שינה

אני אמא טריה לתינוקת בת חודש בדיוק. היא אינה נרדמת על העריסה שלה, על אף שעיניה ממש נפולות. היא נרדמת אך ורק עליי ועל בעלי, בידיים, וכששמים אותה בעריסה היא מתעוררת. רציתי לדעת האם מדובר בתופעה נורמאלית? אם כן, עד מתי היא תימשך ומה מומלץ לעשות בעתיד כדי למנוע את התופעה. אני לא אוכל לקחת אותה בידיים לאורך זמן, על אף שאני מודעת לחשיבות הביטחון אצלה כשהיא קרובה אליי. אודה לכם על תשובה מהירה.

שרון שלום ותודה על הפנייה, מומלץ לקרוא את הקישור מצד ימין על "שפת תינוקות" יהיה לך הרבה יותר קל כשתדעי לזהות מבעוד מועד מתי היא מתחילה להיות עייפה ואז להתחיל איתה את מעגל ה"לקראת שינה" לעומת מצב בו היא מנסה להרדם ממושכות ואז לעיתים השינה נעלמת. יש גם את "הלוחשת לתינוקות" דפים 83-85 שנותנת רשימה ברורה לגבי סוגי בכי שונים וסימנים איך ניתן לזהות אותם. תינוקות אינם נרדמים לבד במיוחד לא בגיל קטן ורך כל כך. תחשבי איך היא היתה עטפוה ומחובקת בך עד לפני כל כך מעט זמן. הם מאוד זקוקים למגע. אולי אם תניחי אותה בעריסה ותשבי לידה ותחזיקי לה את היד ותנענעי אותה קלות (הם מאוד אוהבים את התנועה הסיבובית של האגן כנראה שזה מחקה תנועה ברחם, כך שלמעשה זה מהווה ציר לתזוזה של כל הגוף- אני מקווה שאני מובנת, הזזה עדינה קדימה ואחורה את האגן של הקטנטונת) ותשירי לה שיר ערש אולי יעלה בידך להרדים אותה אבל לוקח זמן לרכוש הרגלים של שינה ושוב, הם מאוד זקוקים למגע. יש דבר נוסף, אנחנו "צריכים" להשאר איתם במהלך ההרדמות, את צריכה לדעת שגם ברגע שהיא כבר עצמה עיניים היא נכנסת לתחילת שינה קלה מאוד ודרושה רק תזוזה בכדי להשיב אותה לעירות. החוכמה היא להשאר לידה ולהחזיק בידה או ללטף 20 דקות לערך - אני מכירה מישהי שהיתה יושבת עם ספר ואחרת שמספרת שהיא מקפלת כביסה - לאחר כ-20 דקות תוכלי לדעת שאכן שנת הלילה החלה. הימים הראשונים והחודשים הראשונים הם לא פשוטים בכלל. אבל יש משפט שאני אימצתי בחם שצריך לעשות את מה שאפשר במלואו. אם את כבר בסיטואציה הזו ולמרות שאת עייפה ורוצה להתפנות לדברים אחרים, הרי שאפשר להפיק את המיטב מהזמן הזה שאת יושבת לידה. אם בא לך תוכלי לספר לה את מה שעשיתם ביחד היום ואני בטוחה שזה ישפר גם לך את מצב הרוח, אפשר לספר לה המון דברים שפתאום צצים לך בראש על איך את היית כשהיית ילדה קטנה, או איך חיכית שהיא תצא והנה היא כאן לידך ויש לה ידיים מתוקות ורגליים חמודות וריח נפלא וכו' או לשבת ולקרוא ספר ולהמהם לה. אם תשבי ותספרי את הדקות ותסתכלי בשעון הרי שהזמן יעבור ל-א-ט ואם תקבלי את הזמן הזה כ"כזה" הרי שתתפני להינות ממנו. יהיה לך יותר קל אם בניסיון אחד ממושך תוכלי להרדים אותה במקום במהלך כמה וכמה ניסיונות... ולאט לאט, הדברים ייעשו נוחים יותר, ברורים יותר, מפורשים יותר. טכס השינה הזה יכול להיות גם משהו שאבא מתחלק בו אם הוא נמצא בבית בשעות האלו. סבתא שלי שתחיה אומרת שלפני שמסתכלים שוב, הם גדלים לנו... המון מזל טוב ורק טוב.

תודה רבה! :-)

מהספר "הורים גם בלילה" של ד"ר סירס - REM היא שנת החלומות והיא שינה קלה, לא עמוקה. לתינוקות יש הרבה יותר שנת REM משינה עמוקה, ושנתם מתחילה משנת REM, ולא משינה עמוקה כמו אצל מבוגרים. לכן יש להמתין עד שהם יעברו משנת REM לשינה עמוקה לפני שמעבירים אותם, משהו כמו 20 דקות. כשהם נמצאים בשלב שנת REM כל גרוי קטן יעיר אותם, רעש או תזוזה. אפשר לזהות את שנת REM לפי הסימנים הבאים: עיניים פקוחות חלקית, גלגי עיניים נעים בקצב אחיד, נשימה בלתי סדירה, עוויתות בפנים, העוויות וחיוכים, גוף מתפתל. רק 35% - 45% מהשינה איננה REM, ואת הזמן הזה יש "לתפוס" כדי להעביר את התינוק. ביי מותק.