עזרה

אני מאוהבת במישהי, היינו יחד בפנימייה מאז שהייתי קטנה ואנחנו בקשר כבר 6 שנים כמעט היא חרדית ואני לא אני כיום חילונית אני אוהבת אותה בטירוף והיא אהבת חיי, אבל אני לא מגדירה את עצמי לסבית כי אני לא חושבת שאני נמשכת לבנות אחרות, אני כן רואה בנים וחושבת שהם יפים וזה אבל איתה זה אחרת. כי אני כ"כ אוהבת שאני מוכנה למות עבורה. עכשיו העניין הוא כזה, בגלל שהיא חיה בחברה החרדית המפגרת שלה היא אמורה להתחתן, מתישהוא מן הסתם, וזה כל הזמן מדאיג אותי כי אני רואה בזה שמישהו לוקח אותה ממני והיא לא תהיה שלי, אני לא יכולה לנתק איתה את הקשר כי אין לי הכוחות הנפשיים לזה ואני אובדת עצות! אני רוצה שהיא לא תיתחתן אבל אין מצב שהיא תעשה את זה כי היא חיה בחברה כזו, ויש עליה לחץ וציפיות גדולים מאוד היא דיי נקרעת , כי מצד אחד היא אומרת שהיא רוצה להתחתן ומצד שני אומרת שהיא אוהבת אותי מאוד ושהיא מתגעגעת ושהיא לא רוצה שזה יסתיים אבל כשהיא תיתחתן הקשר לא יהיה כמו שהוא עכשיו. אנחנו מתנשקות ונוגעות אחת בשניה נראה לי שאני נמשכת אליה אבל אני לא יודעת אני רק יודעת שאני מאוהבת ואוהבת אותה בטירוף ושהיא האדם הכי מדהים בעולם ואני לא מסוגלת בלעדיה עצם זה שאני כמעט ולא רואה אותה גם מקשה עליי, היינו יחד ביום רביעי וזה היה פשוט היום הכי מדהים בחיים שלי כשביקשתי ממנה לא להתחתן היא אמרה שאני אגואיסטית ושאני בכלל לא אוהבת אותה אלא רק את עצמי ושאני רק חושבת על עצמי אני רוצה לבקש ממנה שזה ישאר ככה אחרי שהיא תיתחתן כמו שזה עכשיו אבל,אני לא רוצה לפגוע בה ואני גם לא חושבת שזה בסדר שנהיה יחד בזמן שהיא נשואה ויש לה בעל, ואוליי יהיה לה בעל והיא לא תאהב אותי יותר ולא תצטרך אותי, כי הוא ימלא לה את הפן הרגשי שאני ממלא לה עכשיו ואפילו יותר מזה וחוץ מזה, אני לא רוצה לחלוק בה עם מישהו אני רוצה שהיא תהיה רק שלי! אני יודעת שאני כנראה חיה באשליות אבל אני לא יכולה לוותר עליה אני כבר אמרתי לה שביום שהיא תייתחתן אני אתאבד! כי אני לא אוכל לסבול את זה שהיא עם משיהו אחר ולא איתי בלבד ושהיא אוהבת מישהו אחר מלבדי. זה לא שהיא מתחנת מחר, אבל זה יהיה בחצי שנה הקרובה היא אומרת שאני צריכה לחיות את ההוה, אבל היא לא נותנת לי למעשה שום פיתרון פרקטי שיעזור לי, אני מרגישה דיי לבד פה ואני איך להתמודד עם כל הרגשות והגעגועים. אני שוקלת טיפול פסיכולוגי או לא יודעת... אני לא ישנה בגללה,אני כל הזמן בוכה וחושבת עליה, היא חלק ממני אני לא מסוגלת ככה יותר.. ויש בי כעס עצום על החברה החרדית שהן מביאות את זה למצב כזה, יש הרבה סיפורים כאלה והיא בעצמה אמרה לי את זה. אני לא רוצה לפגוע בה. אני אוהבת אותה,אבל אני אוהבת גם את עצמי. היא פשוט מדחיקה ומנסה לזרום עם הכל,ואני לא יכולה לקבל את זה.... אין מצב בכלל. אני לא יודעת מה יהיה איתי, אני רק יודעת שהיא גם בדילמה ושהיא מרגישה אותו דבר אבל היא פשוט לא יודעת מה לעשות עם זה. כואב לי עליה, ועוד יותר כואב לי לראות שהכל הדדי אבל אין מצב שזה יתממש ושנהיה יחד, כי מבחינתה זה קו אדום הסברתי לה שמבחינה הלכתית אין איסור על בנות רק על בנים, אבל היא אמרה שהיא לא רוצה לשמוע ושזה מגעיל אותה, היא פשוט בורחת מהרגשות שלה ומדחיקה הכל אני לא יודעת אם היא לסבית, היא אמרה אבל שהיא נמשכת לבנים. אבל כשאנחנו יחד כל הרגשות שלה יוצאות ופתאום אין קו אדום, אבל אני רואה שיש לו כאילו ייסורי מצפון ושהיא חושבת שזה דבר רע ואסור, והיא גם אומרת את זה. אני באמת אובדת עצות. תודה.

כי אם לא- אז את ממש חייבת. הוא ממש מציג סיפור מאוד דומה למה שאת מציגה כאן. אגב, יכול להיות שאין איסור הלכתי, אבל עדיין העולם החרדי בנוי באופן מאוד יסודי ומהותי על מוסד המשפחה, כמו שאת בטח יודעת, ולכן לחרדית לבחור באורח חיים לסבי גלוי זה קשה הרבה הרבה יותר מלחילונית, כי אין ספק שאם היא בוחרת באורח חיים כזה אין לה שום ברירה אלא לצאת לגמרי מהקהילה והמשפחה שלה, וזה צעד שלא כולם מסוגלים לעשות אותו. אפילו הבחירה להיות רווקה היא לא ממש בחירה לגיטימית בעולם החרדי. קשה לאדם להיעקר לגמרי מכל מה שהוא מכיר, למד ויודע כל ימי חייו. הבחירה שלה ראויה לדעתי לסלחנות רבה.

שלום אפרת, אולי זה יפתיע אותך, אך אני רואה את הנטייה המינית שלך כמישנית בכל הסיפור. מה שמהווה מקור למצוקה הוא לא הנטייה המינית בפני עצמה, אלא ההרגשה שאת כביכול לא יכולה לחיות בלעדי חברתך והדבר מדיר שינה מעינייך. אמנם "עזה כמוות אהבה" (ועוד כהנה וכהנה אמרות ושירים שנכתבו בנושא), אך האהבה היא תוספת (מבורכת ברוב המקרים, יש לקוות) ליכולת של אדם בוגר לחיות עם עצמו. אחרת, היא יכולה להיות גיהינום. נשמע לי שאת בדרך להפוך את האהבה הזו לגיהינום עבור עצמך ועבור חברתך. חברתך בחרה בדרך חיים מסוימת, שיש בה כדי להגביל משמעותית את הקשר ביניכן, אך אין לך, ולא יכולה להיות לך, שליטה על כך. יכולים להיות כל מיני פתרונות לכך: שתיכן יכולות להינשא לגברים ולהמשיך את הקשר בחשאי, את יכולה להיפרד ממנה כדי לא לסבול מאהבה שאינה ניתנת למימוש לפי מה שאת מבינה ועוד ועוד. אני מצטרף להרגשתך שטיפול פסיכולוגי באובססיביות שלך לגבי חברתך בהחלט יכול לעזור וממליץ לך על כך בחום. כאמור, הנטייה המינית מישנית בכל הסיפור. זו הייתה יכולה להיות גם אהבה לגבר נשוי, שהייתה גורמת לך יותר סבל מהנאה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly