שינה

שלום רב, אני אימא לפגית בת חודשיים בדיוק. יש לי בעיה רצינית איתה בכל הנוגע לשינה. הילדה אוהבת לישון רק על הבטן - כל פעם שאני שמה אותה בעריסה על הגב היא לא מוכנה לישון או שהיא תירדן לכמה דקות ותתעורר כאשר היא פולטת אוכל ונחנקת . זו רק הבעיה הראשונה... הבעיה השניה היא שהיא לא רוצה לישון בעריסה אלא רק על הידים או במיטה שלי ושל בעלי. ניסיתי את השיטה של להרדים אותה על הידיים ואח"כ להעביר לעריסה - זה לא עובד, היא מיד מתעוררת בבכי - בפרט אם אני גם "מעיזה" להניח אותה על הגב. אני דיי מפחדת, גם מהעובדה שהיא רוצה לישון רק על הבטן (מוות בעריסה וכו') וגם אני מותשת מלישון איתה על הידיים.. ניסיתי אתמול להילחם בה, שמתי אותה בעריסה על הגב, החזקתי לה את היד וניענעתי את העריסה - כלום לא עזר. לאחר שעות של בכי, פליטות וחנק, ב 6 בבוקר נכנעתי ולקחתי אותה אליי. אנא עזרתך...

שלום לפזית ותודה על הפנייה, אני מעתיקה כאן תשובה לאחת מהמשתתפות ששאלה גם היא על עניין השינה ואוסיף על כך בסוף מתגובות שקיבלתי. קודם כל, מומלץ לקרוא את הקישור מצד ימין על "שפת תינוקות" יהיה לך הרבה יותר קל כשתדעי לזהות מבעוד מועד מתי היא מתחילה להיות עייפה ואז להתחיל איתה את מעגל ה"לקראת שינה" לעומת מצב בו היא מנסה להרדם ממושכות ואז לעיתים השינה נעלמת. יש גם את "הלוחשת לתינוקות" דפים 83-85 שנותנת רשימה ברורה לגבי סוגי בכי שונים וסימנים איך ניתן לזהות אותם. תינוקות אינם נרדמים לבד במיוחד לא בגיל קטן ורך כל כך. תחשבי איך היא היתה עטפוה ומחובקת בך עד לפני כל כך מעט זמן. הם מאוד זקוקים למגע. - פגים במיוחד! אולי אם תניחי אותה בעריסה ותשבי לידה ותחזיקי לה את היד ותנענעי אותה קלות (הם מאוד אוהבים את התנועה הסיבובית של האגן כנראה שזה מחקה תנועה ברחם, כך שלמעשה זה מהווה ציר לתזוזה של כל הגוף- אני מקווה שאני מובנת, הזזה עדינה קדימה ואחורה את האגן של הקטנטונת) ותשירי לה שיר ערש אולי יעלה בידך להרדים אותה אבל לוקח זמן לרכוש הרגלים של שינה ושוב, הם מאוד זקוקים למגע. אופציה נוספת שניתן לנסות ליישם היא לשבת על הדום או כורסא מתנדנדת ולנענע אותה באותה צורה, כל דבר שלמעשה מחקה את תנועת הקדימה האחורה - בעדינות כמובן! ואני מבטיחה שלפחות תזכי למבט, היי אמא :) מעניין. צריך גם לזכור שלעיתים יש להם בכי שאיתו הם נרדמים. זה מעין יבבונת כזו רוטינית. זה בכי שקט. אני עד היום זוכרת נענועים כאלה של סבתי שתחייה שהיה לה אהאהאהאה אה (הכל בקמץ) עם צליל עולה בסוף. כלומר ללוות את הנענוע בצליל מונוטוני קבוע שגם יעזור לה להזכר שעכשיו הולכים לישון... את יכולה להחליף את המנגינה לעיתים :) יש דבר נוסף, אנחנו "צריכים" להשאר איתם במהלך ההרדמות, את צריכה לדעת שגם ברגע שהיא כבר עצמה עיניים היא נכנסת לתחילת שינה קלה מאוד ודרושה רק תזוזה בכדי להשיב אותה לעירות. החוכמה היא להשאר לידה ולהחזיק בידה או ללטף 20 דקות לערך - אני מכירה מישהי שהיתה יושבת עם ספר ואחרת שמספרת שהיא מקפלת כביסה - לאחר כ-20 דקות תוכלי לדעת שאכן שנת הלילה החלה. הימים הראשונים והחודשים הראשונים הם לא פשוטים בכלל. אבל יש משפט שאני אימצתי בחם שצריך לעשות את מה שאפשר במלואו. אם את כבר בסיטואציה הזו ולמרות שאת עייפה ורוצה להתפנות לדברים אחרים, הרי שאפשר להפיק את המיטב מהזמן הזה שאת יושבת לידה. אם בא לך תוכלי לספר לה את מה שעשיתם ביחד היום ואני בטוחה שזה ישפר גם לך את מצב הרוח, אפשר לספר לה המון דברים שפתאום צצים לך בראש על איך את היית כשהיית ילדה קטנה, או איך חיכית שהיא תצא והנה היא כאן לידך ויש לה ידיים מתוקות ורגליים חמודות וריח נפלא וכו' או לשבת ולקרוא ספר ולהמהם לה. אם תשבי ותספרי את הדקות ותסתכלי בשעון הרי שהזמן יעבור ל-א-ט ואם תקבלי את הזמן הזה כ"כזה" הרי שתתפני להינות ממנו. יהיה לך יותר קל אם בניסיון אחד ממושך תוכלי להרדים אותה במקום במהלך כמה וכמה ניסיונות... וכן, צריך להזהר עם ההשכבה על הבטן. לפגים יש הסתברות גבוהה יותר חלילה וחס, חמסה חמסה חמסה, ללקות במוות בעריסה. דיברתי עם רופא ילדים והוא אמר מפורשות בסוף הם מתרגלים. לנו האמהות נותרת ההתמודדות עם המצב אבל זה עניין של מספר ימים שהיא תתרגל. האם תוכלי לשתף מישהו מהמשפחה בתורנות שינה? אחת הבעיות הגדולות ביותר שלנו כאמהות חדשות היא הקושי לבקש עזרה... אני יותר מבטוחה שאם מישהו ייתן לך לתפוס כמה שעות מנוחה במהלך היום או אפילו לילה, את תהיי הרבה יותר נחמדה לסביבה. ולאט לאט, הדברים ייעשו נוחים יותר, ברורים יותר, מפורשים יותר. טכס השינה הזה יכול להיות גם משהו שאבא מתחלק בו אם הוא נמצא בבית בשעות האלו. סבתא שלי שתחיה אומרת שלפני שמסתכלים שוב, הם גדלים לנו... המון מזל טוב ורק טוב.

לילה טוב, לפני כ 9 שבועות ילדתי את ביתי (נולדה פגית שבוע 33+5) שמתי לב כי עד היום ביתי מחייכת אך ורק מתוך רפלקס בשינה. במהלך השעות שבהן היא ערה אני מנסה לדובב אותה לחייך אך ללא תגובה רצויה. האחות בטיפת חלב אמרה לי שאין לי מה לדאוג וכיוון שהיא פגית יכולה להיות עיקוב בהתפתחות בנושא זה, ושהיחיוך יכול להגיע בחודש ה 3 לחייה. האמת שאני קצת מודאגת... אנא, אשמח לדעתך בנושא. בברכה.