ילד בן 4.5 שיודע מה מותר ומה אסור ובכול זאת חוצה א
דיון מתוך פורום 'שפת אם' - תקשורת דואלית עם תינוקות
בני השני מבין ארבעת ילדיי ילד מקסים חכם וחביב רגיש ועוד ארוכה הרשימה יש לי קושי בהתנהגותו הוא יודע מה אסור ומה מותר ובכל זאת חוצה את הגבול וזאת למרות שהוא יודע את מה שהוא הולך להפסיד ואני אומרת להפסיד כי אנחנו בד"כ נותנים פדבקים חיובים מנהלים רשימות נקודות והכל קצר מועד ובכל זאת ישנם פעמים שאומרים לו די! לא! ובכל זאת הוא עושה מה שהוא רוצה כשהוא רוצה משהוא ולא מקבל הוא צורח אבל צורח ניסינו בעקביות לדבר בשקט ללטף להגיד פעם אחת לנסות להדריכו מה כן לעשות במקום לצעוק ניסינו גם לתת מכה קלה מה שמנוגד אבל ממש מנוגד לחינוך ילדינו ולא הצלחנו בגן הוא מקסים ומאוד חכם הוא משתלב עם הבוגרים במשימות (ולא אין לו סימנים להיפר אקטיביות) אך במקרא היא אמרה שלעיתים היא חוזרת על בקשה כמה פעמים בכדי שהוא יבצע אותה ואין לו בעיית שמיעה מה לעשות?
ציפרה תודה על הפנייה, אני מתנצלת אך אני אינני האדם המתאים לענות על השאלה שהעלית. הייתי מנסה פורומים של פסיכולוגיה לילדים רק טוב ובהצלחה
יש לי ילדה בת 5 שמנסה את בעלי ואותי ובכל יום מחדש בוחנת את גבולות הסבלנות שלנו עם בהתנגדות לכך שאנו מבקשים ממנה לעשות דברים כלשהם לא מוכנה להקשיב לנו ועושה ככל העולה על רוחה לא משתפת אותנו ותמיד יש לה מצב רוח קרבי עם בבוקר בזמן שאנחנו מנסים להעיר אותה בבוקר לבחירת הבגדים והיציאה לגן תמיד גוררת מתחים צעקות ומריבות למרות שאנחנו תמיד מנסים ללמד אותה בדרכים של נועם סבלנות ואהבה תמיד יוצא שאנחנו הופכים כלפיה מאוהבים לאוייבים וכנ"ל שהיא חוזרת מהגן בערב כאשר מגיע הזמן ללכת לישון וללבישת הפיג'מה לשינה במיטה שלה. אני לא יודעת אולי בגלל שהגיל שלה עכשיו הוא להתמרד או שמדובר בקינאה נסתרת מהתינוקת החדשה שנוספה לנו (היא מקבלת אותה באהבה עד אין קץ אבל אולי הקינאה מסתתרת בפנים) אז לדעתי פשוט מדובר בגיל המרידות והעצמאות.
שלום ליפעת ולצפורה, מכיוון שיש לי ילדה בערך באותו הגיל אני מרשה לעצמי לענותאני רוצה לציין שוב שאין הדבר נוגע לתחום ההתמחות שלי. ילדים זקוקים לגבולות ולהבנה של סיטואציות חברתיות. לקח לי אישית הרבה זמן להטמיע שהבקרים שלי הפוכים לגמרי כשפותחים לי אותם בפרצוף חמוץ ולא נחמד. בגילאים האלה אפשר להעביר היטב את המסר. זה מאד לא נעים לי בבוקר כש... מצד שני יש ילדים שזקוקים לזמן התעוררות ואף אחד לא מכיר את הילדים שלכם כמוכן. אני מכירה אמהות שפותחות את היום בקצב שלא היה מבייש עדר פילים שועט ולפעמים עדיף לשים לב מה הקצב הנכון לילד. עדיף להעיר אותו כמה דקות יותר מוקדם ולתת לו את ה"כניסה" האיטית ליום ולא מיד להתחיל ב-1.2.3 לגבי הילדונת שיש לה אחות שמעתי לא פעם שעושים תורנויות ויש ימים שאבא/אמא הם רק של הילד הגדול - לפחות כמה דקות. ואז יש לה יותר למה לחכות ויותר מעגלים שקשורים לעשייה חיובית איתה. אין טעם להתחיל ב"את כבר ילדה גדולה תתלבשי לבד" אלא בואי תראי לתינוקת איך ילדים גדולים מתלבשים" זה משנה את כל התפיסה. הם עדיין אפרוחים אפשר לעשות לוח פעילות לבוקר ולא להסכים לסטות מהמטלות הרשומות עליו. לחברה טובה שהיא פסיכולוגית ילדים יש אמרה שצריך להתרכז בעשייה ובמעשים ולא בדיבורים. לנאום להם על הבוקר מוציא את כולנו עם כאבי לב וראש. לראות מה אפשר לעשות כדי לשנות - וכפי שציינו פה - הם משתנים כל הזמן מול עיננו - וצריך להבין שדברים שעבדו איתם בעבר אסטרטגיות כאלה ואחרות כבר לא עובדות ואז צריך לעשות חושבים ולבדוק מה צריך לשנות... רק טוב
