שאינו אובדני, אבל עצוב. הוא בטיפול פסיכולוגי מאז.הוא אינו מרוצה והפסיכולוגית טוענת שהוא לא נפתח אליה. כשמדברים איתו,הוא מצביע על עינייני החברה כקושי העיקרי ולא זהות מינית. אני לא בטוחה שאני יודעת מה לשאול. אולי איך מתמודדים מה עושים? קשה לי עם חוסר הלגיטימיות שלכם להתנגדות לטרנסג'נדריות בייחוד כשמדובר בילדים. אשמח על כל תגובה מ

שלום מ', יחסכם לבנכם מעורר הערכה רבה ואין ספק שהפתיחות שאתם מגלים מקלה עליו מאוד. עם זאת, לא הייתי רוצה להדאיג אותך לשווא, אבל אני כן חושב שיש מקום לחוות דעת שנייה בעניין הסכנה האובדנית ובמיוחד לנסות מטפל אחר, משום שהתאמה בין מטפל למטופל היא עניין אינדיבידואלי מאוד. בנוסף לקשיים הייחודיים שציינת, בנך נמצא על סף גיל ההתבגרות, הלחץ החברתי עליו עלול להחמיר ועליו עצמו יעברו שינויים שעוברים על כל המתבגרים, הורמונאליים ופסיכולוגיים כאחד (סימני מין משניים כגון שיעור וכד', שעומדים בניגוד לנטיותיו וקשה לדעת איך לקבלם). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

תודה על תשובתך. האם תוכל להמליץ לי על מטפלים באיזור באר שבע?