לחיות לבד......

שלום ד"ר רובינשטיין אני שוכר דירה לבד ומאודדדד קשה לי להסתדר מבחינה כלכלית,בעבר גרתי עם שותפים וזה היה מאוד לא מוצלח כך שהחלטתי לגור לבד עם כל הקושי שבעניין. טוחן שעות בעבודה(חוץ מבית ועבודה אין לי הרבה פעילויות). בעבודתי יש לי חברה מאוד טובה ואני מאוד קשור לחברי מהעבודה לעיתים אנו יוצאים לבלות ביחד. הסיטואציה הקשה היא שלכולם יש בן זוג או בת זוג שהם חיים ביחד איתם שוכרים דירה ביחד מתחלקים בהוצאות וכמובן שמחינה כללית הרבה יותר נוח להם להיסתדר.והחיים שלהם נראה לי הרבה יותר ורודים וגם הם פחות משועבדים לעבודה כמוני. אני האמת די מקנא בהם. ומסתכל על עצמי כזן אחר שאני לבד גר עם חתולים וצריך לחיות בכוחות עצמי ההורים מידי פעם עוזרים אבל עדיין הרוב נופל עלי. יש לי פחדים שיום אחד אזרק לרחוב ואף אחד לא ידאג לי,לכן הלחץ העז שיש לי לרכוש דירה (מה שכרגע רק אני יכול לחלום על זה).עולה ומתחזק יותר מתמיד שלפחות יהיה לי קורת גג בטחון לחיים. לגבי קשרים האמת אני כבר די פסימי ,בוא נגיד שאני ממש לא בונה על זה ובאמת מנסה לבנות לי בטחון כלכלי לזמן קשה. הלבד מאוד עצוב גם מבחינה רגשית וגם מבחינה שבאת כל הנטל נופל רק עלי ואין לי שותף לחיים בכל המובנים.אני לא יודע מה יוליד יום אבל מנסיון העבר 8 שנים של אכזבות לגבי מערכות יחסים אני ממש לא בונה על זה שאולי מישהו יכנס לחיי (משהו חזק ויציב) נדירים הקשרים ארוכי הטווח שבאת אפשר לסמוך על גברים ולקבל אותם כשותף מלא לחיים. היום שהסקס כל כך פרוץ נדירים הגברים שמסתפקים בגבר אחד(משעמם להם אחד כך נתקלתי לאחרונה בתגובות כאלה). בקיצור לדעתי אצטרך לפלס את חיי בכוחות עצמי ,עבודה מרובה,מעט מאוד בילויים, אני מתאר לעמי שיש גם סטרייטים במצבי אבל להם יש יותר סיכוי למצוא פרטנרית לחיים ממני,שאצלי הסיכוי הרבה יותר קלוש.

שלום גבר ורוד, חיים לבד אינם חייבים להיות מטרה שיש לשאוף אליה, אך הם יכולים להיות הרבה יותר מספקים ממה שאתה מתאר. בחיים לבד יש, למשל, הרבה חופש ועצמאות, אך בגלל נטייה דיכאונית שלך אתה בוחר להתמקד בהיבטים השליליים בלבד. אני זוכר שהיית בטיפול פסיכולוגי. אינני יודע אם אתה נמצא בטיפול כעת ובכל מקרה, הייתי ממליץ לך לא לוותר ולפנות לטיפול בגישה שונה מזו שטופלת בה. יש בתיאוריך בהחלט מרכיב סובייקטיבי של פרשנות קודרת לגבי עובדות אובייקטיביות, שאולי אינן מרנינות במיוחד כשלעצמן, אך אינן חייבות להיות שליליות כמו שאתה מפרש אותן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הי גבר ורוד אז מה? החיים קשים? כן, אין ספק...כל-כך בא לי לכתוב לך קלישאה. אוף, נו, זו ממש קלישאה, אבל "הדשא של השכן ירוק יותר". נו, כתבתי את זה. אוי, אני משועמם שבלוני. וברצינות- בדיוק לפני כמה ימים דיברתי עם בחורה נחמדה, שעבדה איתי, שביקרתי אותה, ודיברנו על השחיקה האדירה שיש בתנאי התעסוקה של אנשים צעירים ממעמד הביניים. מה שאתה מתאר הוא חלק ממגמה כלכלית מאוד ברורה במשק הישראלי, של צמצום חריף בתנאים הסוציאלים ובשכר של אנשים צעירים,שלא רוצים או לא יכולים להשתלב בהיי-טק, וגם שם יש הרבה בעיות. התופעה הזו היא חלק ממדיניות מאוד ברורה שהתחיל נתניהו, ושהמשיכו שרון ואולמרט. חשבתי שפרץ קצת יאזן את זה, ואפילו הצבעתי עבורו בשביל זה, אבל הוא לא שינה כלום, שנועדה להגמיש את שוק העבודה, כלומר לגרום לזה שהמוצר, עובדים, יהפוך יותר זול למעסיקים. כולנו הרי חולמים אמריקה, אז הנה קיבלנו אמריקה... אגב, התופעה הזו של הרצון האדיר בבית משלך, והנכונות להשתעבד לכל החיים למשכנתא חונקת בשביל זה, הוא גם מאפיין די בולט של ישראל. יש איזה מיתוס שדירה הוא נכס שערכו תמיד עולה. האמת היא שזו החלטה כלכלית מורכבת מאוד, ולא תמיד משתלם לקח משכנתא ולקנות בית. נו, טוב, די, בטח שיעממתי אותך לגמרי. (-: נעבור לנושא של זוגיות בין גברים. ת'אמת, גבר ורוד, מה שאני חושב, ואולי תכעס עלי שאני אומר לך את זה, הוא שהסיבה שאתה לא מצליח למצוא חבר, לא נעוצה רק בסביבה או בתנאים האובייקטיבים, אלא נובעת גם מההתנהגות שלך, ממה שאתה משדר, וזה ניתן לשינוי, אז אל תמהר כל-כך לומר נואש. בברכה מיכאל