אהבה זה כואב

אני בת 40 +2 בנים מתבגרים והייתי נשואה באושר כ-15 שנים. לפני כמה שנים גיליתי שבעלי נמשך לגברים וגולש באינטרנט, אחרי שנים של הכחשות, עליות וירידות ריגשיות, ולאחר שבהדרגה הנושא האינטימי ביננו נעלם כליל ובעיקר אחרי סודיות/ שתיקה מוחלטת שלי מול עצמי ומול הסביבה,החלטתי לשים את הדברים על השולחן וביקשתי מבעלי שיגיע איתי לייעוץ זוגי ע"מ לברר את הנושא. התהליך היה ארוך ומייגע בעיקר משום שאנחנו מאוד אוהבים ויש ביננו חברות מצויינת (עד לנושא הזה) אבל ההדחקות של בעלי וחוסר היכולת להתמודד עם עצמו ורצונותיו (לא ממש הסכים ללכת לטיפול אישי)וחוסר היכולת לשתף אותי במה שעובר עליו, גרמו לי להמתין ולסבול עד שהוא הודיע לי שכדי להפסיק להכאיב אחד לשני כדאי שיעזוב. הפרידה הזו נראית לשנינו הדבר הכי הזוי שיש וקשה לנו מאוד להתמודד עם הצפוי אך מצד שני הריחוק והמועקות ביננו רק הלכו וגדלו ולא היתה דרך חזרה..הייתי מאוד רוצה לשוחח עם נשים שעברו או עוברות סיפור דומה. השאלות הן עדיין רבות מולו, מול עמי ובעיקר מול הילדים. זקוקה מאוד לאוזן קשבת מבעל ניסיון. תודה

שלום תמר, במשך השנים היכרתי כמה וכמה נשים הנשואות להומוסקסואלים, שהפסיקו לקיים יחסי אישיות עם בעליהן. אף כתבתי על כך מאמר קצר: http://www.shrink-friendly.co.il/?p=128 נושא החברות המצויינת עם הגבר עלה הרבה בשיחות איתן ורובן לא היו מוכנות לוותר על חברות זו. אם לצטט אחת מהן, אז בסוף שנות ה-50 שלה: "אני מדברת עם חברות שלי ולאף אחת מהן אין יחסי מין עם בעליהן (הסטרייטים). בדרך כלל בעליהן גם מקיימים יחסים מחוץ לנישואין ולא מדובר על כך. אני לפחות יכולה לומר שיש לי חבר טוב לצידי". אודה ולא אבוש שאותה אישה היא אחת הנשים החכמות והרגישות ביותר שהזדמן לי להכיר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.shrink-friendly.co.il

תודה על תשובתך, אני מרגישה שאני מוכנה להישאר נשואה ללא יחסי אישות ולזכות לחיים לצד בן זוג רגיש, מפרגן וחבר, ארחיק ואומר שאפילו הייתי מתנזרת מחיי מין. אך מה אם ההסתרות, השקרים, הבגידות, יש לנו ילדים מתבגרים בבית, הם רואים לא פחות ממה שאני רואה. ניתן לנהל חיים משפחתיים עם מהות כ"כ מוסתרת? איזה מסר אנו מעבירים לילדים? החיים הרי לא מסתכמים בחיי אישות. לא כך?