מה עושים עם תינוקת שמדברת שוטף??!!!
דיון מתוך פורום 'שפת אם' - תקשורת דואלית עם תינוקות
בתי עדי בת שנה וארבעה חודשים מדברת באופן שוטף. ברחוב אנשים נשארים בהלם ככשואלים עליה שאלה והיא עונה במקומי.כבר בגיל חודש וחצי הבחנתי שבתי מיוחדת: בגיל חודש וחצי היא אמרה את המילה הראשונה "קקי" בעת ההחלפה וכששרתי לה שירים היא "שרה" ( הכוונה לזמזמה) איתי יחד. החל מגיל חצי שנה היא ידעה להגיד המון מילים כמו: שלום אבא אמא עוגייה דגל במבה בובה ושמות של אנשים. בגיל שמונה חודשים היא כבר השלימה מילים של שירים יודעת את כל אברי הגוף מיקומם ושמותיהם, שמות החיות זיהויין ומה הן עושות. בגיל 10 חודשים יודעת את שמות הצורות והיא מזהה אותן.. ומאז גיל שנה......... יש לה קליטה מהירה והיא לא מפסיקה לדבר ( אין שום מילה שהיא לא תצליח להגות אפילו "דאורדורנט היא הוגה כראוי), להסביר את רצונותיה( אפילו אם כואב לה משהו היא אומרת איפה),היא מרכיבה משפטים (בעלי 5 מילים ) והכל בחכמה ( לא סתם זורקת מילים אלא הכל נכוןומתאים)כמו: ברק חולה כואב לו בגרון, עדי רוצה לאכול קציצה וגם אמא, הציפור עפה גבוה בשמיים, בשמים יש כוכבים עננים וירח, אמא מכינה חלב עכשיו לא לזוז , מי בא לשחק עם עדי, הילדה אוכל גלידה טעימה מאוד. משלימה שירים, יודעת את השמות של כולם ואף מקשרת בין שמות ומשפחות ( לדג' היא שומעת את שמה של דודתי ואחרי זה היא אומרת את כל השמות של כל מי ששיך למשפחה שלה ההורים בעלה ילדיה) . ועכשיןו.... רציתי לשאול האם זה נדיר באמת? האם היא מחוננת, מה זה אומר עליה? משום ש זה גם קצת בעייתי שכן היא כמו ילדה גדולה בגוף של קטן. קשה לי למצוא במה להעסיק אותה ( היא איתי בבית) אני קונה משחקים לגילה ומספיק פעם אחת והיא כבר יודעת הכל במשחק אשמח לקבל תגןבתך
שלםו לשירלי ותודה על הפנייה, נשמע שבתך אכן מחוננת ומפותחת בתחום השפתי. אישית מעניין לי לדעת איך היא מכוונת משפטים הנוגעים אליה עצמה: האם זה "עדי" או "אני"? זה נשמע נהדר ונפלא וזה בטח גם מבחינה חברתית מאוד עוזר לה. נשאלתי שאלה דומה לפני זמן מה כאן בפורום והבעתי את דעתי שחשוב מאוד לשים לב גם לשאר תחומי ההתפתחות במקביל. לפעמים אנחנו כהורים מבליטים עוד יותר תחום אהוב ומוצלח ומעצם כך משאירים דברים אחרים קצת "בחושך" - לעיתים הדברים באים זה על חשבון זה. לעתים אנחנו מציגים את היכולות של הילד בפני הרבה מאוד אנשים והדבר נמאס עליו ומביא תגובה רגשית שהיא אנטי. לי יש במשפחה ילדון שקרא לפני גיל שלוש (לפני הרבה שנים) והוא הובל להדגמות נרחבות בבתי חברים מכרים ומשפחה ובגיל ארבע הודיע בפסקנות שזהו ועד גיל בית ספר סרב לקרוא. אני חושבת שאת צריכה לבחון את העניין פעם בתקופה ולבדוק אם במידה והיינו מחליפים תפקידים בינך לבין הילדונת שלך - אם היית את עצמך מאושרת ממה שמתרחש ולמי הדברים נועדו באמת. עצם ההסתכלות והבחינה הזו יוכלו לתת לך כלים טובים להחלטות. יש אנשי מקצוע לגיל הרך שעוסקים בהתפתחות שפה כמו דוקטור דליה רינגוולד פרימרמן מאוניברסיטת תל-אביב העובדת גם במשרד החינוך. הייתי מנסה לפנות לאיש מקצוע מהתחום ולבדוק תכניות העשרה. באותה נשימה, הייתי מחזקת חוגים או פעילות מוטורית ומפגשים חברתיים עשירים בילדים בני אותו גיל. רק טוב
