תאומים בני חודש וחצי שאלה
דיון מתוך פורום 'שפת אם' - תקשורת דואלית עם תינוקות
שלום רב, ילדי התאומים בני חודש וחצי. בני לד חייכן מדברים אתו הוא מחייך אך הילדה "קשוחה" אינה מחייכת. האם זה מקו לדאגה חלילה שהיא לא מחייכת האם זה מצב שהיא לא מתקשרת עם הסביבה או שסתם עולים לי חששות מיותרות?? בתודה
שנידן שלום ותודה על הפנייה, יש לי מספר תשובות ואני מבטיחה לרשום אותם כאן במהלך הערב (יום רביעי) אני משתתפת בכנס על ניצני אוריינות ותחילת קריאה ולכן לא אוכל להרחיב כעת. אעדכן את הפנייה מאוחר יותר. בכל מקרה יש כאן מענה על תחילת חיוך בתינוקות. הדבר משתנה מילד לילד וטווח התחלת החיוך בספרות הוא שלושה חודשים. אם יש חשש כלשהו הייתי ממליצה לפנות לרופא - ואני מקווה שלי יצא היום לשאל רופאת ילדים בעניין. רק טוב
התשובה המובאת מהספר: Caring for Baby AND Young Child: Birth to Age 5, Bantam 1999 החיוך הרצוני הראשון של התינוק יופיע בין חודש לשלושה חודשים. החיוך הראשון ... מבחינת התינוקת, היא תגלה את עוצמת החיוך, רק מהתנועה הרצונית הקטנטונת הזו (והמשמעותית עבורה) היא יכולה לפתח איתך תקשורת דו-כיוונית משום שהרמת השפתיים הזו תביא אותך להפנות אליה אפילו יותר תשומת לב מהרגיל ולגרום לה ולך להרגיש טוב. דרך נוספת מלבד בכי לבטא צורך ולקבל שליטה מסוימת על המתרחש. בהתחלה החיוך שלה לא בהכרח יפגוש את עינייך ויכול להיות שייראה ממוקד היכנשהו רחוק אך אל תתני לזה להטריד אותך. גם חוש הראייה שנלמד בשלב הכה ראשוני הזה וגם היכולת לראות תמונה כוללת אותך ואת החיוכים והפרצופים שלך, את קולך, את חמימות גופך ואת הצורה בה את מחזיקה אותה כמו גם את מה שקורה מסביב. כשתלמדו להכיר אחת את השנייה היא תוכל "להחזיק" את המבט שלך זמן ארוך יותר ואת תלמדי דרכים להאריך את ההסתכלות שלה אלייך - ה"סובלנות", אולי על-ידי החזקה במרחק מסוים, אולי על-ידי התאמה של קולך ועוצמתו או שינוי הבעות פנייך. בגיל 3 חודשים (מתוקן - אני משערת שהם נולדו מעט מוקדם יותר) התינוקת תגיע לשליטה ב"חיוך שיחה" בינכם. לעיתים היא תנסה להתחיל מעין שיחה איתך על ידי חיוך רחב וגרגורים להפנות אליה את תשומת ליבך. לפעמים היא תחכה עד שתסתכלי עליה ישירות ואז תתן לך את החיוך הזורח ביותר. כל גופה ישתתף בדיאלוגים האלה. ידיה יפתחו רחב, אחת או שתי זרועותיה יתרוממו מעלה וידיה ירגליה ינסו לזוז יחד עם מקצב קולך. שווה לחכות! שנידן, באותה נשימה, הספר הוא ספר והחיים שלנו חזקים מכל דבר. אני חייבת לשאול למה את מוטרדת - רק בגלל ההשוואה בין שני התינוקות או שיש לך תחושת בטן? האם ראית משהו, האם שמת לב למשהו מיוחד? הייתי מתעדת יום-יומיים של פעילות גם מבחינת זמני עירות ושינה והרגלי אכילה של השניים בכדי לתת לרופא הילדים תמונה יותר מדויקת וטובה כשאת מגיעה אליו. אני לא אומרת שום דבר רע, אני רק חושבת שאם יש ספק אז צריך לבדוק אותו. חבל שסתם תסתובבי עם אבן גדולה על הלב אגב, לי יש שני אחים תאומים ולאחד מהם יש תאומות. שורדים את זה... תשמרי על עצמך כי מאוד קל לשקוע מכמויות העבודה וצריך גם לזכור שמלבד האושר הגדול יש אותך עם הצרכים והיכולות שלך. עזרה ובקשת עזרה ממי שיכול להוסיף עוד ידיים אוהבות חשובות מאוד להתחלה טובה יותר. מאחלת כל טוב
