ראש השנה כבר מאחורנו
דיון מתוך פורום צמיחה אישית ונשית - מעגל נשים
בוקר של אור לכולנו איך עברו עליכן שלושת ימי החג ? כפי שכתבתי אני מאוד אוהבת את תקופת החגים עם כל המשפחתיות הכבדה הזו. בשלושת ימי החג הספקנו להיות ולבקר כל כך הרבה ובין לבין גם נוצר קצר מסוים ביננו... :( דווקא בערב החג רבנו. דווקא בשולחן החג לא דיברנו דווקא ודווקא ודווקא וזה כל כך מתסכל ולא בגלל שאם רבים בראש השנה אז רבים כל השנה :) אני מרגישה שלמרות ואף על פי הצלחתי לעצור את המריבה הזו בזמן. לא נתתי לה להידרדר יתר על המידה ממקום של אגו ומחשבה על למה אני ? אז רק ערב החג היה עכור... היומיים הבאים היו טובים ונעימים במיוחד.
בוקר טוב אסנת יקרה יכול להיות שמסתובב איזה וירוס באוויר שגרם למריבות בראש השנה הזה?... :-) הזדהיתי עם הדברים שכתבת. גם אצלנו עבר עכברוש שחור (לא משתמשת בביטוי "חתול שחור" כי אני מאוהבות החתולים... אין לי שום בעיה עם חתולים שחורים, אני אוהבת אותם אפילו יותר !) כעס, דמעות, עלבון, מה לא... בכל פעם מחדש אני תוהה איך אפשר להיעלב כ"כ מהאדם שאני אוהבת הכי בעולם. הרי זה לא הגיוני בכלל...! במקום לצאת מתוך נקודת הנחה ששום דבר שהוא עושה - הוא לא עושה מתוך כוונה לפגוע (זה הרי ברור), אני מיד נפגעת, מיד מוציאה את הקוצים החוצה, מיד מסתגרת בתוך הקונכיה שלי ונעלבת... כל-כך הרבה אנרגיה מיותרת מבוזבזת על העלבון הזה, ובשביל מה בעצם...? אז לשם שינוי, גם אני הצלחתי הפעם לא לגרור את התחושות האלה למשך שעות על גבי שעות (כמו שאני בהחלט מסוגלת) אלא לטפס מעליהן, להתרומם ולהתגבר. שארית החג היתה נפלאה ונעימה ומלאת חום ואהבה. ראש השנה הוא זמן של חשבון נפש, ואני בהחלט מוצאת את עצמי מקווה ומתכוונת לנסות ולשנות את הדברים בעצמי שאני יכולה לשנות. את הרגישות המוגזמת. את חוסר הבטחון. הלא כל-כך הרבה יותר נעים לאהוב מאשר לכעוס... אז מדוע לבחור באופציה הטובה פחות בכדי להעביר את הזמן ?? שנה טובה
מכירים את המשפט הזה ? שירה אני קוראת את שכתבתי ואת שאת כותבת ובעיקר את המשפט שלך " איך אפשר להיעלב כ"כ מהאדם שאני אוהבת הכי בעולם" והשאלה שעולה לי בראש היא האמירה המפורסמת... זה לא אתה. זה אני. השאלה הנשאלת היא האם הם ה"אשמים" או שמא אנחנו "אשמות" בכך שאנו בוחרות להיעלב. הרי זה האדם שאני הכי אוהבת והכי מכירה בעולם. אז איך זה שאני נעלבת/נפגעת ?
