ומה עכשיו

שלום רב, אני בשנות ה40 המאוחרות, נשואה ואם לשני מתבגרים. לפני שנים רבות מאוד הייתה לי התנסות עם אישה שהייתה טובה ונעימה אך חלפה, נישאתי לגבר, מערכת היחסים שלנו היום היא בין סבירה לטובה. לפני כשלוש שנים הכרתי אישה מדהימה, ומה שהתחיל בשיחות ובתחושה כי מצאתי את תאומת נפשי, הגיע עד מהרה ליחסים אינטמיים מרגשים. לה זו הייתה התנסות ראשונה עם אישה. מספר חודשים לאחר תחילתו של הקשר הזה, היא הגיעה להבנה כי עם כל אהבתה אלי היא לא רוצה קשר אינטימי עם אישה ובוודאי לא עם אישה נשואה (היא גרושה). נשארנו בקשר חברי. מחד זה נעים וטב שכן יש לנו כל כך הרבה במשותף, יש לנו אהבה הדדית גדולה ודאגה כנה אישה לרעותה. מאידך, הרצון ליחסים מלאים עם אישה התעוררו ומאז מסרבים לגווע. אני רוצה אותה, דבר שלא יקרה, אני רוצה לחוש שוב את הרוך והנעימות שאני יכולה לחוש כנראה במצב אינטימי רק עם אישה. אני לר רוצה לפרק את המשפחה שלי (מהסיבה המיושנת מאוד של טובת הלדים) חיי עם בעלי כמו שאמרתי סבירים, חיי שלי כל כך חסרים. אני לא ממש יודעת מה לעשות עם כל הרצונות הסותרים.

שלום עינת, קראתי בעיון את פנייתך ולהערכתי, היא אינה שונה באופן עקרוני מפנייה של אישה סטרייטית לגמרי שהתאהבה בגבר אחר מחוץ לנישואין. You can't win them all - המסגרת המשפחתית עם היחסים הסבירים/טובים עם בעלך והילדים מעניקים לך ביטחון ויציבות (מעבר לסיבה החשובה של טובת הילדים) ואילו היחסים מחוץ לנישואין (עם גבר או עם אישה) מעניקים ריגוש ומוסיפים תבלין לחייך. אין לך עדיין כל ניסיון בחיים רק עם התבלין ובלי המסגרת. את האישה שהיכרת וריגשה אותך היכרת כאשר היה לך "חוף מבטחים" ברקע, היה לך לאן לחזור. ההחלטה אם לעזוב את חוף המבטחים לטובת הלא-נודע והמרגש היא החלטה שלך. בכל בחירה שאנחנו עושים יש יתרונות וחסרונות וברגע שאנחנו בוחרים אנחנו מחמיצים את האלטרנטיבה שבה אנחנו לא בוחרים. הרצונות הם אכן סותרים, כפי שאת כותבת בתבונתך כי רבה, אך עלייך לעשות את המאזן (שרק את יכולה לעשות). אפשרות נוספת היא לקיים קשר עם אישה במצבך, אישה נשואה הנמשכת לנשים שגם לה יש אינטרס לשמר את התא המשפחתי שלה. כמובן, אינני יודע מה הדרך המעשית למצוא אישה כזו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il