אובססיה או יותר מזה?

דיון מתוך פורום  שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

04/07/2007 | 17:49 | מאת: אלון

שלום דר' גידי, כתבתי כבר כמה פעמים בפורום הזה ושיתפתי בלבטים ובמחשבות, תשובותייך בהחלט סייעו לי לסדר את המחשבות. אבל, אני בן 41 ועדיין מתלבט, מתחבט ובעצם לא יודע ממש מי אני בעניין המשיכה המינית. בהיותי ילד מתבגר נוצלתי מינית ע"י עובד במשק החקלאי שלנו וחוויה זו לא זכורה לי כטראומתטית, הוא אומנם ניצל את תמימותי וגילי הצעיר אך זה נתן לי ביטחון, טעם מתוק של חטא אסור וגם גילוי של המיניות, אומנם בדרך זו, אבל גירוי מיני כמו כל גירוי מיני אחר. מאז ועד היום אני נמשך לבנים ברמת הפנטסיה, בפועל כמעט ולא נהנה בכלל או נהנה וקצת ולא רוצה אף פעם אבל ממש אף פעם לחזור לאותו אחד. אני נשוי ונהנה עם אישתי בסקס אולם לא נמשך אלייה במחשבה וזה מוביל לממש ריחוק והסתגרות שלי. שאלתי, האם יתכן שיש לי צורך אובססיבי לשחזר את חווית המין הראשונה שלי כי זו היתה חוויה משמעותית ומכוננת, האם מדובר באובססיה? מטפלת זוגית שהייתי אצלה בעבר אמרה שזה אובססיה. אני לא בטוח אם אני דו, הומו, או סטרייט עם אובססיה חזקה לבנים. מאוד מבלבל ומתסכל! אשמח מאוד לתשובה ומאמר או מחקר בנושא של אובססיה מינית

לקריאה נוספת והעמקה
04/07/2007 | 18:55 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אלון, אני זוכר היטב את פניותיך. בגלל עניין הניצול המיני אני חושב שלא יהיה זה אחראי מבחינה מקצועית מצידי לשתף איתך פעולה בניסיון לפתור את הבעיה דרך האינטרנט. אי-אפשר לקשור באופן "מדעי" את פגיעתך המינית למשיכתך לגברים (הגיוני יותר שפגיעה כזו הייתה יוצרת תגובה פוסט-טראומאטית שהייתה מתבטאת בדחייה מגברים), אך אנו איננו עוסקים במחקר או בתיאוריה. מדובר בדיני נפשות והדבר היחיד שהמלצתי לך בזמנו ואני ממליץ לך גם כעת הוא לפנות לטיפול פסיכולוגי פנים אל פנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

06/07/2007 | 17:45 | מאת: אלון

תודה על תשובתך בכל אופן, וציינתי זאת בעבר, כבר הייתי בטיפול יעיל וטוב מבחינתי. אינני רואה את הניצול המיני בזמנו כטראומטי כלל ואיני חווה אותו כך. שאלתי היא האם יתכן שמאחר ומדובר בתקופה בילדותי שהייתה כל כך משמעותית מבחינה התפתחותית שפיתחתי צורך לחוות שוב ושוב את המגע המיני הגברי. חשוב לי לציין, אני מעורר ומגורה מעצם המחשבה על ללכת למקום"אסור" ולעשות משהו "אסור" ולא מהעניין המיני שתמיד מסתיים באכזבה, רגש אשמה ואפילו גועל. האם אין זה דומה לבחורה שמגלה הפקרות מינית לאחר ניצול או חוויה מינית שעברה בילדותה? אינני מצפה שתפתור את בעייותי באינטרנט, אני עושה כל מה שביכולתי ובאחריות, בין היתר פנייה לפורום זה, על מנת לגבש לעצמי תובנות ודרכי התמודדות. שוב המון תודה, אלון.

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים