כמה שאלות לגבי השיטה
דיון מתוך פורום 'שפת אם' - תקשורת דואלית עם תינוקות
ליבי שלום- נחשפתי לשיטה בימים האחרונים בלבד (לצערי) ומאוד הוקסמתי. בתי בת 8 חודשים וכבר זוחלת ו"מחבלת" כמעט בכל דבר שנמצא בסביבתה. היא גם מתחילה "לענות" לשאלות ששואלים אותה כמו איפה אור? כפיים , שלום וכדומה- דברים שלמדה ממני באופן אינטואיטיבי. שאלתי הראשונה היא איך מתחילים לספר את הסיפורים- כפי שהדגמת באתר, עם ילד שזוחל ולא נראה שמה שמעניין אותו כרגע זה הסיפור? (יותר מעניין אותה לקרוע את הדפים, ללכת למגירות המטבח וכדומה...) אני מאזור ירושלים ומבדיקה שערכתי בפורום זה נראה שמשנת 2005, כמעט אין התייחסות לקורסים/ שעות סיפור אשר מתקיימים באזורי. האם ייתכן כי לא קיימים קורסים ושעות סיפור באזור כזה גדול? ואם כן תוכלי לעדכן אותי? שאלתי האחרונה היא לגבי קורס מדריכים- הייתי מעוניינת מאוד להשתתף בקורס כזה. מהם הנתונים הדרושים לי ( במקצועי אני מורה וגננת) ? האם יש סיכוי שיתקיים קורס כזה גם באזור ירושלים? אם כן אשמח מאוד להיות בין משתתפיו ולקדם את השיטה בקרב הורים באזור ירושלים. בברכה טלי
בנוגע לאלתי הראשונה לגבי שימוש בסיפורים, הייתי רוצה לשמוע דעתך גם לגבי תדירות הסיפורים וחזרה על אותו סיפור מספר פעמים. אני יודעת שתינוקות אוהבים לשמוע משהו שהם מכירים וכבר שמעו (כמו גם ילדים קטנים) ואני יכולה לראות את זה אצל בתי בשירים שאני שרה לה מאז שנולדה- שירים שאני חוזרת עליהם שוב ושוב והיא כבר מכירה, היא פשוט מוצפת אושר כשהיא שומעת אותם). שאלתי היא כמה לספר את הסיפורים? מתי כדאי להוסיף ספר נוסף? תודה מראש טלי
טלי שלום ותודה על הפנייה, שאלת מספר שאלות ואני אוהבת לענות "כראוי" לכל אחת מהן אז אבקש אם ניתן לענות לך במהלך היום. אפרט עכשיו רק לגבי דבר אחד : הקראת סיפורים. ילדים אוהבים מאוד לשמוע ולראות סיפורים מוכרים. המוכרות הזו מביאה אותם להתפנות להבנה וללמידה מורכבות יותר לעומת סיפור חדש ש"מעמת" אותם עם דמויות, צבעוניות וסיפור חדש. אנחנו כמבוגרים משתעממים לפעמים מהקראה חוזרת ונשנית ומשליכים את זה עליהם אבל ההיפך הוא הנכון. ההמלצה שמספר תיאוריות חינוכיות גורסות לגבי הקראה חוזרת היא הקראה של סיפור מסוים בתחילת היום או בשעה אהובה לספרים במהלך שבוע. כך לילד יש הזדמנות נאותה לשמוע, לעכל ולהבין את הסיפור. הם מאוד אוהבים סיפורים שהם יודעים לצפות את ההתרחשות שלהם גם אם אינם מעורים עד הסוף בעלילה. כך חתול לבד על המרבד הוא דוגמא מצוינת. גם אליעזר והגזר, מעשה בחמישה בלונים - יש רפטציה "מבורכת" שמאפשרת להם להתמצא בקלות בעלילה. אמשיך מאוחר יותר רק טוב.
כתבתי עכשיו תשובה ארוכה ובסוף ממש המחשב שלי החליט למחוק אותה אז הנה היא מחדש: מתחילים בכמה ספרים אהובים ומוכרים. פותחים איתם בבוקר (עדיף עם ספר מסוים) ואז לפי ההתקדמות אפשר לראות עוד כמה אפשר להוסיף. תמיד עדיף לתבל אותם בשירים. סיפורון כמו החתול לבד על המרבד, או פלוטו או ארנבת ברכבת הם מצוינים. אל תדאגי אם היא נראית לא מקשיבה אני מבטיחה שכן. להיפך, אם תתפני לספר את הסיפור מבלי לקרוא לה שתקשיב לך אלא תתני לה להסתובב מעט אני מבטיחה שהיא בסוף תגיע אלייך חזרה ותשב טוב יותר להקשיב. בדוק! לגבי גני ילדים הכלי הזה נהדר. הוא ממרכז אותם בספרים ובאמת מאפשר להם לחוות את האהבה הזו מגיל מוקדם מאוד וזהכמובן עוזר מאוחר יותר. יש לנו ניסיון רב בכך. שוב, זה אינו גיל להושיב אותם במקום ובמקום לדאוג שכולם יישבו במקומם בשקט צריך להתרכז בסיפור עצמו. הם חוזרים. הם גם מתרגלים לשיגרה הזו של סיפור ויש לי דעה מאוד מוצקה על כך שילדים צריכים ללמוד שדברים מתרחשים סביבם ולא תמיד בקשר של אחד לאחד - הכונה היא שאם הם מפריעים (ולא מכאיבים לאף אחד) אז פשוט מתעלמים מהם. הם זקוקים לידיעה הזו שאת שם, הסיפור נמשך ושהם מפסידים משהו... אבל זה ליום אחר. לגבי הקורס אני מתנצלת אבל אנחנו בעיצומו של קורס להכשרת מדריכים שלנו ואני מקווה שבמהרה המדריכה שלנו ממודיעין תוכל להועיל לך וגם אולי להעביר לך חלק מהידע. רק טוב
תודה ליבי על ההיענות המעמיקה. אשמח להתעדכן כאשר יפתח קורס/ שעת סיפור באזור ירושלים- אמשיך לעקוב באתר. מקווה שאכן יהיה משהו בקרוב תודה מקרב לב טלי - אמא גאה של שי-לי
